אחת הערים הגבוהות בדירוג של ארגון "15 דקות" לתחבורה ציבורית יעילה היא ראש העין, אשר מובילה כבר 5 שנים ויותר תכנית אסטרטגית לתחבורה ציבורית בעיר, תכנית אותה בחרו לאמץ במשרד התחבורה. איך הקדימה ראש העין תרופה למכה והגיעה למצב של רמה גבוהה של שירות, עוד לפני שהעיר סיימה את תהליך הבניה האינטנסיבית שמתוכנן לה, בעקבות "הסכם הגג" עם משרד האוצר?

האחריות על תחבורה ציבורית בישראל מוטלת על משרד התחבורה. הרשויות המקומיות יכולות לבקש, אבל הסמכות וההחלטות בתחום לא נמצאות בידן, למעט אספקת חניונים ותחזוקת התחנות.

שלוחה של פתח תקווה

במשך בשנים רבות התחבורה הציבורית בראש העין הייתה בסך הכל מעין שלוחה של פתח תקווה, ללא התייחסות משמעותית לצורכי העיר עצמה. עוד בראשית העשור תושבים רבים התלוננו על העומס בכביש 5 והשירות הלא מספק בפני העירייה. כאשר במשרד התחבורה התכוננו לעשות מכרז חדש לתחבורה ציבורית בעיר, בעירייה החליטו לתפוס יוזמה ולדרוש תכנון מחדש. תכניות המשרד היו רגילות – הגברה בתדירות ובמספר הקווים בשינויים קוסמטיים, ביחס לפרמטרים כמו גידול באוכלוסייה. מיטל לוי, כיום ראש מנהל מחלקת תחבורה ותנועה בעירייה, בעזרתו של יועץ עמירם סטרולוב, יועץ אסטרגי לענייני תחבורה, בעל וותק באגד, במשרד התחבורה ובעיריות ירושלים ותל-אביב הפצירו במשרד התחבורה לעצור את המכרז ולתכנן מחדש.

כיכר התווים בראש העין (ד"ר אבישי טייכר / פיקיויקי)

קשר עם התושבים ותכנית עירונית

בעבודת המטה שהכינו, דאגו לבחון היכן הבעיות – לראש העין יש נגישות לכבישים ראשיים, והשכונות החדשות שייבנו בה יהנו מתשתיות מעולות. סטרולוב אמר ל"דבר ראשון" ש"ברגע שהבנו שהבעיה היא בתחבורה הציבורית, בעזרת סקרים ושיתוף התושבים, דרשנו תוספת שירות ברמה משמעותית. לא התכנית הרגילה שכללה תוספת של בערך 30%, אלא הגדלה דרמטית של השירות, כאשר העיר אמורה לגדול מ40,000 תושבים ל120,000 בעוד 5 שנים – הדרך היחידה לטפל בצמיחה הזו זה להתחיל כבר מעכשיו ביצירת התשתית לתחבורה בתוך העיר", ראש העין חרתה על דגלה להיות "עיר מודל לתחבורה ציבורית", ודרשה תחבורה רצופה במשך כל היום לתל-אביב וממנה.

מה שרשות מקומית יכולה להשיג

ההישג המרכזי של היוזמה המקומית הייתה להצליח להקפיא את המכרז כדי לערוך בו שינויים. בסופו של דבר, במשרד התחבורה נפגשו מספר פעמים עם אנשי ראש העין ובחרו לאמץ את מרבית הדרישות. אלו כללו פיצול של הקווים בתוך העיר לקווים רבים קצרים ומהירים, במקום קווים מתפתלים בתוך העיר. הגברת השירות הבינעירוני, כאשר העירייה פועלת מצידה לספק חניונים לאוטובוסים ולוודא שתכניות הבנייה לשכונות החדשות מותאמות לצורכי התחבורה הציבורית. בסך הכל, בהשוואה למכזר הקודם, ההגדלה בכמות השירות היא שקולה בערך לקצת יותר מהכפלת ההשקעה.

עודף היצע הבעיה שפותרת את עצמה

כיום, ראש העין היא בין הערים המובילות ברמת היצע התחבורה הציבורית, מקום חמישי בדירוג היישובים הגדולים, אחרי נצרת עלית, בית"ר עלית, טבריה וחיפה. לטענת סטרולוב לא מדובר בבזבוז, אלא בהשקעה: "לאסטרגיה הזו יש שתי רגליים – האחת היא תחבורה ציבורית מעולה, בתדירות גבוהה, בהיקף נרחב, כך שהתושבים יודעים שיש להם ודאות שיהיה להם איך להגיע ממקום למקום, הרגל השניה היא תשתיות טובות. במשרד התחבורה יודעים שנתיבי תחבורה ציבורית הוכיחו עצמם כטובים ויעילים, אבל הם מתעכבים במימוש שלהם, גם באיזורים של דרך בינעירונית, ולא צריך אישור של רשויות מקומיות בעניין הזה". סטרולוב מספר ששמע ביקורות על כך ש"בתוך ראש העין נוסעים אוטובוסים ריקים". לדבריו, זה אינו בזבוז, אלא השקעה. הנתון החשוב הוא העליה בשימוש בתחבורה הציבורית בעיר, שמתרוממת לאט, במדינה בה כמעט כל מי שיכול מעדיף רכב פרטי. לטענתו, כאשר יסללו הנת"צים ותושלם תכנית "מהיר לעיר" בגוש דן היתרון לתחבורה הציבורית יהיה הרבה יותר גדול מאשר היום, כאשר מהירות ההגעה מדלת לדלת היא נמוכה יחסית, הן ברכב פרטי והן בתחבורה ציבורית ברוב איזורי הביקוש.

ראש העין (Pixie / ויקימדיה קומונס)

ובשאר הארץ ?

ברשויות המקומיות בישראל ישנם מחלקות תנועה ותחבורה, אך בדרך כלל אין בהן שום תקן לעיסוק בתחבורה הציבורית, שנחשבת ל"ממלכה" של משרד התחבורה. עם זאת, לרשויות המקומיות יש נכס אסטרטגי שאין למשרד התחבורה והוא היכולת ליצור קשר עם התושבים ולברר באופן הרבה יותר מדוייק את הצרכים שלהם. המקרה הזה מראה שרשויות שישקיעו בכך יכולות להשיג תשומת לב וקשב גם ממשרד התחבורה. לתושבים ועובדי רשויות שהמתעניינים, ארגון "תחבורה היום ומחר" הוציא כבר בשנת 2013 מדריך שנקרא : "מקדמים תחבורה בת קיימא – מדריך לרשויות המקומיות" ובו הסברים מפורטים כיצד רשות מקומית יכול לנהל עבודת מטה רצינית לשיפור

המדריך סוקר בבלוג "הרוכב לאוטובוסים" מאת אמיר שלו ועליו נכתב : "בעשור האחרון משרד התחבורה מגדיל את השירות בכל פרמטר, העוגה הולכת וגדלה אבל בסופו של דבר זה שצועק, זה שדורש, זה שמנמק וזה שמתעקש מקבל יותר מאלה ששותקים. המדריך לרשויות המקומיות מתעתד ללמד את כולם איך לדרוש שירות תחבורה ציבורית ולתקן במקצת את חוסר השיוויון הזה".

אם במשרד יבחרו להעניק את היכולת הזו לכלל הרשויות, הרי שלשם כך יצטרכו להגדיל באופן דרמטי את הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, עם די תקנים כדי לטפל במאות יישובים בישראל שהתרגלו שאין להם השפעה על כך כלל.