עשהאל שבו הפך בשנים האחרונות לכוכב הגדול של נבחרת ישראל בכדורסל כיסאות גלגלים. שבו הוא חלק מתהליך ההתחדשות של הנבחרת הישראלית בשנים האחרות, כאשר לפני כשנה הצטיין במדי הנבחרת שהגיעה לרבע הגמר באליפות אירופה בספרד. במהלך הטורניר הצליח שבו להרשים את בכירי מועדון המבורג באסקט הגרמני, שהציעו לו להצטרף אליהם.

שבו לקח את ההזדמנות המיוחדת שקיבל בשתי ידיים ותוך זמן קצר הצליח להתגבר על הבדלי הרמות בין הליגה הישראלית החובבנית לליגה הגרמנית המקצוענית. במהלך העונה הפך לשחקן חמישייה ובורג מרכזי באחת הקבוצות הטובות באירופה. תרבות ספורט הנכים בגרמניה מפותחת, ומשחקי הקבוצה מושכים קהל גדול יותר מאשר בישראל. הענף יותר מקצועי ומקבל חשיפה תקשורתית, הקבוצות מלאות בשחקנים הטובים ביותר מרחבי כל העולם והרמה גבוהה מאוד.

"הכדורסל בארץ מתקדם במיוחד מאז שנבחרת ישראל הצעירה עד גיל 22 הוקמה לפני כשש שנים ומאז הצטרפו לנבחרת ישראל כחמישה שחקנים מנבחרת זו, כולל אותי, ובעצם יש שחקנים צעירים שצוברים ניסיון בינלאומי שתורם לנבחרת וכמובן גם לליגה הישראלית".

החודש, פתח שבו את העונה השנייה שלו במדי הקבוצה הגרמנית. המבורג פתחה את העונה עם שלושה ניצחונות רצופים ושמה לעצמה במטרה להגיע השנה עד לגמר הליגה הגרמנית. שבו מקווה להמשיך להתפתח מקצועית כשחקן ברמות הגבוהות ביותר ובמקביל לומד את הצד המקצועי של אימון הקבוצה ומתפקד כאיש הוידאו של המאמן.

מעבר לפן המקצועי, שבו מגלה בראיון ל'דבר ראשון' שבאופן מפתיע הוא מצא גם אהבה בקבוצתו החדשה, אהבה שגרמה לו להישאר שנה נוספת בקבוצה הגרמנית: "הכרתי פה את זוגתי לחיים. בשנה שעברה התחברתי עם אחת הפיזיותרפיסטיות של הקבוצה ואנחנו בקרוב נעבור שנה ראשונה יחד. אני חייב להודות שלא התכוננתי לכך אבל החיים בלתי צפויים. היא גם אחת הסיבות שנשארתי בקבוצה זו השנה, מעבר לרמה, התנאים וההערכה שאני מקבל".

איך אתה מסכם את השנה הראשונה שלך בקבוצה?

"בשנה הראשונה אפשר להגיד הייתה קצת ניסוי וטעייה, המון חששות לגבי כדורסל מקצועי באירופה, לא באמת ידעתי למה אני נכנס. הגעתי לקבוצה שרוב השחקנים שם משחקים כדורסל מקצועי כבר מעל 10 שנים. שמחתי לתת את חלקי בעונה הראשונה ובעיקר ללמוד הרבה על ליגה מקצוענית".

במה שונה לשחק בגרמניה, מאשר בישראל?

"הליגה הגרמנית משחקת מאוד שמרני מבחינת צורת המשחק בשונה מאיתנו הישראלים שאוהבים לאלתר. שזה טוב מבחינה אחת, זה מקנה המון סדר במשחק. יש לזה גם חסרונות, לפעמים האלתור יכול לעזור ברגעים קשים במגרש. מעבר לכך הליגה הגרמנית היא מקצוענית לחלוטין, כל השחקנים פה הם מקצוענים שמקבלים שכר ותנאי מחייה. בליגה הישראלית, הכל בהתנדבות".

