דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

דו"ח המבקר / רשות המים כשלה: בלא תכנון ארוך טווח ותוך ניצול והריסת המאגרים הטבעיים

מבקר המדינה: "במשך שנים ניהלה רשות המים את משק המים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם גודל האחריות הכרוכה בכך" | בין הטענות: תכנית ארוכת טווח הוגשה רק לאחרונה, לא קמה מועצת מים, ונדרשים עוד מתקני התפלה ועוד קידוחים

מתקן התפלה, ומתקן קידוח מי תהום (צילום: יוסי זמיר/פלאש90 |  ChameleonsEye / Shutterstock.com)
מתקן התפלה, ומתקן קידוח מי תהום (צילום: יוסי זמיר/פלאש90 | ChameleonsEye / Shutterstock.com)
מור הופרט
מור הופרט
סביבה ואופנה
צרו קשר עם המערכת:

מבקר המדינה חושף תמונה מעוררת דאגה על ניהול משק המים בישראל ומותח ביקרות קשה על רשות המים האמונה על ניהול אוצר הטבע החשוב ביותר במדינה. בדו"ח המבקר המתפרסם היום נכתב בין כי "רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של השינויים האקלימיים באזור. היעדר תכנון בר קַיָימה של משק המים וניהולו הכושל על ידי הרשות הציבו שוב את משק המים במשבר". בדיקת המבקר נעשתה בין החודשים יוני 2017 עד ינואר 2018.

בדו"ח שפורסם אתמול (שני) מותח המבקר ביקורת קשה על האופן שבו מתנהל משק המים הישראלי, כאשר רשות המים ומשרד האנרגיה פעלו במשך שנים ללא תכנית אב לניהולו. לא נעשו מספיק פעולות לצמצום הביקוש המים, לא נקבעו קווי תפעול (קווים אדומים) למאגרי המים הטבעיים למעט הכנרת, והדבר הוביל לניצול יתר של המאגרים. בנוסף טוען הדו"ח כי רשות המים לא קידמה פיתוח של קידוחים חדשים ותכנון והקמה של מתקני התפלה חדשים על מנת להתמודד עם הביקושים הגוברים ועם צמצום המאגרים הטבעיים עקב הבצורת המתמשכת. לטענת המבקר "רשות המים מופקדת על אוצר הטבע החשוב ביותר במדינה. מממצאי הביקורת הנוכחית עולה כי במשך שנים ניהלה רשות המים את משק המים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם גודל האחריות הכרוכה בכך".

עם זאת חלק מהביקורת של המבקר התייתרה בעקבות תכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופות בצורת במשק המים בשנים 2018-2030 שעברה את אישור הממשלה ביוני האחרון. משק המים בישראל מצוי במשבר לאחר חמש שנות בצורת. על פי נתוני רשות המים, המחסור נאמד בכ-2.5 מיליארד קוב, כשלכנרת חסרים כמיליארד קוב מים.

חוסר במדיניות לטווח ארוך

הביקורת המרכזית כלפי רשות המים היא בכך שפעלה במשך השנים ללא תכנית מדיניות לטווח ארוך, זאת למרות החלטת ממשלה בנושא מ-2010. לפי הדו"ח מסמך מדיניות כזה נכתב על רשות המים והובא לידי מועצת הרשות שאישרה אותה באוגוסט 2012, אולם המסמך הוגש לשר האנרגיה עוזי לנדאו האמון על משק המים ורשות המים רק במרץ 2013, כלומר ימים ספורים לפני שזה סיים את תפקידו. באוגוסט של אותה השנה הוצג המסמך בדיון עם שר האנרגיה החדש סילבן שלום, אך הן למשרד האנרגיה והן לרשות המים אין מסמכים המתעדים את המשך השתלשלות העניינים שהביאו את מסמך המדיניות להתמסמס.

לטענת הביקורת, גם שר האנרגיה הנוכחי, שטייניץ, המכהן בתפקיד למעלה משלוש שנים, לא קיבל מרשות המים פנייה לאישור מסמך המדיניות וגם לא דרש מהרשות אחד כזה על מנת להביאו לאישור הממשלה כנדרש ממנו. המבקר קושר בין אי הגשת תכנית מדיניות לטווח ארוך לבין שאר המחדלים שמצא. "בהיעדר תכנית אב מאושרת ניהול משק המים מונע מאילוצי התמודדות עם המשבר המתפתח" כותב המבקר.

