השביתה במכללות הציבוריות נכנסת ליומה השני. הפורום המתאם של הסגל הזוטר במכללות הציבוריות וארגון 'כוח לעובדים' פתחו אתמול (ראשון) בשביתה בשבע מכללות ציבוריות במטרה לשפר את תנאי העבודה של סגל ההוראה במכללות. ברובן מדובר על שיפור תנאי העסקה של הסגל הזוטר אך בחלק מהמכללות מדובר במאבק משותף של הסגל הזוטר והבכיר.

יש לנו מרצים שמלמדים אותו קורס באוניברסיטה ובמכללה כשבמכללה מרוויחים 40% פחות ללא תנאים. אין שום הצדקה לדבר הזה ולכן אנחנו דורשים השוואת תנאים

"הסגל הזוטר במכללות הציבוריות הוא לא באמת סגל זוטר", סיפרה ל'דבר ראשון' שרון חג'בי, מרצה באקדמית תל-אביב-יפו וראשה משותפת בענף השכלה גבוהה בכוח לעובדים. "מדובר במרצים שמרביתם בעלי תואר דוקטור בגילאי 30-40 עם ותק מאוד משמעותי במוסד, שמועסקים במשך שנים בתנאים שדומים לתנאי קבלן. בין היתר הם מפוטרים כל סמסטר, אין ותק, אין מנגנוני קידום או שייכות אקדמית. מדובר בכ-70% מכוח ההוראה שבאופן מכוון מועסקים בשברירי משרה ועל כן רבים מהם נאלצים לרוץ ממוסד למוסד".

"היו נסיונות להסדרות מקומיות ומאבקים מקומיים שיצרו סוג של פתרון מסוים ומוגבל מ-2014 עד היום, אבל ההישגים היו מאוד מינוריים ולא כללו את כל הסגל. מה שהבנו, גם הוועדים החדשים וגם הוותיקים יותר, שצריך כוח ארצי כדי להתחיל משא ומתן ארצי. הטענה שלנו מאוד פשוטה – העבודה של סגל זוטר במכללה וסגל זוטר באוניברסיטה זו אותה עבודה. יש לנו מרצים שמלמדים אותו קורס באוניברסיטה ובמכללה כשבמכללה מרוויחים 40% פחות ללא תנאים. אין שום הצדקה לדבר הזה ולכן אנחנו דורשים השוואת תנאים. מדובר על בין 6,000 ל-7,000 מרצים במערכת שהם החצר האחורית של האקדמיה".

עצרת מחאה של הסגל הזוטר באוניברסיטת תל-אביב. ה-17 באוקטובר 2018 (צילום באדיבות ועד הסגל הזוטר של אונ' ת"א)

"לקראת הקיץ היו לנו פגישות קצת יותר תדירות", מספרת חג'בי על מהלכי המשא ומתן מול הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). "יש חוסר רצינות מהצד השני שכבר שנה מסרב להראות נתונים כלכליים. הם לא יודעים להגיד כמה אנחנו עולים להם, ברמה הכי פשוטה. דבר שני, יש תפיסה קונספטואלית מולנו שאנחנו שווים פחות. כשאנחנו מדברים איתם על השוואת תנאים הם אומרים לנו בפנים: תרדו למציאות. כלומר, אומרים לנו שמי אנחנו בכלל שנבוא ונדרוש לקבל שכר ותנאים כמו באוניברסיטאות".

"בחולון יש לנו שתי שביתות, אחת של הסגל הבכיר והשניה של הסגל הזוטר", מספר רועי צורף, יו"ר ועד המורים מן החוץ במכון הטכנולוגי חולון וחבר הנהגה בפורום המתאם של סגל ההוראה במכללות. "יש מקומות בהן שובת כל הסגל ויש כאלו שרק הסגל הזוטר. הסגל הזוטר שובת בשבע מכללות כאשר בחמש מהן הוא גם עם הבכיר".

"השביתה שלנו היא שביתת אזהרה של שבוע שהיא יותר כמו שביתת מחאה מול משא ומתן ארצי בן שנה של הפורום המתאם של המכללות המאגד תחתיו 14 מכללות. מטרתנו היא להסדיר את תנאי ההעסקה שלנו בצורה ארצית לפי הדרישות שהסכמנו עליהן. כבר שנה אנחנו נפגשים עם ועד ראשי המכללות, עם הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה ועם האוצר שבאופן די גורף מסרבים לכל הדרישות שלנו. אנחנו החלטנו בצעד ראשון כרגע לצאת לשביתת אזהרה לאחר שהכרזנו על סכסוך עבודה בסוף ספטמבר. קיווינו שבעקבות ההכרזה על הסכסוך הם יבינו שאנחנו רציניים. הייתה להם את האפשרות לבוא ולהגיש הצעה ולא הוגשה הצעה וכרגע אנחנו במצב שאין לנו ברירה. צריך לעורר את חדר המשא ומתן, הכל כדי להשיג התקדמות בדרישות שלנו ולא לשמוע שהדרישות שלנו מופרכות ולהציע לנו מעט מאוד ממה שביקשנו".

הפגנת הסגל האמקדמי הזוטר באוניברסיטת תל אביב. 14 באוקטובר (ללא קרדיט)

חברי הסגל הזוטר מהווים כ-70% מסגל ההוראה ב-21 המכללות הציבוריות ומלמדים כ-70,000 סטודנטים המהווים 43% מהסטודנטים הלומדים לתואר ראשון. כחלק מהגדרתם של רוב הסגל הזוטר כ'מרצים מן החוץ' זוכים המרצים הזוטרים לתנאי העסקה פוגעניים הכוללים בין היתר פיטורים הלכה למעשה מדי סמסטר (כארבעה חודשים בשנה ללא שכר) והיעדר התייחסות בשכר לוותק או הישגים אקדמיים. עוד הוסיפו בכוח לעובדים כי בשנים האחרונות קמו מספר ועדים במכללות הציבוריות ובכמה מהם אף נחתמו הסכמים קיבוציים. כך למשל במכללות שנקר, המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, בית ברל ומכללת עמק יזרעאל.