בית המשפט העליון ידון היום (שני) בעתירה של התנועה הרפורמית וארגונים נוספים הדורשים משרת המשפטים איילת שקד להעמיד לדין את שמואל אליהו, רב העיר צפת.

המרכז הרפורמי מבקש להעמיד את אליהו לדין בגין מה שהוא מכנה "הסתה שיטתית ומתמשכת והתבטאויות נגד שירות נשים בצה"ל, נגד הציבור הערבי, ציבור הלהט"ב, נגד מערכת המשפט ותמיכה במפלגה פוליטית". לטענת הארגונים, אליהו מנהל מזה שנים מסע הסתה שיטתי נגד שירות נשים בצה"ל, הציבור הערבי בישראל, ציבור הלהט"ב, ומביע ביקורת חריפה ובוטה על רשויות אכיפת החוק והמשפט במדינת ישראל, כל זאת על אף היותו עובד ציבור, שמשכורתו ממומנת מן הקופה הציבורית, ובכך מועל במילוי תפקידו ובאופן שאינו הולם רב בישראל, ואף עובר על הוראות החוק האוסרות על התבטאות פוליטית.

העובדה שלמרות כל זאת לא הועמד אליהו לדין משמעתי פירושה ליקוי מאורות כללי של מערכת אכיפת החוק, כל זאת אך בשל שיקולים זרים הקשורים במעמדו – אשר הופכים אותו למי שנמצא מעל החוק

רק השנה חתם אליהו על מכתב הרבנים שהתפרסם כנגד מצעדי הגאווה והקהילה הגאה, ובהתבטאות אחרת קרא לפטר את הרמטכ"ל אייזנקוט בעקבות מינוי אישה לתפקיד מפקדת טייסת בחיל האוויר, ועוד.

הדיון היום הינו הדיון השלישי בעתירה כנגד שרת המשפטים בעניינו של רב העיר צפת, אותה הגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה, יחד עם פורום 'תג מחיר', המטה למאבק בגזענות בישראל, והאגודה לזכויות האזרח. העתירה הוגשה על ידי עורכת הדין אורלי ארז-לחובסקי ועו"ד אורי נרוב.

עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, מנהלת המחלקה המשפטית בתנועה הרפורמית, מסרה כי "למרות שהרב אליהו ממשיך להשתלח ולבזות ציבורים רבים באופן חמור ובוטה, שרת המשפטים מסרבת להעמידו לדין משמעתי, גם כאשר הוא עושה שימוש במשרתו כדי לאיים כאחרון העבריינים על שוחטים שמבקשים להתאגד בארגון עובדים ואף הביא לפיטורם, כפי שנחשף באחרונה. היועץ המשפטי לממשלה מגבה התנהלות פסולה ותמוהה זו, ובכך סותר קביעה שלו עצמו לפיה יש להתייחס בחומרה להתבטאויות גזעניות של עובדי ציבור, והורה על העמדה לדין בגין התבטאויות אלה".

הכירו את הרב שמואל אליהו

לטובת הדיון בבג"ץ שיערך ב-22/10 בנושא הרב המסית מצפת, הרב שמואל אליהו, החלטנו להזכיר לכולנו, ובעיקר לשרת המשפטים, מה חושב הרב על חלק מהאנשים שמשלמים את משכורתו, ואיך מרשה לעצמו להתבטא עובד ציבור במדינת ישראל.

Posted by ‎המרכז הרפורמי לדת ומדינה‎ on Sunday, 14 October 2018

עוד מסרה ארז-לחובסקי כי "העובדה שלמרות כל זאת לא הועמד אליהו לדין משמעתי פירושה ליקוי מאורות כללי של מערכת אכיפת החוק, כל זאת אך בשל שיקולים זרים הקשורים במעמדו – אשר הופכים אותו למי שנמצא מעל החוק. אנו קוראים לבג"ץ להורות לשרת המשפטים להפעיל את סמכותה ולהעמיד את הרב אליהו לדין משמעתי, על מנת להוקיע התבטאויות חמורות אלה ולהחזיר את אמון הציבור בשירות המדינה".

