חמש שנים שלמות. זו התקופה בה נאלצו תושבי קריית שמונה והסביבה להתנהל ללא מרכז רפואי גדול, שפועל מסביב לשעון ומסוגל לספק שירותים נרחבים הרבה יותר מהמרפאות הקהילתיות. חמש שנים שבמהלכן נדרשו לנדוד מרחקים לא קצרים על מנת לקבל טיפול רפואי מחוץ לשעות הפעילות, או כשהיה צורך בטיפולים מורכבים יותר מאלה שמציעות המרפאות בעיר הצפונית.
ב-2013 נסגר חדר המיון הקדמי בעיר שהופעל על ידי בית החולים הממשלתי זיו. במלים אחרות, שירותי הרפואה בעיר הלכו אחורה וכל זאת בתקופה של רגישות ביטחונית לאור האיומים מצפון וממזרח. מאז התנהל מאבק עירוני להקים מרכז חלופי שישמש את התושבים. אתמול (שלישי) זה קרה באיחור ניכר, עם פתיחתו של מרכז רפואי חדש.
לאירוע הפתיחה החגיגי הגיעו ראש הממשלה ושר הבריאות בפועל, בנימין נתניהו, וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן. נתניהו לא נוהג לפקוד פתיחות של מרכזים רפואיים בסדרי גודל כאלה, אך המאבק המתוקשר, המיקום הגיאוגרפי והבחירות שאורבות מעבר לפינה עשו את שלהם והגווארדיה המכובדת התייצבה לטקס. התחושה היא שקמפיין הבחירות של נתניהו כבר מתנהל בשטח, גם אם לא נפתח באופן רשמי.
העניין הוא שלנתניהו ולליצמן אין כל כך הרבה במה להתגאות, ממש לא. מעבר לכך שלקח להם חמש שנים למלא את החלל שנפער עם סגירת חדר המיון הקדמי, תקופה שבה שניהם כיהנו בתפקידיהם (אם כי ההחלטה על סגירת חדר המיון הקדמי היתה של שרת הבריאות הקודמת, יעל גרמן, ס"ק). השניים הוסיפו חטא על פשע כשהמשיכו בתהליך הפרטת שירותי הרפואה עם העברת האחריות לזכיין פרטי – חברת ביקור רופא.
במלים אחרות, במקום חדר מיון המופעל על ידי בית חולים ממשלתי כפי שהיה נהוג עד לפני מספר שנים, מעתה חברה פרטית היא זו שאמונה על השירותים הללו. אז כן, לקופות יהיו הסדרים עם המרכז החדש וברפואה דחופה מטפלים בכולם, אך גם זה לא משנה את העובדה שסדק נוסף הופיע בחומה המתפוררת שהיא מערכת הבריאות הציבורית בישראל.
אך גם סוגיית ההפרטה שולית ביחס לבעיה האמיתית שהיא שירותי הבריאות החסרים בפריפריה בכלל ובצפון בפרט. נתניהו מרבה לדבר בנאומיו על ביטול הפריפריה ועל שוויון בין חבלי הארץ השונים וגם היום הוא עשה זאת. "הטיפול השוויוני הזה לכל אזרחי ישראל, ושוב, יהודים ולא יהודים, בערים ובספר. אני חושב שהדבר הזה, הוא מבטא את תמצית המדיניות שלנו", אמר נתניהו לנוכחים בטקס.
אלא שהנתונים שמפרסמת הממשלה שבראשה הוא עומד מצביעים על מציאות אחרת לגמרי. כך למשל, מנתוני משרד הבריאות, ממוצע הרופאים בצפון הוא הנמוך ביותר בארץ – 2.3 רופאים לאלף איש. לשם השוואה, בתל אביב ישנם בממוצע 5.1 רופאים לאלף בני אדם ובירושלים וסביבתה 3.4 לאלף איש. גם מספריהם של עובדי מקצועות רפואה נוספים נמוכים מאלה שבמרכז, וכך גם ממוצע המיטות פר תושבים.
וזה לא שבממשלה לא מודעים לכך. רק לפני כשנתיים הוגש דו"ח על מצב הרפואה בצפון ועל מה שנדרש על מנת לצמצם פערים. אלא שההצתה של הממשלה הזו ממש מאוחרת וגם כשנעשה משהו, בדומה לפתיחת המרכז היום, זה קורה באיחור או לא קורה בכלל. כך למשל, רק בשנה שעברה נפתח מרכז אונקולוגי לחולי סרטן בבית החולים זיו בצפת, כשלפני כן נאלצו חולים מהצפון לעשות את דרכם לבית החולים רמב"ם בחיפה. זה אומר שחולה סרטן המתגורר בקצרין נדרש עד לא מזמן להגיע לבית החולים החיפאי על בסיס קבוע – מרחק של מעל ל-90 ק"מ.
נתניהו גם ציין בנאומו היום כי "ייתכן שזהו הנדבך הראשון להקמת מרכז רפואי גדול אף יותר, שאותו הייתי רוצה לראות בקריית שמונה כחלק ממערך הבריאות הצומח כאן בצפון הארץ". הוא רק שכח לציין שמשרד הבריאות שבראשו הוא עומד, ענה באחרונה בשלילה לקבוצה פרטית של יזמים בראשות מנכ"ל ברזילי לשעבר, ד"ר שמעון שרף, שביקשו להקים בעיר בית חולים כללי.
פער עצום מתקיים בין המציאות שהנתונים האלה משקפים לבין המציאות האלטרנטיבית שהציג נתניהו, וזה מסביר מדוע האחרון החליט לענות בצורה כה מנותקת לאורנה פרץ, תושבת העיר שהתרעמה על מצב הרפואה באזור. "את פשוט לא מעניינת, את משעממת אותנו", הטיח נתניהו בפרץ שהזדהתה כמי שהצביעה לו. כנראה שזהו חטא ההיבריס המודרני של נתניהו, רגע לקראת מערכת בחירות נוספת – להיות כל כך מנותק מהשטח, כל כך חשדן אל מול ביקורת, עד שהוא מרשה לעצמו לעלוב גם בתומכיך אם הם לא מתייצבים לצדו באופן מוחלט.
