דיון סוער התקיים אתמול (שלישי) בוועדת הכלכלה בהובלת היו"ר, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), בו כלל הדוברים תמכו במיזוג ערוץ 10 ושידורי רשת, למעט יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב ברקוביץ', שסירבה להביע עמדה.

המיזוג תלוי באישורה של מועצת הרשות השנייה, שתסיים מחר את השימוע הציבורי בנושא, ואמורה להחליט סופית עד ה-7 בנובמבר. במהלך הדיון חברים רבים בוועדה השוו בין המאמץ להצלת ערוץ 20, שכלל דיונים אורכים בלוח זמנים צפוף, על מנת לאשר הקלות רבות בחוק כלפי הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, בכדי להציל את שידורי הערוץ בעל הנטייה הפוליטית הימנית, ובו עובדים כ-120 איש.

ישיבה מיוחדת של ועדת הכלכלה על מיזוג ערוץ 10 (דוברות הכנסת, יצחק הררי)

בשני הערוצים המעוניינים במיזוג עובדים כ-1,000 איש, והיו"ר כבל העביר ביקורת חריפה על היעדר הדחיפות להצלת מקומות עבודתם. "הוועדה הזו התנגדה לפיצול. הייתה מחלוקת. הפיצול עבר בכפיה פוליטית" טען, "בסוף הדיון הנוקב שהיה נאמר באופן ברור שהשוק איננו יכול לשאת את מה שקורה. אם היה מצב שיש קרן עושר שעומדת להיפתח וכולם רק נאבקים מי יקנה את ערוץ 10 או רשת, בכל ורסיה שהיא, זה לא המצב. אם יש אחד כזה שיבוא ויתכבד להגיד את דברו. קודם כל, לא סתם התחלנו עם העובדים כי הסיפור הוא קודם כל הם".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"לא המצאנו דבר חוץ מהרס עולם התקשורת"

כבל ביקר בחריפות את עבודת המחוקקים והרגולטורים והטיל האשמות כלפי ראש הממשלה כמי שמושך בחוטים מאחורי הקלעים: "לא המצאנו דבר חוץ מהרס עולם התקשורת. ליבת התקשורת הייתה אלו חדשות יהיו. שום דבר בדיון הזה, כולל דברי שלי, לא מחדש כלום. אל תתבלבלו, היום לראש הממשלה אסור לומר את דברו ואז (כאשר ערוץ 10 עמד להיסגר ב2012, א.ר.) הוא ועוד איך אמר. הוא לא התבייש לומר והוא התעקש לומר".

טל שורר, יו"ר ועד עובדי חדשות ערוץ 10, הביע אכזבה קשה ואישית מיו"ר הרשות השניה שנפגשה עם נציגי העובדים. לדבריו, "כשאת אומרת לנו שאבי צבי (המנכ"ל של שידורי רשת, א.ר.) ישחט אותנו, זה לא ראוי. כשאת אומרת שהתחקירים של רביב דרוקר לא ישודרו בערוץ של אודי אנג'ל זה לא ראוי. כשאת אומרת שההגנה שלנו הוא שאף אחד לא יסגור ערוץ טלוויזיה בתקופת בחירות כי כולם רוצים את ההשפעה, את פותחת את הדרך לתיק 6000. אני לא רוצה לעבוד בגוף מפסיד. זה מבוא לשחיתות. רוצים לחזור למודל שבו ערוץ 10 הוא גוף עם רווח תפעולי עם חופש עיתונאי מוחלט, כפי שהיה לו עד היום. אנחנו מאמינים שגם בערוץ הממוזג תהיה לנו עיתונות חופשית ועצמאית".

