משה ברקת מונה בתחילת השבוע לממונה על שוק ההון, ובאתר 'המקום הכי חם בגיהנום' נחשף כי הורה להעביר מתפקידה את הנהגת האישית שליוותה את דורית סלינג'ר, קודמתו בתפקיד. בראיון לשרון שפורר הסביר את הפיטורין בחשש מפני תלונת שווא כנגדו. "אני מאוד מעריך נשים, אולם כאן מדובר במרחב אינטימי ואני מעדיף להיות זהיר כי מישהו עלול להעליל עליי. לכן גם לא תמצאי אותי בחדר סגור עם אשה", הסביר בראיון.

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא פנתה הערב במכתב לברקת בו היא הבהירה כי פיטורי עובדת רק בשל מינה מהווה אפליה על רקע מגדרי והיא מנוגדת לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

לאור הביקורת הציבורית, מיהר למסור כי הוא מתנצל אם דבריו פגעו במישהו, "כוונתי לא הייתה לפגוע בנשים, לרבות הנהגת. לאורך כל תפקידיי כיבדתי וקידמתי נשים. מדובר בתפקיד המאויש במשרת אמון".

אם עובדת עובדת בתפקיד מסויים, למה היא צריכה לעבור מקום? כל פגיעה בתנאים שלה, עצם השינוי אם הוא לא מסיבות לגיטימיות אז יש כאן שיקולים זרים שמנוגדים לדין. כשאני עובדת במקום מסויים ואתה אומר לי 'תזוזי כי את אישה', זו אפליה על פי חוק

האם לגיטימי שעובד, בכיר או זוטר, יבקש שלא לעבוד בצמוד לעובדת? פנינו לעו"ד עידית מילט בר-עוז, מומחית לדיני עבודה, עם השאלה. "נשים בצד את השאלה המוסרית – הדין מאוד ברור בעניין הזה", השיבה. "המעסיק לא רשאי להפלות אדם על רקע מגדר. חוק שוויון זכויות בעבודה מקנה עבודה לכל האזרחים כנגד אפליה, כשהאפליה יכולה להיות על רקע מגזר, מוצא, העדפה מינית, מצב בריאותי. כל הדברים הללו מוגנים בחוק, ולא רק הנושא של גבר או אישה. אם הוא ביקש שלא תהיה נהגת אלא נהג – תהא הסיבה אשר תהיה החוק אומר: 'אתה לא יכול, זה לא חוקי'".

לדבריה, העובדה שעל-פי הפרסום העובדת ממשיכה לעבוד כנהגת במקום אחר אינה משנה את העובדה שמדובר לכאורה באפליה אסורה. "אם עובדת עובדת בתפקיד מסויים, למה היא צריכה לעבור מקום? כל פגיעה בתנאים שלה, עצם השינוי אם הוא לא מסיבות לגיטימיות אז יש כאן שיקולים זרים שמנוגדים לדין. כשאני עובדת במקום מסויים ואתה אומר לי 'תזוזי כי את אישה', זו אפליה על פי חוק". החוק לדבריה מדבר על חובת שוויון בקבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום בעבודה, הכשרות והשתלמויות, הטבות ותשלומים הניתנים, פיטורים ופיצויי פיטורין. "אפליה מותרת רק במקרים מאוד חריגים – למשל אם אני מגייסת דוגמן לחליפות גברים. כלומר, כשזה נדרש לצורך התפקיד עצמו".

עו"ד עידית מילט בר-עוז (באדיבות המצולמת)

גם העובדה שמדובר במשרת אמון לא רלוונטית לדבריה, כל עוד המניע לפיטורין היה היותה אישה. "לו הוא היה בא ואומר 'יש לי נהג שלי שאותו אני רוצה', היינו בוחנים שאלות אחרות לגמרי. שם משרת האמון רלוונטית, היכולת לקבוע ולהשפיע על מי יהיה בתפקיד", הבהירה, וכך כמובן גם במידה והיה מתרשם שהעובדת איננה מתאימה לתפקיד באופן ענייני או נוהגת ברשלנות.

באשר לחשש שהביע ברקת מפני תלונות שווא על הטרדה מינית אומרת עורכת הדין מילט בר-עוז כי "דווקא ברכב ישנם פתרונות חלופיים, היום בכל מונית יש מצלמה. וזה משהו שעושים – בתנאי שיש שלט שאומר שהמקום מצולם. אם זה מה שמטריד אז יש היום פתרונות פרקטיים. עם קצת שיקול דעת, יוכל למצוא עוד כמה רעיונות". על כל פנים היא מבהירה שהפתרון של אפליה לא יכול להיות התשובה. "תאר לך שרופא יגיד שהוא לא מוכן לקבל נשים כי יטענו שהטריד? אני יכולה לטעון גם כלפי הבוס שלי שהוא לקח שוחד – תלונות שווא לא חייבות להיות קשורות לתחום המיני, ובכירים עשויים להיות חשופים להם במגוון נושאים. אגב, תלונת שווא יכולה להיות גם של גבר כלפי גבר, וגם זה קיים. על כל פנים, הדין אינו מאפשר את האפליה".