השבוע היה שבוע עמוס אירועים בקרן אפריקה – אירועים היסטוריים ולצדם המשך המעורבות האזורית והבינלאומית באזור. מוקדי האירועים השבוע היו סומליה, אתיופיה ואריתריאה.

האירוע ההיסטורי הראשון התרחש בשבת כאשר הטיסה האתיופית המסחרית הראשונה המריאה מאדיס אבבה ונחתה בשדה התעופה הבינלאומי במוגדישו, בירת סומליה. זאת, לאחר שלא היו טיסות מסחריות ישירות בין אתיופיה לסומליה משנת 1977, עת פרצה המלחמה בין שתי המדינות על מחוז האוגדן המיושב בסומאלים שבמזרח אתיופיה. החל מנובמבר 2018, תפעיל חברת התעופה 'אתיופיאן איירליינס' 3 טיסות שבועיות מאדיס אבבה למוגדישו, עדות נוספת להתחממות היחסים בין אתיופיה לסומליה.

נשיא אריתריאה איסייאס אפוורקי (משמאל) וראש ממשלת אתיופיה מחזיקים ידיים ובאדיס אבבא, אתיופיה (AP Photo/Mulugeta Ayene).

האירוע ההיסטורי השני התרחש ביום שלישי האחרון כשהפרלמנט האתיופי אישר את הממשלה החדשה שהרכיב אביי אחמד, אישור ממשלה זו מהווה לא רק צעד נוסף במערכת הרפורמות שמבצע אביי אלא גם צעד היסטורי והצהרת כוונות בנוגע לחזונו כיצד תיראה אתיופיה תחת הנהגתו. בממשלה זו יש עשרים שרים בלבד, אך לראשונה בהיסטוריה של אתיופיה, מחציתם הן נשים, המכהנות בתפקידי מפתח. כך למשל, עאישה מוחמד מהקבוצה האתנית המוסלמית של העפאר מונתה לשרת ההגנה.

House Approves New CabinetThe House of People’s Representatives (HPR) of Ethiopia today approved a new cabinet…

Posted by Ethiopian Express News on Tuesday, 16 October 2018

כמו כן, אביי הקים משרד חדש בשם "משרד השלום", האמון על הקשרים עם ארגוני האופוזיציה, תהליך פירוק חבריהם מנשקם ושילובם במדינה ובחברה. בראש משרד זה גם ניצבת אישה. ממשלה זו מעידה על המהפכה שאביי מנסה להעביר את אתיופיה תוך שימת דגש על שילוב ומתן ביטוי במוסדות המדינה ובחברה לקבוצות האתניות הגדולות המרכיבות את אתיופיה – האמהרה, הטיגרה, האורומו, הסומאלים והעפאר – ובכלל זה גם למוסלמים ולנשים.

התפתחויות מעניינות התרחשו גם במישור היחסים הבילטראליים בין אתיופיה לאריתריאה. בעקבות פתיחת הגבול היבשתי בין שתי המדינות לפני קצת יותר מחודש, יכולים אזרחי אריתריאה לעזוב את ארצם ללא דרכון או אישור. על פי הרשויות המקומיות באתיופיה, במהלך החודש שעבר מאז פתיחת הגבול, לפחות 15 אלף אריתריאים חצו את הגבול לאתיופיה. מרביתם הגיעו לצרכי מסחר, לחיפוש עבודה ולבקר את חבריהם ומשפחותיהם. נוסף על כך, הגיעו גם פליטים מאריתריאה לאתיופיה. על פי נציבות האו"ם לפליטים, מה-12 בספטמבר ועד ה-2 באוקטובר הגיעו כ-10,000 איש מאריתריאה – רובם נשים וילדים שקיוו להתאחד עם משפחותיהם שיצאו מאריתריאה באופן בלתי חוקי – שביקשו להירשם כפליטים.

מוגדישו, בירת סומליה (צילום: Jan Wellmann/ shutterstock.com).

התפתחויות נרשמו גם בתהליך השלום בין אתיופיה לאריתריאה וגם במישור הפיוס בין הממשלה לבין ארגוני האופוזיציה בתוך אתיופיה. ב- 9 באוקטובר חזרו מאריתריאה לאתיופיה יותר מ-2,000 מחברי התנועה הדמוקרטית העממית של הטיגרה, שנוסדה ב-2001, על מנת להמשיך במאבק פוליטי בדרכי שלום. ביום ראשון הגיע נשיא אתיופיה, איסייאס אפוורקי, לביקור רשמי בן יומיים באתיופיה. אפוורקי ואביי אחמד חנכו בדרום אתיופיה את מפעל אומו קוראז לייצור סוכר. המנהיגים אף קיימו שיחות בנוגע ליחסים הבילטראליים וליישום הסכם השלום בין המדינות.

התפתחות משמעותית נרשמה גם במעורבות המעצמות האזוריות במתרחש בקרן אפריקה. בשבוע שעבר התקיים טקס בנמל ברברה שבסומלילנד – המדינה הנמצאת בחלקה הצפון מערבי של סומליה שהכריזה על עצמאות מסומליה בשנת 1991 ושאף מדינה אינה מכירה בה – בו השיקה חברת DP World מאיחוד האמירויות את השלב הראשון בהרחבת נמל ברברה ב- 250,000 מ"ר בהשקעה של 101 מיליון דולר על מנת להפוך נמל זה לנמל אזורי מרכזי בקרן אפריקה ולבסיס של איחוד האמירויות במקום נמל המכולות בדוראלה שממנו סולקה על-ידי ממשלת ג'יבוטי.