יו"ר איגוד העיתונאים בהסתדרות, יאיר טרצ'יצקי אמר כי " הפיצול לא נכשל. הפיצול הצליח. מטרתו לא הייתה לחזק את העיתונות אלא להחליש. לא 'אלף פרחים יפרחו' אלא 'אלף פרחים ינבלו'. אם יש כסף להחזיק בערך 700 עיתונאים אז האינטרס הציבורי הוא שהם יהיו בשתי חברות חדשות ולא בכמה גופים של 100, שלא יוכלו לעשות תחקירים".

בשם ההליך התקין

עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים, הסבירה כי "לא בקלות אישרנו את המיזוג. הפעם האחרונה שקרה דבר כזה הייתה בשנת 2005 עם קלאבמרקט. היינו צריכים לוודא שהנזק לציבור כתוצאה מהמיזוג הוא הכי פחות. רק לאחר שהשתכנענו שערוץ 10 ייסגר ואיתו חברת החדשות, אישרנו את המיזוג".

דברים דומים בזכות המיזוג אמרה גם שירה גרינברג ממשרד האוצר: "לאור הנתונים הכלכליים – זה לא שיש חלופה מצוינת, צריך לבחור את החלופה הפחות גרועה, שהכי תיטיב עם הציבור".

יוליה שמאלוב ברקוביץ' הציגה גרסה אחרת לחלוטין לאירועים ולהליך קבלת ההחלטה. לטענתה, "אני רגולטור עצמאי. אני משרתת את מדיניות הבית הזה, בית שרצה לפני חצי שנה לפצל ל-3 ערוצים. אז ועדת הכלכלה לא התכנסה לבטל את הפיצול. בקשת המיזוג הגיעה מעט אחרי התחלת הפיצול. יש התקפות חסרות שחר כלפיי בגופי התקשורת וניסיונות להלך עלי אימים, כולל שלא אמצא עבודה. כל מי שנכנס לפיצול ידע את מצב השוק, מי שטוען שהרשות השנייה לא מבינה את מצב השוק טועה".

שמאלוב-ברקוביץ סירבה לענות על שאלות, בטענה שהשימוע הציבורי לא יסתיים עד מחר, והיא לא רוצה להשפיע על שיקול הדעת של חברי מועצת הרשות.

להרוג את המיזוג ברכות

שמאלוב-ברקוביץ הסבירה כי שר התקשורת איוב קרא, אמר לה מספר פעמים כי אין לו כוונה להתערב בהחלטה, ורק ביקש לסיימה בזריזות עד ה-7 בנובמבר. אתמול רן בוקר פרסם ידיעה ב-Ynet, ידיעה לפיה בשיחות סגורות אמר השר כי "יעשה הכל כדי למנוע את המיזוג", אמירה שהשר לא הכחיש, אלא רק סייג כי "בישראל לא אתן שיכבו ערוץ ולא חשוב איזה. מה שיקבעו במועצת הרשות השנייה – אכבד, זו עמדתי. עמדתי הכללית היא שאני לא מכבה ערוצים בישראל. זו עבירה על החוק לעסוק בעניין מקצועי, גם יושבת ראש מועצת הרשות השנייה – הבהרתי לה שמה שהם יקבעו מאחורינו. אני לא יודע באיזו סיטואציה הדברים שאמרתי נשמעו".

מנכ"ל המשרד, נתי כהן, הציג בדיון גרסה אחרת, לפיה השר מכחיש שהדברים כלל נאמרו. "המדיניות היא מניעת סגירת חברת החדשות המסחרית. זה נאמר לא פעם ולא פעמיים"טען כהן, "לא רוצים שנשאר בסוף התהליך עם חברת חדשות מסחרית אחת במדינת ישראל. מבלי להיכנס לפרטים. אנחנו לא אמורים ולא רשאים לדון בכך". עוד הוסיף כי השר "מכחיש שנקט בעמדה כזו או אחרת בשבוע האחרון או בכלל, אם משהו שמע, הדברים הוצאו מהקשרם. השר עודכן בדבר מורכבות התהליך, ולכן צריך לשמור על הליך תקין".