כאמור, בחודש יוני האחרון, בין היתר בעקבות דו"ח המבקר, הגיש משרד האנרגיה לאישור הממשלה תכנית מדיניות לטווח ארוך, עד 2030 המגדירה הן יעדי הביקוש, והן את יעדי ההתפלה הנדרשים מכך לצד שיקום של מספר נחלים ומקורות מים. תכנית המשרד שהוכנה בשיתוף רשות המים לא מתייחסת בכלל למגזר החקלאי שלפי הנתונים של רשות המים המובאים בדו"ח המבקר נהיו לצרכן המים המרכזי החל משנת 2016.

ניצול יתר של המאגרים הטבעיים

בניהול משק מים, מקור המים הזמין והזול ביותר הינם מאגרי המים הטבעיים. בישראל מקורות המים הטבעיים העיקריים הם הכנרת ואגן ההיקוות שלה, ומי התהום המרוכזים בעיקר בשני אקוויפרים ראשיים, אקוויפר החוף ואקוויפר ירקון-תנינים. מקורות מים אלה נמצאים בסכנה מתמדת עקב הבצורת המתמשכת הפוגעת במילוי החוזר של המים והתחדשותם. עד מהפכת ההתפלה באמצע שנות ה-2000 התבססה אספקת המים השפירים של ישראל על המים הטבעיים בלבד. כיום 75% ממי השתייה המסופקים לבתים מגיעים ממתקני התפלה.

תרשים 1: מקורות אספקת המים בשנת 2016 (מקור: רשות המים)
תרשים 1: מקורות אספקת המים בשנת 2016 (מקור: רשות המים)

דו"ח המבקר חושף כי רשות המים לא פעלה לשיקום האקוויפרים, ולשימור מקורות המים הטבעיים, דבר שגרם לירידת מפלסיהם אל מתחת לקווים האדומים וליצירת המשבר הנוכחי. לטענת המבקר הרשות לא קבעה קווים תפעוליים (קווים אדומים) שמתחתיהם לא ניתן לשאוב יותר מים לכל מאגרי המים. זאת למעט הכנרת.  הקשות נקטה במדיניות הליכה על הסף עם הקווים התחתונים של המפלסים, דבר שעלול להביא להמלחתם ולפגיעה בלתי הפיכה בהם זאת למרות אזהרות ותחזיות של השירות ההידרולוגי שפועל בתוך רשות המים. בנוסך טוען המבקר כי הניצול הגובר גרע מכמויות המים שהיו אמורות להיות מופנות לשיקום המאגרים.

בין היתר מביא המבקר חלק מישיבה של ועדת התפעול הרשות המים המעידה על הלך הרוח של הרשות. בישיבה מספטמבר 2017 אומר מנהל השירות ההידרולוגי כי "מהגרף [תרשים 6] ניתן ללמוד על דפוס ההתנהלות-הקבוע שלנו (רשות המים) – לאחר שמצבורי המים מתמלאים אנו מרוקנים אותם בשל הגידול בצריכה. ללא מתקני ההתפלה מצבנו היה בכי רע".

תרשים 6: שינויי האוגר השנתי במערכת התלת אגנית (מקור: רשות המים)
תרשים 6: שינויי האוגר השנתי במערכת התלת אגנית (מקור: רשות המים)

סוגיה נוספת הקשורה לניצול מי התהום, היא הקידוחים שבאמצעותם ניתן להפיק את המים מן האקוויפרים. לפי רשות המים מספר הקידוחים בארץ עומד היום על כ-1,550 קידוחים כ-900 של מקורות והשאר של גורמים פרטיים. משך החיים הממוצע של כל קידוח הינו כ-60 שנה ועל פי הערכת הרשות עד 2030 ייגרעו כ-800 קידוחים שסך אספקתם הוא 540 מלמ"ק בשנה. בשביל לשמר את יכולת ההפקה קבע דו"ח של רשות המים ממאי 2016 כי יידרשו לבצע בין 345 ל-517 קידוחים חדשים בהתאם לתרחישים שונים של שאיבות מי תהום. אולם למרות זאת קובע מבקר המדינה כי "רשות המים לא השלימה תכניות הדרושות לביצוע קידוחים חדשים או לשיקום קידוחים במקרים המתאימים"