אוניית משא עמוסות מכולות עוגנת בנמל ג'יבוטי (צילום: Druid007 / Shutterstock.com)

סומלילנד, מצדה, מקווה כי הרחבת הנמל תמשוך משקיעים זרים נוספים, תפחית את האבטלה ותעלה אותה על פסי העצמאות מסומליה. העלות הכוללת של שני שלבי הרחבת הנמל היא 442 מיליון דולר. נוסף על כך, DP World תיצור אזור חופשי כלכלי באזור שמסביב לעיר ותסלול כביש, בעלות של 100 מיליון דולר, שיהווה פרוזדור כלכלי שיחבר את נמל ברברה עם ואג'לה שבאתיופיה.

יצוין בהקשר זה כי כבר בפברואר 2017 חתמה סומלילנד עם חברת DP World על ההסכם שיצא אל הפועל רק בשבוע שעבר לפיו החברה תשדרג ותנהל את נמל ברברה. במרץ 2018, חתמו DP, סומלילנד ואתיופיה על הסכם המחלק את המניות של נמל ברברה בין שלושתן. על פי הסכם זה, DP תחזיק ב-51% מהמניות, סומלילנד תחזיק ב-30% ואתיופיה ב-19%. הפרלמנט של סומליה הכריז על ההסכם הזה כבטל ומבוטל, אך סומלילנד לא התרגשה מכך וגם בטקס השקת הפרויקט אמר נשיא סומלילנד, מוסא עבדי, כי "סומליה אינה יכולה להתערב בעניינינו". מנגד, השקת הפרויקט עלולה להחריף את המשבר הקיים בין איחוד האמירויות לבין הממשלה הפדראלית של סומליה.

כך או כך, השקת פרויקט הרחבת נמל ברברה מסמלת, למעשה, את ויתורה של איחוד האמירויות על בסיסה בג'יבוטי ואת השקעתה בבניית נמל שישרת אותה כשער לאתיופיה ולמזרח אפריקה במקום נמל המכולות דוראלה.

גם מעצמות העל והקהילה הבינלאומית ממשיכות להתעניין בנעשה באזור ולהזרים כספים למדינות ובמיוחד לאתיופיה ולסומליה. בתחילת החודש הגיעה השרה הבריטית לענייני אפריקה, הארייט באלדווין, לביקור באתיופיה, בסומליה ובסומלי לנד. בשבוע שעבר הגיע ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה, לביקורים רשמיים באתיופיה ובאריתריאה. בעת הביקור, איטליה אישרה הענקת הלוואה או מענק על סך 22 מיליון אירו לאתיופיה וראשי ממשלת איטליה ואתיופיה הסכימו לשתף פעולה בתחומי התשתיות, הפיתוח, ההשקעות והסחר וכן בשיקום פליטים וחיילים השבים למולדתם כמו גם במימון מגה פרויקטים. אביי אחמד אמר כי אתיופיה מעוניינת לחזק את קשריה עם איטליה וקונטה מצדו הודיע כי איטליה תתמוך ותעודד את המשך הרפורמות הפוליטיות והסוציו-אקונומיות באתיופיה. השבוע הגיע גם נשיא סלובניה, בורוט פאהור, לביקור רשמי באתיופיה מלווה באנשי עסקים. זהו ביקורו הראשון של נשיא סלובניה באפריקה שמדרום לסהרה. מטרת הביקור היא לחזק את הקשרים עם מדינות אפריקניות.

בעקבות השלום האזורי בקרן אפריקה, גם הממשלה הפדראלית של סומליה זוכה לאמון ולתשומת לב מצד הקהילה הבינלאומית. ממשלת נורבגיה הכריזה בסוף השבוע שעבר על מחויבותה להעביר 54 מיליון דולר לממשלת סומליה דרך הבנק העולמי ליישום רפורמות, לתהליך הפיתוח ולשיקום של סומליה. ב-14 באוקטובר, יום השנה לאחד מהפיגועים הקטלניים ביותר בהיסטוריה ולקטלני ביותר בהיסטוריה של סומליה בו נהרגו קרוב ל-600 איש, חתמו האיחוד האירופי וממשלת סומליה על הסכם לפיו יספק האיחוד האירופי 100 מיליון אירו לתקציב של ממשלת סומליה במהלך השנתיים וחצי הבאות. כספים אלה יאפשרו לממשלת סומליה ליישם רפורמות ולבנות מדינה חזקה יותר.

הקהילה הבינלאומית ומדינות ברחבי העולם ימשיכו לראות בתהליכי השלום, הפיוס והנורמליזציה המתרחשים בקרן אפריקה כר להשקעות, לרווחים, לביסוס נוכחות באזור ובמקרה של מעצמות העל והמעצמות האזוריות גם מרחב לתחרות על ההגמוניה וההשפעה. מנגד, מדינות האזור תמשכנה לנצל זאת לצרכיהן ולמטרותיהן.