לאחר גל עדויות על הטרדות מיניות לכאורה, הודיע היום (חמישי) העיתונאי דן מרגלית כי יתפטר מעיתון הארץ. מרגלית כתב בחשבון הטוויטר שלו: "לאור הסערה שקמה החלטתי להשעות עצמי מפעילותי העיתונאית. כבר ביום שלישי בבוקר הודעתי לעורך 'הארץ' אלוף בן על התפטרותי מהעיתון".

בימים האחרונים הצטברו עדויות של שמונה נשים שונות שסיפרו על מקרים בהם תקף אותן מינית העיתונאי הוותיק. "'תצליפי כשאת מדברת', הוא אמר לי, 'תחשבי שאת רוכבת עירומה על גבר ומצליפה בו חזק בשוטים'. הרגשתי אי-נוחות מהדימוי, וגם צמרמורת קלה, ושתקתי. מה כבר אפשר היה לומר לגבר לבן פריבילגי, שהרגיש שהוא על גג העולם, לא רק מגיש פופוליטיקה, אלא גם המנחה הקבוע של 'ערב חדש' ומפרסם מאמרים דעתניים ומטיף מוסר לכל העולם". ככה מתחילה את עדותה אורלי אזולאי (65), עיתונאית מוערכת ב'ידיעות אחרונות', בו היא מספרת כיצד דן מרגלית, שבתכניתו היא שימשה כפרשנית, תקף אותה מינית. זוהי העדות השמינית המתפרסמת כנגד דן מרגלית, מאז חנה קים, עיתונאית ופעילה חברתית, חשפה את שמו של העיתונאי שהטריד אותה מינית. כולן מתארות דפוס פעולה דומה למדי.

עכשיו החלטתי לדבר על זה, גם כדי לחזק את אחיותיי חני קים ואורית שוחט ואת האחרות, שהסכימו לספר איך תקף אותן. אני מצטרפת אליהן כי הגיעה העת לנקות את סביבת העבודה כשהיא נגועה, נצלנית ומטונפת

"כשכבו האורות באולפן, לאחר עוד תוכנית "פופוליטיקה", סימן לי בידו המגיש, דן מרגלית, שאמתין רגע לפני שאני עוזבת כדי שיוכל לדבר איתי. זה נראה לי הגיוני: הייתי משתתפת כמעט בקביעות בפאנל הפרשנים של התכנית, כאשר לימיני אמנון דנקנר ולשמאלי טומי לפיד המנוחים. הערכתי שהוא רוצה להעיר על התכנים, לומר מילה של ביקורת או הערכה. הוא אסף את ניירותיו והלכתי בעקבותיו לאחד החדרים הסמוכים: אני לא זוכרת אם היה זה חדר איפור, או חדר של אחד העובדים. הוא שיחרר את העניבה, הוריד את הז'קט ואמר לי בקול נוזף מעט שהייתי עדינה מדי בתוכנית, לא התפרצתי מספיק, ואלו הם חוקי המשחק שהוא קבע בתוכנית שלו, שלרבים נראתה כמו גן חיות בשל המהומה שהייתה בה, תרבות הדיבור הירודה, נוסחה שהייתה מיועדת להעלאת הרייטינג ולזמן־מה גם הוכיחה עצמה".

"ואז, בעודנו עומדים, הוא הצמיד אותי בכוח לקיר, פתח את רוכסן מכנסיו, הוציא את מה שהיה לו שם וכשהוא חשוף לגמרי ומשמיע קולות מגעילים של גניחה שאל אותי למה אני לא רוצה ללטף לו אותו. ניסיתי להדוף אותו בכל כוחי: הוא היה אז כבד משקל, לא כחוש ומקומט כמו היום, הוא היה מבוגר ממני ביותר מ־15 שנה, והיה חזק ממני פי כמה. אחרי כמה שניות, שנראו לי כמו הנצח, הצלחתי להשתחרר מאחיזתו וברחתי החוצה. באגרסיביות שאינני יודעת מאין שאבתי, ובנחישות שהפיחה בי כוח, הצלחתי למנוע ממנו לבצע את זממו. כשרצתי במסדרון, והוא עדיין חשוף מאחוריי, שמעתי אותו צועק "ילדה רעה", "ילדה רעה". הצעקה הזאת מלווה אותי עד היום".