הביקורת העלתה כי למרות שבדו"ח הרשות ממאי 2016 נכתב יש צורך להגביר את קצב ביצוע הקידוחים ולקדוח כ-200 קידוחים עד 2020 לצד שיקום של 100 נוספים, מועצת רשות המים לא הנחתה את מקורות לכלול היקף קידוחים כזה בתכנית התלת שנתית של החברה לשנים 2017-2020. בפועל בשנת 2017 ביצעה חברת מקורות כ-10 קידוחים בלבד ושיקמה 10 נוספים.

התפלת מים

על פי התחזיות העדכניות של רשות המים, היצע המים הטבעיים הזמינים ילך ויפחת עד 2050 בשל המגמות האקלימיות הנוכחיות, בעוד שהביקוש למים צפוי לעלות בהתאם לגידול הצפוי באוכלוסייה. כדי לגשר את הפער הצפוי שיתרחב ככל שנקדם לעבר 2050 מציעה רשות המים להגדיל את המים השפירים (ראויים לשתייה, רחצה וכו'. מ.ה) בין היתר על ידי הגדלת כמות המים המותפלים. כיום פועלים בישראל 5 מתקני התפלה המספקים כ-585 מלמ"ק מים בשנה. עד שנת 2050 צופה רשות המים כי היקף ההתפלה יעמוד על 1.6 מיליארד מ"ק בשנה.

לטענת המבקר רשת המים שינתה את יעד ההתפלה ללא קבלת אישור הממשלה לכך, למרות החלטת הממשלה מ-2008 שקבעה כי יעד ההפקה מהתפלה יעמוד על היקף של לפחות 750 מלמ"ק. לפי המבקר בנובמבר 2014 שינתה הרשות את יעד ההתפלה כך שיעמוד על היקף של עד 750 מלמ"ק ובהתאם לכך קבעה את יעד ההתפלה על 600 מלמ"ק בלבד. הרשות השיבה למבקר כי "כמי שיזמה וניסחה את החלטת הממשלה בדבר היקף ההפקה הנדרש, פרשנותה להחלטת הממשלה היא כי הכוונה הייתה להקים מתקני התפלה בהיקף של עד 750 מלמ"ק ולא לפחות 750 מלמ"ק, ולכן הייתה מוסמכת לפעול כפי שפעלה".

מבקר המדינה תוקף גם את העיכוב בהקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי. המתקן מעוכב כבר שנים בשל התנגדות התושבים בתהליכי הרישוי הסטטוטוריים בשל טענות נימב"י. לטענת המבקר רשות המים לא פעלה לקידום חלופות לאספקת מים לצפון, המנותק מהמערכת הארצית, בשל העיכוב שנוצר. כאמור בתכנית האסטרטגית שאישרה המדינה ביוני האחרון נקבע יעד התפלה של לפחות 1,200 מלמ"ק בשנת 2030 וכי יוקם בנוסף למתקן העתידי בגליל המערבי גם מתקן נוסף עד 2024. תהליכי התכנון שלהם נכנסו לקצב מואץ.

מבקר המדינה מתייחס גם לסערת הוספת מגנזיום למים המותפלים שזכתה לכותרות ביולי האחרון בעקבות מחקר מקיף שנעשה בישראל וקבע כי מים מותפלים עלולים לגרום לעלייה של 6% במחלות לב בשל חוסר במגנזיום – מינרל טבעי החיוני לתפקוד הלב ונעדר ממים מותפלים. כאמור משרד הבריאות המליץ על הוספת מגנזיום כבר ב-2014 אולם בעוד בקרב משרד הבריאות ורשות המים אין עוררין על הצורך בהוספת המינרל למים, אף אחד מהצדדים אינו מעוניין לדרוש תוספת תקציב או להיות אחראי על עליית מחיר המים, שכנראה תתלווה לכך ולכן הדבר מתעכב. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, כי השתהותם בקידום הקמת מתקן החלוץ להוספת המגנזיום למים במשך יותר משש שנים אינה סבירה. המתקן החלוץ הוקם אך לאחרונה בתום תקופת הביקורת.

