אֻמָּה בְּלִי מַנְהִיג,
מֶמְשָׁלָה בְּלִי דֶּרֶךְ,
דֶּרֶךְ לְלֹא מַטָּרָה.
נִיטַל הַצֶּדֶק,
נִיטַל הַתֹּם
הֻתַּר הַהֶדֶק,
נִיטַל מִמּוּשׁ הֶחָזוֹן.
אֻמָּה בְּלִי מַנְהִיג,
אוֹבֶדֶת,
אוֹחֶזֶת בַּמְּעַט שֶׁנּוֹתַר,
הוֹלֶכֶת…
וְאֵין עַמּוּד אֵשׁ
וְאֵין מוֹרֶה לִנְבוֹכֶיהָ
וְאֵין פּוֹתֵר לְמַשְׁבֵּרֶיהָ.
אֻמָּה בְּלִי מַנְהִיג,
בּוֹדְדָה
בְּסְעוֹר הַסְּעָרָה,
בִּקְצוֹף קִצְפֵּי הַגּוֹיִים,
מֻקֶּפֶת עוֹיְנוּת,
בְּאֵין אוֹנוּת.

*
4.11.1996
השיר נכתב ביום השנה הראשון לרצח יצחק רבין ז"ל.
השיר ראה אור לראשונה בספר השירה השני של המחבר, "לכל מחר יש יום אתמול", 2007.