הרכב של עלי אותת, ונעצר בשול הדרך על כביש 31. עצרנו אחריו, "אתה ממשיך פה, עושה פרסה ברמזור, ובאנטנה ימינה. ככה על השביל עפר, איפה המשאית". הכרנו אותו כמה דקות קודם במפגש כסייפה, לשם כיוון אותנו איסמעאיל, שהנחה אותנו לומר שאנחנו עיתונאים ובאנו לכתוב על הילד וכבר יעזרו לנו.

הילד, חמאד ח׳אלד כרישאת ז"ל, בן ה-4 ושמונה חודשים, נהרג בבוקר יום חמישי האחרון בשטפונות שהציפו שובל של נחל קריות, המתפתל 100 מטרים מפתח הבית בו נולד. בכפר של חמולת כרישאת אין גן, או פעוטון. כך גם לשאר הכפרים באזור, בצדו הצפוני של כביש 31.

חמאד כרישנאת ז"ל (מימין) עם בן דודו (התמונה באדיבת המשפחה)

לצד הדיווחים על סגירת כביש 90 סמוך לים המלח, ותמונות מהשיטפון בנחלי המזרח, לא התקבלו במערכת שמו או תמונתו של חמאד. רק דיווח קר, פעוט בן 4 טופל על ידי חובשי מד"א לאחר שטבע בשטפון ליד ביתו. פראמדיק מד"א דוראל ארזואן סיפר שחמאד הגיע אל הניידת ברכב פרטי, כשהוא "מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה". הטיפול המסור של החובשים לא צלח, וחאמד שהובהל לסורוקה מת בבית החולים.

אביו של חמאד, חאלד, נשא לאישה שנייה את ראוונדה, ולהם שני ילדים קטנים יותר, דאלאל ומוחמד. מהאישה הראשונה יש לחאלד 9 ילדים נוספים. חאלד וראוונדה ישבו בסוכת האבלים בנפרד, מרחק נסיעה קצרה ברכב. "הוא היה מאוד חכם, קטן אבל עם ראש של גדול" אמרה בערבית כשאחת מקרובות המשפחה מתרגמת. "אהב לעזור בבית, היה עוזר עם האוכל, מביא דברים. כואב לי הלב, כמו שלכל אמא יכאב לה על הבן שלה".

"אין אחד שלא רוצה את הטוב לילדים שלו"

אחד המנחמים שהגיע לזמן קצר למתחם הגברים סיפר שהוא עוסק בהכשרת גננות בנגב, ושהמדינה "שופכת הרבה כסף" על המועצה, אבל לא רואים את זה בשטח. "אני לא מבקש משהו מי יודע מה, אני מבקש משהו בסדר, חינוך. גנים. בתי ספר. לא מבקש משהו גדול. לפחות ילדים כאלה בגיל כזה שיהיו במסגרת" אמר חאלד האבא. עדן, חבר יהודי מהעבודה שהגיע לנחם, זרק שאולי מדובר בבעיית אדמות, שאין איפה לבנות את הגנים. "זה לא בעיה של הכשרה, יש אנשים מלומדים. זה לא בעיית אדמות, תאמין לי", אומר חאלד. "אתה יודע מה? נכון יש סכסוכים של הבדואים על אדמות, לא רוצים למכור וזה, יש אדמות של המדינה עצמה של המינהל, כמו שבנו את בית הספר. אין אחד שלא רוצה את הטוב לילדים שלו, אני אתן להם חלקה. משהו טוב לילדים של הסביבה? אני לא אתנגד, ברור שלא אתנגד."

שאריות השטפון בנחל הסמוך לביתו של חמאד, בו טבע למוות (צילום: אלון ווליניץ)

"איך יבנו לנו גן כשהורסים לנו בתים?" שאלה ראוונדה. היא סיפרה שעכשיו היא גרה עם האישה הראשונה, לאחר שאת הבית שחאלד בנה הרסו יום אחרי החתונה. "לילדים אין מקום להיות. אצל היהודים מגיל 3 חודשים כבר יש כל מני מסגרות ואצלנו עד בית ספר אין כלום." כששאלנו את חאלד האם מישהו היה עם הילדים בבוקר של יום חמישי בו נהרג חמאד, אמר שהאמא היתה, "אבל כמה אפשר להיות עם הילדים ולדאוג להכל?".

5,553 ילדי גן בלי מסגרת

דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 'תמונת מצב של החינוך בחברה הבדואית' מצביע על קרוב ל-5,000 ילדים בדואים בגילאי 3-5, בעיקר מהפזורה, שאינם במסגרות בשנת הלימודים הקודמת. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המופיעים בדו"ח, בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) כ-11% מכלל הילדים הבדואים המתגוררים בנגב – 11,582 ילדים, לא למדו במסגרות חינוך בפיקוח משרד החינוך, בהם 5,553 ילדים בגילאי גן, כלומר מדובר על תזוזה קטנה, אבל חיובית.