מועצת המים לא קמה

בתיקון שנכתב לחוק המים בשנת 2006 נקבע כי על שר האנרגיה להקים את מועצת המים- מועצה שתייעץ לשר בשאלות של מדיניות מים. לפי החוק המועצה שבראשה יעמוד שר האנרגיה. סגן יו"ר המועצה יהיה מנהל רשות המים ובמועצה עצמה יהיו חברים בין 27 ל-39 חברים. בנוסף קובע החוק כי מספר נציגי הציבור במועצה לא יהיה פחות משני שלוש, ונציגי הצרכנים, כגון חקלאים ותעשייה, יהוו לפחות חצי.

המבקר התייחס לכך באמרו כי "ניתן לשער כי אילו הייתה קמה מועצה כזו, היא הייתה יכולה להתריע ולפקח את חלק מן הליקויים והכשלים עליהם מתריע המבקר בדו"ח החמור הנ"ל. השינויים האקלימים הגלובליים, המובילים לתופעת כגון בצורות הופכות לתכופות יותר ויותר ברחבי העולם. גם בישראל הבצורת והמחסור במים יהיו קשים עוד יותר בשנים הבאות. הצמצום שיתרחש במים הטבעיים, לצד הגידול באוכלוסייה וברמת החיים המובילים לעלייה בביקוש, יהפכו את המענה על הביקוש, וההבטחה שמים ייצאו מהברזים באופן מובן מאליו גם בעתיד כפי הצליחה לעשות רשות המים, יצריכו מנהל תקין ותכנון מוקפד ומוסדר שיהיה בשיתוך עם הציבור ועם הצרכנים המרכזים.

התגובות

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה לדו"ח כי "כלל הסמכויות לניהול משק המים ניתנו בחוק לרשות המים ולמועצת המים. עם זאת, לאור העובדה שזוהי שנת הבצורת החמישית ברציפות שחווה ישראל, הוביל המשרד תכנית אסטרטגית שאושרה בממשלה, במטרה לתת מענה הולם למשבר במשק המים, בין היתר באמצעות תכנית רב שנתית לפיתוח משק המים, עקרונות תכנית האב למשק המים ומדיניות הפעלת משק המים בעתות חירום. בכוונת המשרד להמשיך לפעול לקידום משק המים לטווח ארוך".

מרשות המים נמסר כי "רצף נדיר של חמש שנות הבצורת שמכה את מדינת ישראל אינו יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם מפני שמענה כזה מחייב השקעות אדירות המשפיע ישירות על תעריף המים לצרכן. משק המים הישראלי עובד מתוך ראיה מערכתית רחבה ולטווח ארוך המאמץ את קווי המדיניות הנגזרים מתוכנית אב מסודרת. תכנון וניהול משק המים הישראלי הוא מהמוצלחים ומהמתקדמים בעולם כולו ומהווה דוגמא למדינות העולם כיצד להתמודד ולהתאים את משק המים לשינויי האקלים ותכנון ארוך טווח.
תוכנית שנותנת מענה למצה הנדיר אליו נקלע האזור אושרה על ידי שר האנרגיה ומועצת רשות המים, הובאה לממשלה כהחלטת ממשלה ונמצאת בתהליכי ביצוע".

מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, מסרה כי "מזה תקופה ארוכה שעמותת צלול מתריעה על המחדלים בניהול משק המים אשר מוביל לאסון וחוסר יכולת לתקן.
הרשויות האחראיות אינן מציגות תכנית חירום רחבה ומקיפה ומתעלמים משינוי האקלים אשר צפוי להפוך את אזורנו למדבר, מייצרים תלות כבדה ומסוכנת על ההתפלה, מבלי להבין את השלכותיה הסביבתיות, ומאפשרים סחבת בטיפול בשפכים ואת התדרדרות מצבם של הנחלים. כל אלה יחדיו חוברים לתמונה קשה, אותה היטיב לתאר מבקר המדינה. עמותת צלול קוראת למשרד האנרגיה ולרשות המים להתייחס ברצינות לדו"ח המבקר, ולקדם מגוון רחב יותר של פתרונות לצמצום הגרעון ולטיפול נכון במשק המים.
אם יתעלם גם מדו"ח זה של המבקר, השר שטייניץ יבטיח כי מורשתו למדינת ישראל יהיו הרס משק המים והים ובכייה לדורות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!