עשהאל שבו בטקס המדליות בטורניר המכביה (באדיבות ההתאחדות לספורט נכים)

איך המשחק שלך התפתח בליגה הגרמנית?

"צורת המשחק שלי לא השתנתה המון, אך ראיית המשחק והשקט הנפשי שצברתי בשנה האחרונה גרמו לי לקפיצת מדרגה גדולה מאוד במשחק שלי. להגיע לרגע הנכון ולדעת לשמור על קור רוח (במיוחד על קו העונשין). ובהתאם לכך גם התוצאות של השנה שעברה (סיימתי על ממוצע שנתי של 70% מהקו) נתון מעולה מבחינתי שהיה אחת הנקודות חולשה שלי".

מה הציפיות שלך מעצמך העונה?

"הציפיות שלי השנה שונות, ביחס לשנה שעברה שרציתי לבוא וללמוד על הליגה ועל הרמה הגבוהה, השנה באתי להוביל. אני יכול לומר שהליגה התחילה לפני חודש, יש לנו כבר שלושה ניצחונות רצופים, שיחקתי ממוצע של 35 דקות במשחק ושמרתי על אחוזים גבוהים בכל משחק".

"באתי השנה במטרה לעזור מקצועית למאמן, יש לי הרבה יותר מה לתרום בצד המקצועי, אני גם השחקן שמכין את כל הסרטונים לפני משחקים, המאמן מתייעץ איתי בהמון דברים. יש לי הרבה יותר סמכות משנה שעברה שנחשבתי ל'רוקי'".

מה האתגרים והמטרות של המבורג השנה?

"האתגרים והמטרות של הקבוצה השנה הם קודם כל להגיע לפלייאוף, אחרי שהפסדנו שנה שעברה בנקודה אחת והחמצנו אותו, השנה אנחנו הולכים עליו בכל הכוח! ויותר מזה, רוצים להגיע לגמר הליגה הגרמנית. בנוסף, נשתתף השנה כמו בשנה שעברה בצ׳מפיונס ליג, המטרה שלנו היא להגיע גבוה יותר ממה שהגענו בשנה שעברה, הפסדנו בגמרים של היורוליג (שלב אחד מתחת לצ׳מפיונס ליג – ל.ב) וסיימנו במקום השישי, השנה הציפייה היא לנסות להגיע לפיינל פור בצ׳מפיונס ליג".

מה השינויים שהתרחשו בסגל הקבוצה במהלך השנה?

"השנה הסגל מעט השתנה, שני שחקנים עזבו אותנו לטובת אלופת אירופה ומחזיקת הגביע הגרמני, אך הצטרפו אלינו שלושה שחקנים, שניים מתוכם חזקים ועיקריים בהרכבים שלנו, והשלישי הגיע כמחליף בשבילי לדקות מנוחה. ענף הכדורסל בכיסאות גלגלים מתחלק לפי ניקוד אישי לכל שחקן לפי רמת הנכות, ככל שהנכות קשה יותר, כך הניקוד שלך יורד. הניקוד נע בין 4.5 ל-1. כאשר על המגרש בכל שלב נתון מותר לשחק מקסימום 14.5. שני השחקנים העיקריים שהגיעו אלינו מוסיפים לנו כוח ועוצמה בכל הרכב, במיוחד האמריקאי בניקוד 2 שמשחק כמעט בכל הרכב ונותן לנו הרבה כלים שחסרו לנו בשנה שעברה".

עשהאל שבו המדי המבורג. (צילום: באדיבות: BG Baskets Hamburg)

מה היה מיוחד בחוויה במהלך המשחקים במסגרת האירופית עם המבורג?

