הצעתם של שרת התרבות מירי רגב ושר האוצר משה כחלון תעלה היום (ראשון) לדיון בוועדת השרים לחקיקה. ההצעה כוללת מתן אפשרות לשלול סיוע תקציבי מגופים שנתמכים על ידי המדינה אם ועדת התמיכות תקבע שהם "חותרים תחת ערכי המדינה וסמליה". במידה ויתקבל, יאפשר התזכיר למשרד התרבות והספורט לשלול תקציבים מגופים נתמכים, שוועדת התמיכות והייעוץ המשפטי קבעו כי הם חותרים תחת ערכי המדינה וסמליה, בהתאם לסעיפים המפורטים בחוק, ביניהם הסתה לגזענות ולאלימות, ציון יום הנכבה וביזוי כבוד הדגל או סמלי המדינה.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "לא כל פעילות העונה על תנאי מבחני התמיכה מן הראוי שתיתמך מכספי המדינה. עקרונות חופש הביטוי והשוויון אין פירושם כי המדינה חייבת לממן כל סוג של ביטוי. בפרט, המדינה אינה חייבת לממן  פעולות שמטרתן לקעקע את בסיס הוויתה".

בהצעת החוק מפורטות הנסיבות בגינן ניתן לשלול תקציב:

  1. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
  2. הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור;
  3. תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;
  4. ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל;
  5. מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמלי המדינה.

ביחס לטענות לגבי הפגיעה בחופש הביטוי, נכתב בהצעה כי "עקרונות היסוד עליהם מושתתת המדינה מהווים שיקול לגיטימי בחלוקת תקציבים והמדינה רשאית לבחור שלא לממן פעולות הנוגדות עקרונות יסוד אלה. החוק אינו מבקש לחול על פעולה שולית או זניחה אלא רק על פעולות השוללות במהותן את צביונה או קיומה של המדינה, לרבות היותה יהודית ודמוקרטית. החוק פוגע בחופש הביטוי לגוף הנתמך או המתוקצב באופן מידתי. לגוף ישנה החירות לבחור לבצע את הפעולה העומדת בסתירה לעילות הקבועות בחוק, אולם החוק מאפשר לשר התרבות והספורט להחליט כי המדינה לא תממן פעולה של גוף כזה".

על אף שפרקליטות המדינה אישרה את הצעת התיקון, בחוות הדעת נכתב כי היא בעייתית ממספר סיבות. בהתייחסות של פרקליט המדינה שי ניצן נכתב כי "התיקון המוצע מעורר קשיים משפטיים של ממש" בעקבות הפגיעה בזכות הביטוי, ואי-הבהירות ביחס לאמות המידה לפיהן תתקבל ההחלטה על שלילת מימון מגופים.

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בכנס לשכת עורכי הדין באילת (צילום: ליאב פלד)

ניצן כתב כי "ההסדר המוצע מתיר, במקרים מסוימים, שלילה גורפת של כלל התמיכה לגוף הנתמך. משמעות הדברים היא שבפועל ייתכן ששרת התרבות תוכל להביא לסגירתו של מוסד תרבות על ידי הפסקת התמיכה הממשלתית בו באופן גורף. בנוסף, הדבר מביא לכך שההסדר שיחול על תחום התרבות יהיה המחמיר ביותר ביחס לתחומי התמיכה האחרים, זאת דווקא בתחום בו קיימת חשיבות מיוחדת בשמירה על חופש הביטוי האומנותי".

החלטת השרים לקדם את החקיקה התקבלה לאחר שלטענתם התברר כי הכלים שמעמיד חוק יסודות התקציב, אינם מאפשרים טיפול הולם ומידתי בתופעה וכי החוק הקיים כיום אינו יותר מאשר אות מתה חסרת משמעות ואשר אינה ניתנת לאכיפה. הצעת החוק המשותפת מועלית כתזכיר ותובא לאישור ועדת השרים לחקיקה במהלך אוקטובר.

השרים רגב וכחלון מסרו כי "במדינת ישראל יש חופש אמנותי, אך אין את החופש לנצל את כספי הציבור כדי לפגוע בערכי המדינה וסמליה. מטרת החוק לתת כלים לגופים המוסמכים כדי למנוע פגיעה בערכי היסוד של המדינה. חופש הביטוי הינו ערך ראוי חשוב אך לדמוקרטיה יש את הזכות להגן על עצמה. בישראל יש אומנים מהשורה הראשונה בעולם שמביאים כבוד למדינה וגאווה לכולנו, אך ישנה גם קבוצה קטנה וקיצונית שלא מחמיצה הזדמנות להסית נגד מדינת ישראל וצה"ל. זה לא ראוי ולא נכון שהמדינה תממן את הקבוצה הזאת".