בעתירה ובהודעות הנוספות שהגישו הארגונים מפורטות 76 התבטאויות של אליהו כנגד קבוצות שונות בחברה הישראלית כאמור, דברי ביקורת חריפים על בית המשפט העליון ועל שרי הממשלה וכן התבטאויות הקוראות להצביע למפלגות מסוימות – כל אלה התבטאויות שמהווה עבירה משמעתית המצדיקה העמדה לדין של הרב אליהו.

בחודש מאי 2017 התקיים דיון ראשון בעתירה בפני השופטים פוגלמן, עמית וסולברג שמתחו ביקורת על כך שטרם נתקבלה החלטה על ידי שרת המשפטים בנושא העמדתו לדין של הרב אליהו. השופטים הורו למדינה להגיש הודעה בעניין בתוך חודשיים.

ביולי 2017 הוגשה הודעת המדינה, בה צוין כי שרת המשפטים החליט לא להעמיד לדין את אליהו. בהודעה צוין כי מרבית ההתבטאויות נכללות במסגרת חופש הביטוי שלו. אשר להתבטאויות גזעניות כנגד הציבור הערבי, צוין כי אכן מדובר בהתבטאויות לא ראויות, ועל כן תקיים שקד שיחת הבהרה עם אליהו בו יובהר לו כי מתוקף היותו עובד ציבור חלות עליו מגבלות ועליו להימנע מהתבטאויות שיש בהן כדי לפגוע בציבור.

בהמשך, הגישה המדינה הודעה מעדכנת ממנה עולה כי שיחת ההבהרה האמורה בוצעה באמצעות הטלפון חמישה חודשים לאחר ששקד התחייבה לעשות כן בפני בג"ץ. אף לאחר שיחת ההבהרה, המשיך אליהו בהתבטאויותיו הפסולות נגד ציבורים וקבוצות. בינואר האחרון גיבה אליהו את דברי הרב אבינר שקרא לא להתגייס לצה"ל כל עוד לא מובטחות יחידות נפרדות. אליהו קרא לפטר את הרמטכ"ל וציין כי גיוס נשים מחליש את הצבא. לקראת הדיון הגישו הארגונים הודעה בה נכללות התבטאויות חמורות נוספות של אליהו, כולל איומים מפורשים על עובדי משחטה בצפת שהביאו לפיטוריהם משום שהתאגדו בארגון עובדים שאינו נושא חן בעיניו.

בתגובה שהוגשה מטעמו של אליהו לעתירה, בפברואר האחרון, טען כי אין כל מקום להורות לשרת המשפטים להורות על העמדתו לדין משמעתי. עוד טען כי העתירה נעדרת תשתית משפטית, שתצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטת שרת המשפטים שניתנה לאחר קבלת חוות דעת של סגנית היועץ המשפטי במשרדה. בנוסף טען כי כל עניינה של העתירה הוא לעשות שימוש ציני ופסול בהוראות חוק שירותי הדת היהודיים, וזאת על מנת לפגוע במעמדו ובסמכותו, ובמשתמע מכך לפגוע פגיעה במעמדם של כלל רבני ישראל.

אליהו טען גם כי העתירה לוקה בחוסר תום לב ותוך ניסיון נואל לקצור "הצלחה" במאבק על דעת הקהל הישראלית, כאשר מאחורי כל המילים הגבוהות עומד ניסיונם של העותרים לקעקע את מעמדה של תורת ישראל וההלכה היהודית.

טענה נוספת של אליהו היא כי כל עניינה של העתירה אינה הפרה של הדין המשמעתי החל על רבני ערים, אלה ניצול לרעה של הליכים משפטיים, הקיימים בדין, לשם הכפפת אליהו בפרט ורבני ישראל בכלל לעולם הערכים המנוער מכל מחויבות לתורה ולמצוות ולמסורת ישראל של העותרים.