דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חנייה

אין כניסה / ים סגור: האם בישוב ארסוף מצאו דרך חדשה למנוע כניסה למי שאינו תושב?

בשנת 2013 קבע בית המשפט כי על הישוב ארסוף לאפשר לכל אזרח לעבור דרכו בדרך אל חוף הים | בשבוע הבא יכריע השופט עודד מורנו האם שורה של רשויות, מהמועצה המקומית ועד משטרת ישראל, עשו הכל כדי לעקוף את ההחלטה ההיא

אבן שפה (צילום: Shutterstock)
אבן שפה (צילום: Shutterstock)
ענת יורובסקי
ענת יורובסקי
כתבת משפט ופלילים
צרו קשר עם המערכת:

הישוב ארסוף נמצא בין הרצליה לשפיים, סמוך לגן הלאומי אפולוניה. במקום מתגוררות עשרות בודדות של משפחות אמידות ועשירות, והוא התפרסם בעבר בכך שמנע כניסת מבקרים מבחוץ לתחומיו – מהלך שבית המשפט קבע בשנת 2013 כי הוא אינו חוקי. היום (שני) התקיים דיון נוסף בבית משפט השלום בנתניה בשאלה האם הישוב מונע חניה בתחומיו, על מנת לעקוף בדרך מתוחכמת את אותה החלטה מלפני 5 שנים.

המשפט החל במאי האחרון, לאחר דו"ח חניה בודד אותו קיבלה העיתונאית גלי גינת ("המקור"). גינת החליטה לפנות לברירת משפט, בטענה כי האזור בו הדו"ח ניתן לה – מפרץ החנייה המוביל אל רצועת החוף – נצבע כולו באדום לבן רק על מנת למנוע ממי שאינם תושבי הישוב לחנות בגבולותיו. למעשה, מדובר בשטח ששימש משך שנים כחניה לכל דבר ועניין ועד היום מופיעות בו סימוני החניות לרכבים.

ארסוף, תמונת ארכיון (משה שי / פלאש90)
ארסוף, תמונת ארכיון (משה שי / פלאש90)

לטענתה, מניעת החנייה בישוב למי שאינו תושב המקום, היא רק דרך נוספת בה הישוב מונע ממי שאינו נמנה עם תושביו להיכנס אליו. אחד העדים אותו זימנה גינת לדיון הוא עו"ד גיא אופיר, שהגיש בשנת 2013 עתירה לבית המשפט, כנגד מדיניות הישוב שהתקיימה עד אז – הצבת מאבטח בכניסה לישוב, שאסר על כניסה ממי שאינו בן המקום. בפברואר 2013, הושג הסכם פרשה בין הצדדים, לפיו הישוב יאפשר כניסת מבקרים לתחומיו.

הטענה הנוכחית אותה ניסתה להוכיח גילת, היא כי הדרך החדשה של הישוב למנוע כניסה של אנשים שאינם תושבים, היא באמצעות שינוי החנייה במקום. כך, מפרץ החנייה היחיד בישוב ממנו מתקיימת גישה לרצועת החוף, נצבעה בשנים האחרונות כולה באדום-לבן, זאת לבקשת המועצה.

"השלט לא חוקי"

בדיון שהתקיים הבוקר, בפני השופט עודד מורנו, הופיע קב"ט המועצה, שחר אריה, שבמשך כשנתיים כיהן כפקח באיזור. אריה רשם את הדו"ח אותו קיבלה גינת כאשר חנתה במפרץ החנייה המסומן באדום-לבן ביום שבת. לטענתו, מלבד מפרץ זה, קיימים בישוב מקומות חנייה אחרים. לשאלת גינת, האם נכון כי בישוב מתקיימת תופעה לפיה תושבי המקום תולים על דעת עצמם שלטים שאוסרים חנייה באותם מקומות, ולאחר שהוצגה לבית המשפט תמונה של שלט כזה, הודה כי כפקח מעולם לא אכף תליית שלטים כאלה.

