הוועדה לביקורת המדינה קיימה אתמול (רביעי) דיון על מצוקת האחיות: תת תקינה, כריעה תחת עומס לא אנושי, שכר נמוך וחשיפה לאלימות מתמשכת – זאת בהמשך לשורה ארוכה של דו"חות מבקר המדינה שעסקו בנושא. בין היתר התפרסם בדו"ח המבקר כי שיעור האחיות ל-1,000 נפש בישראל ירד מ-6.0 בשנת 2004 ל-4.9 בשנת 2015. זאת, שעה שבתקופה המקבילה עלה שיעורן הממוצע במדינות ה-OECD מ-8.1 ל-9.3. המחסור, על-פי המבקר, "גורם לשחיקת הצוות, לפגיעה בתפקוד מערכת הבריאות ולירידה באיכות השירות הרפואי".

לדיון בוועדה הגיעו אחיות מבתי החולים בכל הארץ שדיברו על המצוקה בה נמצא מקצוע הסיעוד. חנה רומנו, אחות ראשית בחדר מיון בביה"ח מאיר בכפר-סבא, תיארה את עבודתה בפני הוועדה. "אתמול בלילה מתה לנו ילדה בת 24 – בתור אחראית משמרת לא היה לי זמן לדבר עם האימא. לא אני ולא אף איש צוות אחר כי במקביל היה איש עם אירוע מוחי, חולה בהתקף לב שבסכנת חיים ואירועים נוספים. אנו חווים את זה יום יום במשמרות הצפופות והבלתי נסבלות שאנו עוברים. חולים שוהים במיון בממוצע 10 שעות. יש כאלו ששוהים שעות עם טיטולים ספוגי שתן וצואה שלא מחליפים להם. זה איום ונורא ושאף אחד לא יחשוב שאנשים לא מתים כי אין כוח אדם. אני יוצאת בכל משמרת מחדר המיון עם דמעות בעיניים! אף אחת מחברותיי לא רוצה לעבוד במיון עם כל הקושי שאנו חווים. מי שמחזיק את מערכת הבריאות אלו הן האחיות. ביום שנצעק 'עד כאן', הכל יקרוס".

הוועדה לביקורת המדינה בדיון. ארכיון (צילום: דבר ראשון)

מיכאלה קורצקי, אחות מיילדת בביה"ח סורוקה בבאר-שבע, סיפרה גם היא על חוויותיה. "אצלנו בבית החולים יש 17,772 לידות בשנה עם 7 מיילדות בלבד. התקינה מדברת על 161 לידות בשנה למיילדת, ואצלנו כבר מזמן כל מיילדת חצתה את ה-200 לידות בשנה. אנחנו לא יכולות להיות עם היולדות והתינוק רגע אחרי שהסתיים התהליך וקרה לא אחת שהתינוק הפסיק לנשום, יולדת דיממה ולא היה אף אחד שראה כי ברחנו למישהי שהייתה צריכה ללדת. יש קבוצות נגד המיילדות שטוענות שאנו לא עושות את חווית הלידה והן צודקות כי מגיע להן אבל אין מי שייעשה את זה להן כי אין מיילדות – אנו בחוסר אדיר!".

איריס שפיגל, אחות חדר ניתוח מביה"ח איכילוב בת"א מספרת איך נוספו לאחיות אינספור מדדים שהן צריכות להכניס לתוך המחשב. "אלו דברים שיוצרים נתק ביננו לבין המטופל ובמקום יותר זמן להיות אתו ועם המשפחה, אנחנו במחשב. היום כל אחות עושה מה ששלוש אחיות עשו בעבר נוסף לכך שהיא גם סניטר ומנקה. הפסקות אוכל ושירותים הפכו כבר לפריבילגיה".

אחיות נוספות השמיעו בוועדה טענות על כך שכל הזמן מוסיפים להן עוד ועוד מטלות ונהלים חדשים אך במקביל, התקינה זהה לשנת 1996. "לרופאים יש את הכוח והם לא קיבלו את המשימות. הכול נפל עלינו האחיות. תמונת המצב שיש לנבחרי ציבור על הנעשה בבתי החולים לא נכונה כי הם מקבלים שירות אחר", אמרה האחות מיכל ברמי.

אחות מטפלת בתינוק בפגייה בבית החולים ברזילי באשקלון (צילום: shutterstock).

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר בדיון כי "לאחרונה נחתם הסכם תוספת לעוד 100 אחיות במחלקות שונות ועוד 208 אחיות למיונים. המטרה שלנו היא להוציא רבים מהחולים מבתי החולים לטיפול בתוך הקהילה. בנוגע לאלימות הגואה בבתי החולים, אנחנו מתגברים הצבת שוטרים בכל בתי חולים ויש גם חוזר מנכ"ל שיחייב מעתה את המערכת בכל מקום להחזיק אבטחה מיוחדת".

האחות הראשית במשרד הבריאות, ד"ר שושי גולדברג, אמרה בדיון כי "היעד המרכזי של משרד הבריאות בהגדלת האחיות בא לידי ביטוי כשהשבוע החלו מעל 4,000 לימודי אחיות וסיימו עתה את המסלול 3,000 מועמדים. מקצוע האחיות מעוגן בצורה חוקית ואנו עובדים לנסח חוק חדש טוב שיותר שיצא לדרך כבר בשבוע הקרוב".

יו"ר הוועדה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) אמרה בוועדה כי "חוט השדרה של מערכת הבריאות הוא האחיות; האיגוד שלהן חזק ובעל עוצמה, ואני לא מבינה מדוע ההסתדרות לא מתעדפת את הנושא, מרימה ראש, ומרעידה את המדינה – אפעל יחד עם יו"ר הקואליציה דודי אמסלם, שמזדהה עם המצוקה, ומשרד הבריאות, להאיץ הסדרת מעמד האחיות בישראל בחקיקה ראשית".

אחיות בחדר טיפול נמרץ הדסה עין כרם. ארכיון למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: הדס פרוש/ פלאש90)

יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת דודי אמסלם אמר כי "השאלה התמוהה ביותר בסיפור היא איך מול נתוני מדינות OECD שאוחזים בתקן גבוה יותר לאחיות – קבע משרד הבריאות תקן אחר? ליוויתי לצערי באחרונה ידיד בבית חולים וחד משמעית ראיתי כי אם המשפחה לא נמצאת עם החולה כל הזמן, הוא פשוט יכול למות. זה ממש לא מתקבל על הדעת. עוד מעט יצטרכו המשפחות גם להביא את התרופות לבתי החולים. אני לא חושב שיש במאבק למען האחיות עניין של קואליציה ואופוזיציה. הן הבסיס של מערכת הבריאות ונלחם למענן".