"ולא, לא התלוננתי. זה קרה ב-1992, לפני 26 שנים. בימים ההם כל אישה שהתלוננה מיד הייתה זוכה להערות מיזוגניות על כך שהיא הייתה המפתה, או שהתלבשה באופן מזמין. או שהיו מדביקים לה תווית של בעייתית, מדמיינת, מתלוננת, מסומנת. זה מה שבנה את השתיקה שלנו, כך הקמנו את חומות ההגנה שאיפשרו לנו לשרוד. עכשיו החלטתי לדבר על זה, גם כדי לחזק את אחיותיי חני קים ואורית שוחט ואת האחרות, שהסכימו לספר איך תקף אותן. באומץ הן פרצו את הסכר, והפילו את חומת השתיקה. ואני מצטרפת אליהן כי הגיעה העת לנקות את סביבת העבודה כשהיא נגועה, נצלנית ומטונפת. אם לא למעננו, למען ילדינו ונכדינו, כדי שלא יהיו יותר הפקר או חפץ".

חנה קים (60), עיתונאית ופעילה חברתית פרסמה תחילה ציוץ בלי להזכיר את שמו של מרגלית, אך בהמשך התראיינה בתכנית הרדיו של קרן נויבך ברשת ב וסיפרה את סיפורה. חמש נשים נוספות, ביניהן העיתונאית אורית שוחט, סיפרו את סיפורן לרויטל חובל מעיתון הארץ, כאשר שתיים מהן אף עוברות מבחן פוליגרף בו דווח כי הן דוברות אמת. חלקן אף ציינו שמות של קולגות או חברות להן סיפרו את שאירע. בכל המקרים אישרו אלו כי הנשים אכן סיפרו להן על המקרה כבר לפני שנים רבות.

שוחט תיארה דפוס דומה. מסדרון בכנסת, רגע בו אין אנשים מסביב. "המקרה הראשון אירע בכנסת", היא משחזרת. "באחד המסדרונות הוא דחף אותי לקיר ונצמד אליי". מקרה שני היה במערכת הארץ, במשרדו של מרגלית. "הוא פתח את הדלת, הכניס אותי לחדר וסגר את הדלת אחריו. אז הוא הדביק אותי לשולחן והצמיד את גופו לגופי, עד שהדפתי אותו והבהרתי לו שזה לא יקרה שוב. כשסיפרתי לעיתונאית נוספת שעבדה איתי אז במערכת, גיליתי שהוא עשה את אותו הדבר גם לה".

מאז התפרסמו סיפוריהן של חמשת נשות התקשורת בהארץ, שתי נשים נוספות דיברו עם אמצעי התקשורת וסיפרו על אירועים בהם תקף אותן העיתונאי הבכיר ורב ההישגים. היום פירסמה את סיפורה, כאמור, גם העיתונאית אורלי אזולאי.

דן מרגלית מסרב להגיב, מעבר להצהרתו כי "אין ממש בטענות באשר לאירועים שנטען כי התרחשו לפני יותר מ-30 שנים. אין בכוונתי להקדיש את שארית שנותיי לוויכוח חסר כל סיכוי בעת הזאת ובאווירה הרווחת".

אך יש מי שתגובה זו לא משכנעת אותם. עובדי הארץ פנו אמש (רביעי) למו"ל העיתון עמוס שוקן בבקשה להפסיק את עבודתו של מרגלית בעיתון. "אנחנו עובדות ועובדי "הארץ" רוצות להביע את תמיכתנו המלאה בנשים שאזרו אומץ וסיפרו כיצד הותקפו או הוטרדו מינית על ידי העיתונאי דן מרגלית".

בהמשך המכתב כתבו העובדות: "אנו רואות בחומרה רבה כל מקרה שבו עיתונאי מעורב בהטרדה או תקיפה מינית – על אחת כמה וכמה כאלה שנעשו במסדרונות עיתון "הארץ" עצמו, כפי שעולה מהתחקיר של רויטל חובל". לבסוף כתבו העובדים כי הם מצפים מהנהלת העיתון להפסיק לאלתר את עבודתו בעיתון ו"לנקוט עמדה מוסרית פומבית וברורה בעניין".