מחקר חדש של מחלקת המחקר בבנק ישראל מצא כי לכותרות העיתונים המודפסים בארץ השפעה על המסחר בשוק המניות. ההשפעה בולטת במיוחד בעת ירידת מניות. עוד מצא המחקר כי העיתונות נוטה לדווח על ירידות שערים בהיקף כפול מאשר על עליות שערים.

במסגרת המחקר, שנערך על ידי ד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל, ד"ר מוסי רוזנבוים מאוניברסיטת בן גוריון וד"ר בנצי שרייבר מאוניברסיטת בר אילן, נסקרו כל הכתבות שפורסמו בעיתונות הכתובה בשנים  ועסקו בשוק המניות בכללותו (בניגוד לכתבות העוסקות במניותיה של חברה מסויימת). באמצעות חברת "יפעת מחקרי מדיה"  פילחו החוקרים 6,456 כתבות לשלוש קטגוריות: בעלות סנטימנט שלילי ביחס לשוק המניות (2,393 כתבות), בעלות סנטימנט חיובי (2,749 כתבות) וניטרליות (1,314 כתבות).

בנוסף העניקו החוקרים לכל כתבה ציון המודד את "משקלה", ומתייחס למיקום הכתבה בעיתון, גודלה של הכתבה ולתפוצת העיתון. "משקל" הכתבה הוערך כשווי של מודעה פרסומית באותו המיקום והגודל בעיתון ובאותה התפוצה. כך למעשה הבחינו החוקרים בהבדל היחס שנתנו עורכי העיתונים לכתבות חיוביות לעומת כתבות שליליות.

ממצאי המחקר מעלים כי, למעט עיתון מעריב, נטו כל העיתונים להבליט יותר ידיעות בעלות סנטימנט שלילי לעומת ידיעות בעלות סנטימנט חיובי. על אף שבמהלך שנות המחקר נרשמו קרוב ל-900 ימים של עליות שערים לעומת קצת יותר מ800 ימים של ירידות שערים. החוקרים זיהו כי הממוצע היומי של ערכן המשוכלל של הכתבות השליליות עולה על אלו של הכתבות החיוביות. בולטים במגמה הזו ידיעות אחרונות וישראל היום, בהם המשקל של הכתבות השליליות היה כפול מזה של הכתבות החיוביות. לעומת העיתונות הכללית, בעיתונות הכלכלית נרשמה אותה העדפה לכתבות בעלות סנטימנט שלילי, אם כי בשיעור פחות בהרבה.

לא רק את העדפת עורכי העיתונים להבליט סיקור על ירידת מניות בחנו החוקרים אלא גם את השפעת הסיקור על ביצועי שוק המניות לאחר פרסום הכתבות. החוקרים יצאו מנקודת הנחה שהפעילים בשוק המניות לא מסתמכים על העיתונות הכלכלית לגילוי מידע חדש, שכן מרבית המידע נגיש להם באמצעות רשת האינטרנט. על כן העריכו החוקרים כי ההשפעה של הכתבות על השוק נבעה בעיקר מעיצוב היחס לאירועים על ידי מידת ההבלטה של האירועים והאווירה שהתקשורת מייצרת בשווקי ההון.

מניתוח הפעילות בשוק ההון והתאמתה למועדי פרסום הכתבות, הסיקו החוקרים כי ההשפעה של הסיקור על התשואה ממסחר במניות בולט בעיקר בתשואות היומיות או הליליות ולא בתשואות התוך יומיות. סיקור חיובי גורם להתמתנות התנודתיות בשווקי המניות בעוד שסיקור שלילי גורם לתנודתיות גבוהה במהלך יום המסחר. הסיקור השלילי, ובעיקר בימים של שינויים חדים בשוק, הוא בעל השפעה חזקה יותר על המסחר מאשר סיקור חיובי ובכך העדפת הבלטה של סיקור שלילי גורמת ללחץ על השוק דווקא בימים של משבר בשוק המניות.

יש לציין כי המחקר שערך בנק ישראל הגיע לתוצאות דומות למחקרים שנעשו ביחס להשפעת התקשורת על שווקי הון אחרים בעולם. החידוש במחקר שנעשה לראשונה בישראל נובע מפילוח הידיעות בתקשורת לפי מידת ההבלטה שלהן ובכך מאפשר לחוקרים להעריך טוב יותר את מערכת היחסים שבין שוק המניות לתקשורת הכתובה.