"כפקח לא טיפלתי אף פעם בשלט שמישהו שם על הגדר", אמר אריה. "כפקח לא נתתי דו"ח כי תושב שם שלט, זה שהוא שם שלט בשטח פרטי שלו אז הוא שם. השלט לא חוקי". על כך, אמרה גינת בדיון כי "האכיפה שלך כפקח הם רק לאנשים שהם לא תושבי ארסוף, אנשים שהם תושבים אתה לא אוכף".

גינת ביקשה מבית המשפט לבחון את סבירות ההחלטה להחליט על השטח בו חנתה כשטח כאסור לחנייה. לטענת גינת, השטח המדובר, הצבוע באדום לבן, הוא השטח היחיד בישוב ובכניסה אליו שהינו סביר לחנייה עבור מי שמגיעים לישוב על מנת לרדת דרכו לים. בסמוך לאותו איזור חנייה יש ירידה, לא מוסדרת, לרצועת החוף. "אין נימוק אחד למה שטח שנראה כמו חניון, היה אפור, היה אפשר להחנות שם במשך שנים, לפתע הפך לאדום לבן אשר אסור בחנייה, ללא נימוקים. ניסיתי להבין למה צובעים באדום לבן, הבנתי שזה מסכן את התנועה. אני לא מבינה איך זה מתקיים במצב הזה. אני טוענת משיקולים זרים בהחלטה זו וחוסר תום לב שעובר לאורך כל השנים וכל הטענות אותן העלתי, כולל האכיפה הבררנית כלפי מי שחונה באדום לבן, אך לא כנגד תושבים ששמים שלטים לא חוקיים שאסור לחנות".

"קיבלנו את זה כעובדה מוגמרת"

עו"ד גיא אופיר, שבשנת 2013 הגיש עתירה קודמת בנושא, טען בדיון כי הפיכת המפרץ לבלתי חוקי לחנייה קרה רק לאחר הסדר הפשרה אליו הגיע עם הרשות.

עד נוסף היה יוסי אמגר, המכהן כמהנדס תנועה במשטרה, וכמי שאישר בדיעבד את צביעת המפרץ באדום-לבן. אמגר הסביר בדיון כיצד התקבלה ההחלטה: "המועצה ביקשה לשים אדום לבן כי אולי חונים אנשים מבחוץ וזה מפריע להם, וביקשו לאסור שם את החנייה. אני משער, לא זוכר במדויק, זה היה לפני 3 שנים. המועצה ביקשה את זה סביר להניח כי זה בא מהישוב עצמו, היא מייצגת את התושבים, אני לא בודק אם זה כן טוב לתושב הזה או לתושב אחר. אנחנו קיבלנו את זה כעובדה מוגמרת שאם המועצה אומרת שיש שם הפרעה, אז יש שם הפרעה. […] יכול להיות אנשים שהגיעו מבחוץ וזה מפריע".

כשנשאל על סמך איזה טיעון מקצועי הוא נסמך באישור צביעת החנייה, אמר כי "אם התושבים רצו את זה זה בסדר, אני לא רואה בזה בעיה. אולי בחניון הזה כל הזמן חנו והם רוצים להסדיר את זה באדום לבן כדי שלא יחנו שם. אני לא רואה מקום לאסור את התמרור".

פרט נוסף שנחשף בדיון, הוא כי השטח נצבע באדום-לבן ראשית באופן לא חוקי, ורק לאחר מכן צביעה זו קיבלה אישור בדיעבד על ידי הגורמים האחראיים.

בעוד שבוע ימים, יכריע בית משפט השלום בנתניה בתיק הזה. הוא יצטרך לקבל החלטה גם בעניין דו"ח החנייה הבודד שהוביל לפתחו, אך גם בשאלה רחבה יותר: האם הישוב הוביל במכוון ובעזרת רשויות ממשלתיות נוספות לכך שמפרץ החנייה היחיד ממנו יש גישה לחוף ייאסר לחניית מבקרים, על מנת להמשיך למנוע מאזרחי ישראל גישה אליו ואל חופיו?

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!