הנציבות האירופית צפויה לדרוש ממשלת איטליה לבטל את תכניותיה להגדלת הגירעון כדי לממן השקעה ציבורית גבוהה יותר. הנציבות רשאית, אמנם לעשות זאת על פי תקנון האיחוד, אך מדובר בצעד חריג שלא נעשה בעבר.

הנציבות כבר הודיעה כי היא לא תומכת בהצעת הממשלה האיטלקית להגדיל את הגירעון ל-2.4% לצורך מימון השקעות שלטענתה, ולטענת כלכלנים רבים, נדרשות כדי להוציא את איטליה מהמיתון בו היא נמצאת קרוב לעשור. למרות עמדת הנציבות, הממשלה האיטלקית התעקשה לדבוק בתכנית, ושלחה ביום שני השבוע מכתב לנציבות האירופית ובו הסבר להחלטה – צעד שנתפס כאיתות לכך שהאיטלקים לא יקבלו את דרישות האיחוד. הנציבות האירופית לא הגיבה באופן רשמי למכתב, אבל היא צפויה להתנגד לו.

"יש בידינו את כל הצעות התקציב של המדינות החברות באיחוד. הנציבות בוחנת אותם, ומקיימות שיחות עם הממשלות שכתבו אותם" אמר דובר הנציבות, "אני יכול לאשר שהתגובה של הממשלה האיטלקית לשאלותינו הגיעה, ומחר הנציבות תדון בהליך ויקבע את הצעדים להמשך". לנציבות האירופית אין כוח וטו מוחלט על תקציבי המדינות החברות באיחוד, אבל יש לה את הסמכות לדרוש הסברים נוספים לתקציב, ולמנוע את  אישורו בזמן המיועד.

התכנית האיטלקית להגדיל את הגירעון ל-2.4% לא מנוגדת באופן ישיר לחוקי האיחוד האירופי, שמגבילים את הגירעון ל-3%. עם זאת, מימון הגירעון יעשה על ידי נטילת חוב נוסף, שעומד כרגע על 131% מהתמ"ג. ההגבלה החוקית על פי הכללים הפיסקליים של האיחוד האירופי היא 60%. איטליה נכנסה למשבר חוב אחרי שנאלצה לחלץ את הבנקים שלה, שקרסו בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008. הקיצוצים התקציביים שדרשו האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית בתמורה לסיוע הפיננסי החריפו את המשבר הכלכלי בה היא נתונה ותרמו אף הם לגידול בחוב.

ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה, אמר כי ההשקעה המוגברת תביא לצמיחה בשיעור של 1.5%, בניגוד לצפי הנוכחי של 1%. הגידול מיועד למימון גידול בקצבאות והשקעה בתשתיות במדינה. הוא אמר כי הממשלה האיטלקית מעוניינת בדיאלוג עם הנציבות האירופית, אבל כל ניסיון לסכל מקדמית את התקציב הוא "לא מקובל". סקר שערכה חברת מחקרי השוק הבילנאומית IPSOS מצא ש-59% מהאיטלקים תומכים בתקציב, ומאמינים שגידול בהוצאה הממשלתית תביא לעלייה בקצב הצמיחה.

הלחץ על הממשלה האיטלקית מגיע גם מצד השוק החופשי. האג"ח הממשלתית האיטלקית נמכרות בשוק החופשי, ולכן פועלים עליהן אותם הכללים של היצע וביקוש. כשאיטליה נתפשת כמוקד מסוכן להשקעה הביקוש לאג"ח הממשלתית שלה יורד, והיא נדרשת להציע ריבית גבוהה יותר כדי למשוך קונים. משמעותה של ריבית גבוהה יותר היא הוצאות גבוהות יותר- דבר שעשוי להוביל לאי-יציבות פיסקלית.

מכיוון שהמשקיעים באג"ח צפו כי הממשלה תשאף להרחבה תקציבית בניגוד לדרישות האיחוד האירופי, איטליה החלה להיתפס כיעד השקעה מסוכן, ומשקיעים רבים החלו למכור את האג"ח שלה. דבר זה הוריד את הביקוש לאג"ח והעלה את הריבית עליו. למשל, בימים שלאחר הרכבת הממשלה הנוכחית, קפצה הריבית על האג"ח האיטלקי מ-0.24% ל-2.7%, ובשבוע שעבר היא הגיעה לרמה של 3.8%.

עלייה זו במחיר ההלוואות לממשלה האיטלקית עשויה להביא אף למשבר. בימים האחרונים החלו קרנות גידור בינלאומיות להביע עניין באג"ח האיטלקי דווקא מהסיבה הזו. ישנן קרנות גידור שמשקיעות באג"ח שנחשב מסוכן וזול, במטרה למצות את התשלום מהמדינה הלווה. כך, במידה והמדינה לא נכנסת למשבר וקריסה, אותה הקרן זוכה באג"ח זול עם החזר נאה, ובמידה והכלכלה המקומית קורסת אותן קרנות תובעות את המדינה בבתי משפט שונים, במטרה למצות את תשלום החובות.

ההתעניינות מצד קרנות גידור מסוג זה תורמת עוד יותר לירידת הביקוש לאג"ח ממשלתית איטלקית, היות ומרבית המשקיעים אינם מעוניינים לבצע השקעה שהצפי היא שתקרוס. קרנות גידור נוספות מבצעות הימורים בשוקי ההון על קריסה איטלקית, ובכך תורמות עוד לירידה בביקוש לאג"ח הממשלתית.