"בשנה שעברה שיחקנו בצ׳מפיונס ליג ונפלנו בשלב הראשון לגמר היורוליג 1 שזה אחד מתחת לצ׳מפיונס ליג. שם רצינו מדליה אבל לצערנו עקב פציעות של שחקנים ופספוס הפלייאוף הגרמני לא הגענו לגמר בטורניר הזה. מבחינתי היה פשוט מאתגר ומהנה לשחק בצ׳מפיונס ליג מול הקבוצות הטובות באירופה ולהוות פייט, ובכלל לקחת חלק בקבוצה שממוקמת מקום 7 באירופה ולהיות שחקן מרכזי, והשנה אף יותר!"

"השנה קבוצתי המקורית איל״ן רמת גן מארחים את אחד הבתים של הצ׳מפיונס ליג ולצערנו לא נבחרנו בבית זה, אך במקום זה ניסע לאיטליה לשחק מול כמה קבוצות ברמה שלנו ואף יותר. הבית שלנו נחשב בית המוות בסיבוב הראשון, אבל אנחנו חזקים יותר משנה שעברה. אני מאמין בנו".

מה בעיניך ניתן לעשות כדי לקדם את כדורסל כיסאות הגלגלים בארץ? 

"הכדורסל בכיסאות גלגלים בארץ מתקדם במיוחד מאז שנבחרת ישראל הצעירה עד גיל 22 הוקמה לפני כשש שנים ומאז הצטרפו לנבחרת ישראל כחמישה שחקנים מנבחרת זו, כולל אותי, ובעצם יש שחקנים צעירים שצוברים ניסיון בינלאומי שתורם לנבחרת וכמובן גם לליגה הישראלית. השנה אני הלגיונר היחיד מישראל ואני מאמין שכאשר אחזור לארץ הליגה תשתפר והשחקנים הצעירים ירימו את הרמה".

"אני חושב שהבעיה העיקרית כרגע היא תקציבית. השחקנים בארץ לא מקבלים שכר ועל כך צריכים להתפרנס בעבודות אחרות, דבר שגורם למחסור באימונים באינטנסיביות. אני חושב שאם הליגה תקבל תקציב אפילו אחוז אחד מתקציב הכדורגל, אנחנו נראה פה שינוי לא בעוד עשר שנים, אלא בעוד שנתיים. אני חייב להודות שבתור אחד שעד לפני שנתיים שיחק בליגה הישראלית בשילוב עבודה כמורה בבית ספר יסודי, סטודנט לתואר ראשון ומאמן כדורסל ושחייה, היה לי מאוד קשה להשקיע בכדורסל, לעומת זו פה כל העבודה שלי זה כדורסל".

עשהאל שבו במדי איל"ן ספיבק ר"ג בגמר גביע המדינה 2017 (צליום: קרן איזיקסון)

"אני לא מצפה שנתקיים רק מכדורסל, אבל אם נוכל לקבל גיבוי כלכלי, זה יעזור בכל רמה ואחר כך גם בנבחרת ולהחזירה לימי הזוהר כפי שהיה בשנות ה-80. לגבי קהל וחשיפה, אני חושב שהקהל קצת עם קשיים להתחבר למשחק מכיוון ששיטת הניקוד של כל שחקן מורכבת והבנת המשחק אינה פשוטה, דבר שגורם לקהל לחוסר עניין לעיתים. אך מצד שני יש פה ספורט לכל דבר, עם ספורטאים שרוצים לנצח בכל מחיר. במיוחד שכל שחקן עבר משבר כזה או אחר במהלך חייו והגיע לנקודה הזו בהצלחה".

"באופן אישי אני ממליץ ללכת ולראות משחקים, לעקוב אחרי שחקנים ואולי אפילו לשבת על כיסא ולנסות בעצמכם. כן יש שיפור מבחינת צפייה וסיקור אבל אנחנו לצערי עדיין לא ברמה של ענפים אחרים ותכלס? אין סיבה שלא נהיה שם. המשחקים פתוחים לקהל הרחב וללא עלות. שווה צפייה!!"