ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים, הידועה בתור 'ועדת הטייקונים' או 'ועדת פישמן' תתכנס היום (ראשון) שוב. הפעם, יעמדו מול הוועדה נציגי בנקים גדולים, וחברי הוועדה יחקרו אותם בנושא מתן האשראי ללווים גדולים, בניסיון לחשוף התנהלות בלתי תקינה במקרים כאלה. חבר הכנסת איתן כבל (המחנה הציוני) שעומד בראש הוועדה טוען כי מטרתו לחשוף התנהלות בלתי הוגנת של הבנקים שמעדיפים את הלווים הגדולים על פני האזרח הקטן והעסקים הקטנים, עליהם הוא טוען להגן. לשיטתו, מדובר בקבוצה סגורה של בנקאים ובעלי הון, שסוגרים ביניהם דילים שהאזרח הקטן יכול רק לחלום עליהם. ראשי הוועדה קראו לפירוק הקבוצה הסגורה של בנקאים ובעלי ההון על ידי "הגברת התחרותיות" ויישום מלא של המלצות ועדת שטרום.
אלא שהמציאות מעט יותר מורכבת מזו שמציג כבל, והצעותיו, על אף הרושם שהן נותנות, עשויות דווקא לפגוע באזרח הקטן. עמדת בנק ישראל שונה לחלוטין מזו של כבל והפיקוח על הבנקים דוחה בתוקף את טענותיו. על-פי הדו"ח, שפורסם לקראת הדיונים, מדובר בתופעה שהתרחשה במקרים נקודתיים ואיננה מצביעה על תופעה גורפת. בנוסף, טוענים בבנק כי הוכנסו לתוקף תקנות שימנעו ממקרים מסוג זה לחזור על עצמם. מה עוד שהתופעה עליה מצביעים אנשי הוועדה – מחסור באשראי לעסקים קטנים – כבר מזמן איננה תקפה.
הדגל אותו נושאים אנשי הוועדה הוא זה של הגבrת התחרותיות ומאבק בריכוזיות, ברוח המלצות ועדת שטרום. עם זאת, המלצותיה של ועדת שטרום הובילו עד כה לצעדים שעלולים דווקא לערער את יציבותה הפיננסית של ישראל, ולהביא להתגברות החשיפה של המשק הישראלי לזעזועים פיננסיים מחו"ל. "הגברת התחרותיות" איננה פתרון קסם למצוקות של האזרחים והעסקים הקטנים בישראל.
בזמנו, דרש כבל, יחד עם חברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את התנאים בהם הוצע לפישמן אשראי מהבנקים. פישמן איבד ב-2006 סכום של כ-400 מיליון דולר אותם לקח בהלוואה, והמשיך לגלגל את חובותיו לבנקים כדי להימנע מפשיטת רגל. הבנקים, ובייחוד בנק הפועלים ובנק לאומי, הציעו לפישמן הסדר חוב במסגרתו ישלם 400 מיליון שקלים בתוך חמש שנים, ובתמורה ימחקו הבנקים 1.49 מיליארד שקל מתוך חובותיו של פישמן, שעמדו אז על מעל ל-2 מיליארד שקלים.
כבל טען אז כי הפרשה משקפת יחס מקל מדי של הבנקים כלפי בעלי העסקים הגדולים, לעומת היחס הנוקשה שהם מראים כלפי בעלי חוב קטנים שכוללים עסקים קטנים ומשקי בית. "הציבור זועם כי הוא מרגיש שיש קבוצה קטנה של טייקונים שעושה קומבינה עם קבוצה קטנה של בנקאים, שעושים קומבינה עם קבוצה קטנה של רגולטורים בכסף של כולנו", אמר כבל וטען עוד כי על-אף החובות האדירים של פישמן, הבנקים היו מוכנים להגיע להסדר חוב, כשבמקביל שש משפחות מפונות מבתיהן בכל יום בשל חובות משכנתא.
עם זאת, על פי דו"ח בנק ישראל האחרון, בשנים האחרונות ממילא חל דווקא גידול באשראי שניתן לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, לעומת צמצום בהיקף האשראי שניתן ללווים הגדולים. "אנו עדים בשנים האחרונות לעלייה חדה של היקף האשראי שהמערכת הבנקאית מעמידה למגזר זה. משנת 2011 צמח תיק האשראי לעסקים הקטנים ביותר מ-50%. בשנת 2017 אנו רואים לראשונה מזה שנים רבות שסך האשראי שהועמד לעסקים קטנים גבוה מזה שהועמד לעסקים גדולים", נכתב בדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים.