בדברים אלו ניכרת היתממות, שכן השר מתגאה בפיצול ערוץ 2 כהישג אישי שלו, אף שתכניות הפיצול הוכנו שנים רבות לפני שהוצאו לפועל. כעת, מתברר מה שהיה ידוע גם לפני ארבע שנים ויותר – שמצב שוק הטלוויזיה מדרדר, ופיצול ערוץ 2 הוא גורם מחליש כלפי ערוצי השידור, ולא יכול להיות כלי טוב למימוש מטרות תיאורטיות של גיוון השידורים ומגוון הדעות על המסך.

דוד אוחיון, יו"ר ועד עובדי ערוץ  10 (בהפרדה מחברת החדשות), סיפר בכאב: "אנחנו, הנפגעים הראשונים מהמיזוג, בעדו. ברגע שיצאה הודעה על המיזוג, התאגדנו בליווי ההסתדרות כדי למקסם את זכויות עובדי ערוץ 10 בתהליך והתחלנו בתהליך מאוד מסודר ונכון עם בעלי המניות של הערוץ ועם יו"ר הדירקטוריון ועם המנכ"ל – להעביר עובדים לחדשות 10. מעבר לזה ישבנו עם אבי צבי, שאמור להיות המנכ"ל של הגוף הממוזג שאמר שינסה להציל כמה שיותר עובדים, והתחלנו לשבת על שמות של אנשים ולצערי שבסוף יהיו גם עובדים שילכו הביתה והתחלנו במו"מ עם ההנהלה ובעלי המניות על תנאי הפרישה של העובדים שיפוטרו. מרגע שישבנו עם יו"ר הרשות והבנו שאין כוונה לאשר את המיזוג הכל נשבר. בערך 30% מהעובדים עזבו את הערוץ. המסדרונות ריקים ויש תחושה שהרכבת הרים המטורפת כבר עזבה את המסילה. ב-7 לנובמבר אני מבקש, כמעט מתחנן, תאשרו את המיזוג. זו התעללות בעובדים".

ואם המיזוג יתממש, במה הוא יועיל ?

גם עובדי החדשות נמצאים במשא ומתן על קיצוץ משמעותי בשכרם, והליכי צמצום החלו גם בשידורי רשת. אישור המיזוג עשוי לצמצם את ההפסדים המשותפים של שני הערוצים, בכך שהוא מצמצם את זמן הפרסום הזמין בטלוויזיה, ועשוי להעלות את ערכה הכלכלי של נקודת רייטינג. לדברי ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), ערוצי הטלוויזיה, כולל שידורי קשת, מפסידים מאות מליוני שקלים בכל שנה כבר שנים רבות ולכן הוא הטיל ספק בתועלת של המיזוג הנוכחי.

מרבית הרגולציה המוטלת כיום על שידורי הטלוויזיה מבוססת על הנחות עבודה של עסק כלכלי מצליח ומבוסס המקנה לבעליו עוצמה תקשורתית ופוליטית רבה. בפועל, רמת השידורים נמצאת בירידה מתמשכת, כמות ההפקות קטנה וערוצים מפסידים כלכלית מהווים 'אפקט מצנן' על היכולת לקיים מערכת חדשות עצמאית משיקולים מסחריים או פוליטיים.

שורה ארוכה של גורמים אחרים מאיימים עם המודל הכלכלי של התקשורת המסחרית בראשם צריכת החדשות באינטרנט, המשך במערכות הפרסום של פייסבוק וגוגל, והשפעתם על ניתוב הגולשים בין האתרים, וכלה בטכנולוגיות רשת כמו חוסמי פרסומות ואתרי צפייה פיראטית, המכרסמים גם הם בהכנסות של מפיקי התכנים וגופי השידור. המיזוג עשוי לשפר את המצב, אך לבדו אינו יכול לשנות את המגמה כולה, שפוגעת עמוקות גם בעיתונות הכתובה.