הגדר מחוץ לבית משפחת כרישאת (צילום: אלון ווליניץ)

"אחת הסוגיות המהותיות העולות בהקשר זה היא מחסור בגני ילדים ביישובים הלא-מוכרים בנגב ושיעור נמוך של ילדים בגיל הרך הלומדים בגני ילדים בחינוך הבדואי בנגב" נכתב בדו"ח. "על פי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשע"ז לא למדו בגני הילדים כ-21% מהילדים בדואים בגילאי 3 עד 5 , 4,850  ילדים. כ-70% מן הילדים בגיל הרך שאינם לומדים מתגוררים ביישובים בתחומי המועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום המשרתות את הכפרים הבדואים שאינם מוכרים בנגב. בשנת 2017 הוקצה תקציב ייעודי בהיקף של 50 מיליון ש"ח לצורך מתן מענה לילדים בגילאי חינוך חובה שאינם לומדים בגני ילדים. במסגרת זאת תוקצבה הצבת 97 מבנים יבילים לגני ילדים במועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום. עד למועד כתיבת המסמך נפתחו על בסיס החלטה זאת 10 גני ילדים במועצה האזורית נווה מדבר. כ-15 גנים נוספים צפויים להיפתח בימים הקרובים בכפוף לאישור מהנדסי המועצות. בנוסף הוקצה מימון להסעת ילדים בגילאי 3 ו-4 לגני הילדים, בהתאם לקריטריון המרחק (2 ק"מ לפחות בין בית התלמיד למוסד החינוכי). אך הסדר זה עדיין לא מיושם."

במועצה האזורית אל-קסום, המספקת שירותי חינוך ורווחה לכפר, לא הושלמה בנייתה של כיתת גן אחת בין השנים 2011-2016. הדו"ח פורט גם את המגמה של המדינה לצמצם פערים בתחום הפרוץ הזה, לאחר שנים רבות מאוד של הזנחה. "בתוכנית החומש למגזר הבדואי בשנים 2011-2016 לא הוקצו תקציבים ייעודיים לבינוי כיתות בחינוך הבדואי בנגב. בהחלטת הממשלה על תוכנית החומש לשנים 2017-2021 הוקצה תקצוב כולל של 1.18 מיליארד ש"ח לצורך השלמת פערים בתחומי מבני חינוך ביישובי הבדואים בנגב ולשם השוואת תנאי הלימוד הפיזיים והנגישות של מוסדות החינוך (260 מיליון ש"ח מתקציב התוכנית ו-920 מיליון ש"ח מתוכנית החומש לבניית כיתות לימוד). בהמשך להחלטה זו הודיע משרד החינוך כי בשנים 2017-2021 בכוונתו לבנות בכל שנה 241 כיתות בית ספר חדשות ו-48 כיתות גן ביישובים הבדואיים בנגב, כך שבסך הכול ייבנו בשנים אלו 1,204 כיתות חדשות ו-238 גני ילדים בחינוך הבדואי בנגב."

הכפר בו חיה חמולת כרישאת בנגב (צילום: אלון ווליניץ)

מהמועצה האזורית אל קסום נמסר לשאלת 'דבר ראשון' כי "המועצה אשר הוקמה בסוף שנת 2012, קיבלה כמצב נתון את מקומם של מוסדות החינוך. מעבר לכך, המועצה עושה כל שלאל ידיה על מנת לקדם ולהקים בתי ספר נוספים בתחומיה וכפי שאכן הוקמו. המקרה המצער ארע מחוץ לתחומה של המועצה האזורית אל קסום ואף משפחת הקטין אינה מתגוררת בתחום המועצה. יחד עם זאת, המועצה מסייעת למשפחת הקטין וככל יכולתה ובתוך כך, מנהל מח' הרווחה ונציגים נוספים מטעם המועצה הגיעו לבית המשפחה ומסייעים בידיהם במידת האפשר.

טאליב, מוסא וסולטן לקחו אותנו לראות את הנחל. בני משפחתו של חאלד, כשגם אחיו של חמאד הצטרף מאוחר יותר. דירי כבשים ועזים, כלבים טועים, אם לא היה שם גמל וחול, אפשר היה לטעות ולחשוב שמדובר באנטבקה, העייריה המזרח אירופאית של טוביה החולב. "היה גשם חזק, המים היו מלא", אומר סולטן, "באו משם" ומצביע על ההרים במערב.

קרובי משפחתו של חמאד (צילום: אלון ווליניץ)

"היה ילד טוב. כל הזמן מחייך. יש לו בריאות, יש לו הכל", אומר סולטן. כשאני שואל על הגדר, שנראית חתוכה וחבולה ואמורה היתה לחצוץ בין הנחל לאזור הבית, אומר סולטן "היתה גדר חזקה, גבוהה. אבל אנשים הולכים מפה, חתכו. הילדים משחקים."

"היו שטפונות גם בירדן, הלכו ככה הילדים", אמר חאלד כשהוא יושב על השטיחים באוהל האבלות, "גם אצלנו בשנה שעברה היו. כואב הלב".


בהכנת הכתבה השתתפו אלון ווליניץ, ופנינה מאירוביץ'