לפי הדו"ח, תופעת מצוקת האשראי הבנקאי לעסקים הקטנים הולכת וקטנה. המשמעות של נתון זה איננה שמצבם של העסקים הקטנים בישראל טוב, אלא רק שאין אמת בטענה לפיה הבנקים נותנים עדיפות ללווים הגדולים, על חשבון הקטנים. "האשראי הבנקאי למגזר העסקי צמח בקצב מתוך בשנים האחרונות תוך שינוי בהרכבו: גדל משמעותית היקף האשראי הבנקאי למגזר העסקים הקטנים והזעירים, תופעה שהקיפה את כל הבנקים במערכת… שיעור האשראי למגזר העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים מתוך כלל האשראי הבנקאי למגזר העסקי הוא מעל 50%, שיעור הנחשב גבוה בהשוואה בינלאומית", טוענים בבנק ישראל. שיעור האשראי לעסקים זעירים וקטנים מסך האשראי למגזר העסקי גדל מ-22% במרץ 2015 ל-24% בספטמבר 2017, גידול משמעותי לתקופה של שנה וחצי.
הפיקוח על הבנקים התייחס בפרסום נפרד לצעדים שנלקחו מאז תחילת שנות ה-2000 לצמצום תופעת ההלוואות המקלות ללווים הגדולים. הפרסום קבע כי אכן היו כשלים מסוג זה במקרים נקודתיים, אבל שלא מדובר בתופעה מערכתית. "החולשות אפיינו חלק מהאשראים ההיסטוריים של לווים מסוימים, שבדיעבד התממשו בהם סיכוני אשראי. הסוגיות אינן מאפיינות את כל האשראים שהועמדו ולא בהכרח חזרו על עצמן בכל הבנקים", נכתב. עוד נטען ש"למעט במקרים חריגים, הביקורות לא העלו שהועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים".
בנק ישראל טוען כי התערבות הפיקוח על הבנקים הביאה לשינוי מדיניות ונהלים בבנקים מסוימים ושינוי בהוראות הפיקוח כדי למנוע חזרה על מקרים כאלו. הפיקוח קבע מגבלות למינוף בעסקאות שמממנות רכישות שליטה ותיקן את הנהלים ככה שיהיה פיקוח ברור יותר על מטרות האשראי.
הגברת התחרותיות
משתתפי הוועדה האשימו בעבר את הבנקים בהעדפת לקוחות גדולים, וקראו ליישום שורה של צעדים להגברת התחרותיות במגזר הפיננסי. ח"כ נחמיאס-ורבין קראה ליישום מלא של חוק שטרום, שנועד להגביר את התחרות במגזר הבנקאי, כדי להגביר את כוחם של הצרכנים הפרטיים מול נותני האשראי. היא הוסיפה כי "לא מדובר בחיפוש אשמים אלא בניסיון להבין סופסוף מה הם כשלי המערכת. לכל אלה שטענו שהאשראי הוא איכותי והמערכת הפיקה לקחים, השבתי שאם כך, איך זה שתוך כדי פעולת ועדת המשנה בראשותי קרס עוד לווה ממונף? גם בחירות לא יכשילו את הוועדה".
התבטאויות מסוג זה נשמעות כאילו הן מוּנעות מדאגה לטובת האזרח הקטן, שסובל היום מריבית גבוהה על האשראי בגלל שיתוף הפעולה בין הבנקים והטייקונים במשק. עם זאת, הפתרון אותו מציעים חברי הוועדה הוא כאמור בדמות הגברת התחרות ברוח ועדת שטרום. משמעותו של פתרון זה תהיה הכנסה של גורמים נוספים לתוך שוק האשראי הצרכני – דבר שאין כלל הוכחה שייטיב עם הצרכן הפשוט. הצעדים שנעשו עד כה בהמלצת הוועדה, הפרדת חברות האשראי מהבנקים, הביאו דווקא לעלייה בסיכון הפיננסי בישראל. מכירתן של חברות כרטיסי האשראי למשקיעים זרים, בשם הגברת התחרות בשוק האשראי, לא תוביל בהכרח לטובת הצרכן, שחשוף כעת גם הוא לתנודות בשוק ההון העולמי.
