עולם העבודה של ימינו נמצא בתהליך מתמיד של שינוי, התפיסה בדבר רכישת השכלה לעבודה לכל החיים כבר לא מתאימה לצרכים הנוכחיים. את מקומה צריכה לתפוס תשתית להכשרות מקצועיות עדכניות, דרך שיתוף פעולה וקשר קבוע חדשני ומותאם יותר בין האקדמיה לתעשייה ודרישות המשק.
היום אנחנו כבר רואים יותר אקדמאים המזהים את הפערים הלא קטנים בין הכשרות האקדמיה המוצעות לאפשרויות התעסוקה הזמינות להם בישראל. עם כל כמה שהמוסדות האקדמיות מנסות לאמץ תכניות מסייעות, בוגריהן עדיין עומדים בפני אתגר בבואם לחפש תעסוקה.
הנתונים מצביעים על פער גדול בין מאקדמיים בוגרי תארים כלליים כמו מדעי הרוח, מדעי החברה וההוראה לבין צרכי שוק העבודה ומספר מקומות התעסוקה הקיימים לבוגרי אותם מקצועות, במיוחד עבור אקדמאים מהחברה הערבית.
התוצאה היא שיש היום בישראל אחוז לא קטן של אקדמאים מובטלים, שלא מצליחים להתקבל לעבודה בעקבות מה שנקרא " ניסיון" בתחום ,וכאלה הנאלצים לעבוד בעבודות מזדמנות המוגדרות בתת-תעסוקה – תפקידים שלא הולמים את יכולתם והכשרתם. חלק לא קטן מהם נתקע שם לשנים רבות, בנוסף להחלפת מקומות עבודה בתדירות גבוהה יחסית.
המעבר בין עבודות שונות שהפך ל"לגיטימי ביותר" מאפשר הזדמנות לרכוש ניסיון בתחומים שונים, השכלה כללית, רכישת מיומנויות לחיזוק המסוגלות התעסוקתית, הרחבת המודעות העצמית והיכרות עם אנשים חדשים שניתן להיעזר בהם בעתיד (נטוורקינג). ובכל תפקיד הם מקבלים סט של כלים הכרחיים לפיתוח הקריירה האישית, בתקווה שזה יספיק בשביל להתקבל למשרת חלומותיהם ולהשלים את הפערים שצמחו לאחר האקדמיה. ובמציאות הנוכחית, אי אפשר לדעת איך מה שלמדת היום יעזור לך מחר.
הכרתי לפני כשנתיים צעיר עם תואר ראשון בהנדסת תכנה, ממוצע לא פחות מטוב מאוד ופרויקט גמר בהצטיינות, אך המציאות אכזבה אותו אחרי הלימודים כי זה לא הספיק בשביל למצוא עבודה. הוא זומן לכמה תהליכי מיון למשרות שחלם לעבוד בהן, אך לא עבר אותם בהצלחה. אחרי שסייעתי לו בתהליך אבחון, התברר שצריך לעבוד על חיזוק הכישורים החברתיים לפני כל צעד .
הוא התחיל לעבוד בשירות לקוחות. כן, שירות לקוחות. במקביל, אתגר את עצמו ועבד כמדריך קבוצות לקורס חינוך טכנולוגי בשביל לחזק את הכישורים הנדרשים ולרכוש ניסיון המבטא היטב את היכולות שלו בתעסוקה. היום הוא מועמד למסלול עתודה ניהולית אחרי שנקלט באחת מהחברות המשפיעות על ההייטק בצפון וניהל מקצועית כמה פרויקטים בחברה.
מה שהאקדמאים צריכים להבין הוא שמצטיינים בהם לא מסתפקים בזה שהקריירה שלהם מתנהלת, אלא טורחים ומנהלים אותה בעצמם.
ניהול הקריירה הוא תהליך של ניווט הקריירה האישית באופן עצמאי, פרואקטיבי, ומודע בהתאמה לתכנית שנבנתה באוריינטציה של מסלול חיים מתפתח הכולל ניסוחי מטרות קריירה ראליות ומספקות לאורכן תתוכנן הקריירה ותנוהל.
לא הופתעתי לפגוש הורים ישראליים, שגם במאה ה-21 העצה הראשונה שלהם לילדיהם היא "ציונים ותואר ראשון הם הדרך להצלחה", ולא מפתיע לראות אנשים המאמינים בבחירת מקצוע המאפשר סיפוק בהכנסה וחלום עבודה בתפקיד עד הפנסיה למרות התחלופה במקצועות הנדרשות בשוק התעסוקה שהוא כל כך דינמי ומשתנה.
שוק התעסוקה דורש למעבר מה שהאקדמיה מעניקה – תיאוריה, ציונים ותעודות – הוא דורש מיומנויות רכות וכישורים חברתיים.
המעסיקים היום מחפשים עובדים יצירתיים, יוזמים המאמינים בפיתוח אישי עם יכולת להנהיג, בעלי השראה, מאתגרים ועובדים הנדחפים בכל הזדמנות שמאפשרת להם להתבטא ולממש את הפוטנציאל האישי.
לכן יש חשיבות רבה להרחבת המודעות לתכנון קריירה בקרב הצעירים , כך שהם ידעו לנהל קריירה מוצלחת מותאמת לשוק התעסוקה הדינמי והמשתנה במהירות מעת לעת.
נסרין הייב היא יועצת תעסוקתית לאקדמאים
