על-פי נתוני משרד הבינוי והשיכון, אלפי משפחות ויחידים זכאים ממתינים כיום לקבלת דיור ציבורי. הקריטריונים לקבלת זכאות לדירה בדיור הציבורי מוסדרים בנוהל הקצאת דירות בשכירות בדיור הציבורי, שניתן לעיין בו באתר משרד השיכון.

הדיור הציבורי הוא אחד מהחובות המרכזיים המוטלים על המדינה בבואה להבטיח לכל אדם מינימום של קיום בכבוד, אך בפועל מלאי הדירות מצומצם. משכך הקריטריונים מצומצמים ומותירים אוכלוסיות רבות שמצבן הכלכלי לא מאפשר להן לשכור דירה בשוק החופשי, ללא פתרון, למעט מענקי סיוע בשכר דירה, שבהם ובקשיים הנוגעים להם נדון בקרוב.

אוכלוסייה ייחודית הזקוקה לדיור ציבורי היא קבוצת האמהות החד הוריות (הורות עצמאיות) שבסיס הכנסתן היא קצבת הבטחת הכנסה או קצבת מזונות של הביטוח הלאומי.

בטור שלפניכם נסקור את מנגנון הדיור הציבורי שקיים היום במדינה עבור משפחות חד-הוריות.

מהם התנאים לקבל דיור ציבורי לאמהות עצמאיות?

בהתאם לתנאי הזכאות בנוהל של משרד הבינוי והשיכון, אם עצמאית שיש לה שלושה ילדים והמקבלת הבטחת הכנסה במשך 24 חודשים או השלמת הכנסה במשך 12 חודשים תהיה זכאית לדירה בדיור הציבורי. המשמעות היא שמרגע קבלת הזכאות ועד קבלת דירה בפועל, היא זכאית לסיוע מוגדל בשכר הדירה.

לעומת זאת, אם עצמאית כאמור, אשר מתקיימת מקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי ואינה מקבלת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה אינה זכאית לדירה בדיור הציבורי. זאת, למרות שמדובר בקצבאות הזהות כמעט לחלוטין בגובה התשלום המתקבל מהן ושעל פי חוק הוצמדה קצבת המזונות לקריטריונים המזכים של קצבת הבטחת הכנסה. למעשה, העובדה שאם עצמאית מקבלת קצבת מזונות ולא הבטחת הכנסה שוללת אוטומטית את זכותה לקבל דיור ציבורי.

אז למה יש אפלייה בין הנשים?

כדי לקבל קצבת הבטחת הכנסה נדרשים המבקשת או המבקש לעבור מבחן של מיצוי תעסוקה. רוצה לומר, המדינה רוצה להיות בטוחה שמקבלת הקצבה אינה יכולה לעבוד. לצורך כך היא נדרשת להתייצב בלשכת התעסוקה המקומית. דרישה זו אינה קיימת בכל הנוגע לנשים הנמצאות במסלול מזונות של הביטוח הלאומי ולאור זאת אין ביכולתו של משרד השיכון לקבל מידע על מיצוי כושר ההשתכרות שלהן. עד לפני מספר שנים המוסד לביטוח לאומי לא אפשר לאמהות עצמאיות לקבל הבטחת הכנסה במקום קצבת מזונות  (במסלול מזונות המוסד לביטוח לאומי יכול לגבות את סכום הקצבה שהוא מעניק לאמהות מבעליהן לשעבר מה שלא ניתן לעשות במסלול הבטחת הכנסה שם המדינה נושאת בעצמה בנטל הקצבה).

לפני מספר שנים, בעקבות עתירה שהגישה עמותת "ידיד", הושג שינוי שאפשר לנשים לעבור מקצבת מזונות להבטחת הכנסה, אז הן זכאיות לדיור ציבורי בכפוף לעמידה ביתר התנאים. חשוב להדגיש כי במקרים רבים, פקידי המוסד לביטוח לאומי אינם מיידעים את הנשים על זכות זו וכי במקרים אחרים נשים אינן רוצות לוותר על הזכות לקצבת מזונות ולעבור לקבל הבטחת הכנסה, ואז הן לא זכאיות לדיור ציבורי.

יצוין כי בנושא הזה הגישה עמותת "ידיד" ערעור לבית המשפט העליון, שלצערנו נדחה. בימים אלה ממתינים להחלטה בעתירה נוספת בנושא זה שהגיש האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

מה יכולות לעשות האמהות החד הוריות (עצמאיות) הלכה למעשה?

למעשה, בפני אמהות עצמאיות לשלושה ילדים ויותר, ישנם כמה מסלולים אפשריים לקבל סיוע ממשרד הבינוי והשיכון:

אפשרות אחת היא, לוותר על קצבת מזונות ולעבור למסלול של הבטחת הכנסה. לפי הוראת שעה של משרד הבינוי והשיכון, מי שהתקיימה ברצף מהבטחת הכנסה, אחר כך מזונות ואחר כך שוב הבטחת הכנסה במשך 24 חודשים (12 חודשים אם מדובר בהשלמת הכנסה), תהיה זכאית לדיור ציבורי. במקרה שמדובר באם שעברה לקבל הבטחת הכנסה במקום מזונות ולא קיבלה לפני כן הבטחת הכנסה, הבקשה שלה לדיור ציבורי תידון בוועדת חריגים של משרד הבינוי והשיכון.

אפשרות שניה למי שלא רוצה לעבור להבטחת הכנסה, היא להגיש בקשה לוועדת חריגים ולטעון, כי בנסיבות המקרה הספציפיות שלה, ראוי לאשר לה זכאות לדיור ציבורי בלי לאלץ אותה לעבור למסלול של הבטחת הכנסה. מהניסיון שלנו, שווה לנסות, בעיקר אם אפשר להראות מיצוי כושר השתכרות. לאחרונה, ועדת חריגים אישרה מספר בקשות שהעמותה הגישה עבור אמהות במצב דומה.

אופציה נוספת היא להסתפק בסיוע בשכר דירה (שהוא נמוך מהסיוע שמקבלת מי שהוכרה כזכאית לדיור ציבורי). בשנתיים האחרונות, בעקבות תוספת לתקציב חריגים שקיבל משרד הבינוי והשיכון, ניתנה כחריג לכללים ולתקופה זמנית, תוספת סיוע לאמהות עצמאיות לשלושה ילדים שמתקיימות ממזונות במשך 24 חודשים והגישו בקשה להגדלת סיוע או לדיור ציבורי.

עו"ד נירה שלו היא מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת "ידיד".
לקבלת סיוע ויעוץ בנושא דיור ציבורי בכלל ואמהות חד הוריות (עצמאיות בפרט) התקשרו 1-700-500-313