מושב החורף של הכנסת נפתח בשבוע שעבר והחברות הגדולות במשק הצטיידו כהרגלן בלוביסטים ויועצים שפועלים מאחורי הקלעים כדי לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהן. הכנסת ה-20 התברכה במספר שיא של לוביסטים, יותר מבכל כנסת קודמת. מתחילת המושב באפריל 2015 גדל מספרם בכנסת ב-81% ולפי מדד הלוביסטים ולקוחותיהם של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, נכון לאוקטובר רשומים 165 לוביסטים בכנסת והם מייצגים 534 לקוחות.

לכל אינטרס יש לוביסט. משימת קידום האינטרסים של הטייקונים ונציגי המונופולים היא משחק סכום אפס. הישגיהם של הלוביסטים באים על חשבון האינטרס הציבורי. תאגידים בעלי לובי אגרסיבי חותרים להישג גם במחיר של חלוקה לא שוויונית של תקציבי ממשלה או נכסים ציבוריים, פגיעה בתחרות, בבריאות הציבור או עוול לצרכנים. רגע, אל תקפצו! נכון, זה לא ככה בכל המקרים, אבל זה כך ביותר מידי מקרים בהם החברות שולחות לוביסטים לכנסת.

קשה לקבוע אם המצב הקיים במדינות מערביות אחרות, בהכרח טוב יותר מאשר בישראל, אם כי לפחות פורמלית ישנן לא מעט מגבלות. בארה"ב תאגידים משקיעים מיליארדי דולרים בלוביסטים, במטרה לקדם את האינטרסים שלהם בממשלה. לא פחות מ-10,000 לוביסטים מסתובבים בקונגרס האמריקאי, והם מממנים את חבריו בסכומי עתק ומצליחים להשפיע על החלטות הממשלה. היקף ההשפעה של ההון על השלטון בישראל הוא נמוך ביחס למקרה האמריקני ואופן ההשפעה שונה לחלוטין. חשוב להבין כי בשל ההישענות של הפוליטיקה האמריקאית על תרומות למימון קמפיינים לבחירת מועמדים, השפעת ההון על השלטון מועצמת. תרומות והשגת תורמים אינן נחשבות טובות הנאה, ולכן מותרות. מצד אחד, תעשיית הלובינג האמריקאית מחויבת בשקיפות מלאה לאזרחי המדינה על כל פעילויותיה (על פי החוק האמריקאי LDA-lobbyists disclosure act). כל לוביסט מחויב לדווח כל רבעון וכן בתחילת העסקתו מי הגוף שאותו הוא מייצג, ובאילו תחומים הוא הולך לפעול כדי לקדם את האינטרסים שלו. אך מצד שני, יש הרבה לוביסטים שחורים ותופעה של "קניית" חברי קונגרס. באיחוד האירופי כל פגישה של לוביסט עם בכיר מתועדת, והציבור יכול לקרוא מתי התקיימה וסביב איזה נושא.

לאחרונה פורסמו ההוצאות בתחום הלובי של ארבע ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב – גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל. החברות התחמשו בסוללת לוביסטים והוציאו יחד יותר מ-50 מיליון דולר לטובת עבודת שתדלנות במהלך השנה הראשונה לכהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב. כולן אף הגדילו את הוצאותיהם בתחום הלובי בעשרות אחוזים. בישראל לעומת זאת הוצאותיהם של התאגידים השונים על לובי איננה ידועה מפני שאין שום שקיפות סביב הסכומים. להערכתנו, החברות הגדולות מוציאות בכל שנה סכום של 100 מיליון שקלים על לוביסטים בכנסת.

מי שומר על האינטרס הציבורי במשק קטן וריכוזי?

מדינת ישראל מאופיינת במשק קטן ומאוד ריכוזי. במשק שכזה, הקשר בין בעלי ההון, נבחרי ציבור ועיתונאים הוא מאוד קרוב ולתוכו נכנסים גם הלוביסטים. הפרצות שקיימות בהתנהלות בישראל מחייבות הסדרה וחקיקה נוקשה יותר מזו שקיימת כיום, שמסדירה את תעשיית הלובי בכנסת ובעיקר מחוצה לה במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות. בשנת 2008 הוסדרה לראשונה פעילותם של הלוביסטים במדינת ישראל. את התיקון לחוק הכנסת הציעו חבר הכנסת גדעון סער ממפלגת הליכוד ושלי יחימוביץ ממפלגת העבודה. ההצעה זכתה לתמיכה בקואליציה ובאופוזיציה כאחד וחייבה את הלוביסטים לסמן את עצמם באמצעות שרוך כתום. אך היו כמה פרצות בתיקון החוק. ב-2016 ח"כ דוד ביטן ("הליכוד") העביר בתוך פחות מחודש חוק שנוסח בידי ׳לובי 99׳ וכלל כמה תקנות חשובות. על פי החוק, הלוביסטים חויבו, בין השאר, לציין בדיונים בכנסת מי הלקוחות שהם מייצגים, נאסר עליהם לפנות למרכז המחקר של הכנסת, והוחל צינון של חצי שנה על יועצים פרלמנטריים לפני שהם עוברים לעבוד כלוביסטים. כל נושא הסדרת הלובינג מחוץ לכתליי הכנסת נותר פרוץ לחלוטין.

‏מדד הלוביסטים כמדד האינטרסים

יש שלל סיבות מדוע פקידי הממשלה משתפים פעולה עם הלוביסטים של החברות המסחריות: ראשית, לחברי הכנסת יש פערי ידע וזמן (הם צריכים להיות בהרבה ועדות בו זמנית) ולפער הזה הלוביסטים נכנסים, מספקים שאלות מעניינות ומחקרים כלכליים. שנית, הממשלה והכנסת חושבות ובצדק שצריך "לשמוע" את המגזר העסקי. העניין הוא שהלוביסטים לא מסתפקים ב"להשמיע". הם לוחצים ומטרידים ולעיתים אף מאיימים, ואין זה מפתיע שבחלק מהמקרים זה ממשיך להיות אפקטיבי. שלישית, הלוביסטים הם החיבור של חברי הכנסת והפקידים למשרה ביום שאחרי יציאתם מהמגזר הציבורי. הלוביסטים משדרים זאת ונבחרי הציבור ופקידיו קולטים את המסר.

במושב הכנסת הקרוב, חברות הטבק יילחמו במגבלות על פרסום סיגריות, חברות המזון יילחמו במגבלות על פרסום מזון מזיק ולטובת העלאת מחירי המוצרים שבפיקוח מחירים. בכל מקום שבו יש רפורמה שעלולה להחיל על חברות גדולות רגולציה מגבילה, או לפגוע ברווחיהן – תמצאו את הלוביסטים. אנחנו ב"לובי 99" נשתדל להתייצב לצד ארגונים חברתיים בצד השני של השולחן ולייצג את האינטרס הציבורי.