מנכ"לי משרדי החינוך והבריאות מנהלים מגעים במטרה למצוא פתרון תקציבי שיאפשר את חידוש התכנית למניעת התאבדויות במערכת החינוך. כך מסר היום (שני) המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, בדיון שהתקיים בעניין בוועדת החינוך של הכנסת. בדיון נשמעה ביקורת חריפה על משרד הבריאות ועל סגן השר יעקב ליצמן, שהפסיקו לתקצב את התכנית שמפעיל משרד החינוך.

הדיון שהתקיים היה סוער וטעון, כשחלק ממשתתפיו תהו מדוע תכנית חשובה שכזו נפסקת בשל תקצוב יחסית שולי של כ-6 מיליון שקל בשנה. יוסי וייס, אב לבן שהתאבד, התייחס בדיון על המשמעויות הנוגעות לרצף הטיפולי כשתכנית שכזו נעצרת, ואמר כי "כשעוצרים באמצע העלייה עם מסע כזה כבד לא נתקעים, מתדרדרים אחורה לתהום".

ד"ר אבשלום אדרת, יו"ר עמותת "בשביל החיים" שאף הוא איבד בן, הטיח ביקורת חריפה במשרדי הממשלה והבהיר כי "אין לנו את הגייסות שיש לנכים לחסום את אילון, אבל לא ניתן לזה לקרות. לא יכול להיות שהמדינה מתנהגת בצורה מחפירה כלפי תופעה שכל כך הרבה אנשים מתים ממנה".

המשנה למנכ"ל במשרד הבריאות, פרופ' גרוטו, אמר בסוף הדיון כי "אנחנו משקיעים למעלה ממיליארד שקל בהרחבת הפעילות במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש. אין לנו שום כוונה להפסיק את התכנית למרות שהתקציב הסתיים. מה שקרה זה שהשנה לא הצלחנו למצוא את התקציב הזה, ואמרנו למשרד החינוך שנמשיך לפעול למצוא את התקציב. הם רצו התחייבות. היתה היום שיחה בין שני מנכ"לי המשרדים ואני מניח שהדבר יביא לכך שלא נפסיק את התכנית, ונדווח על כך בימים הקרובים".

הדיון התקיים לאחר שמשרד החינוך הודיע בשבוע שעבר כי הוא מפסיק להפעיל תכנית למניעת התאבדויות במערכת החינוך, לאחר שלא קיבל את התקציב הייעודי לכך ממשרד הבריאות. התכנית פעלה בשנים האחרונות בשיתוף שני המשרדים, כשבכל שנה מאז 2015 העביר משרד הבריאות את חלקו בסך 6 מיליון שקלים. כבר ב-2018 לא העביר משרד הבריאות תקציב למשרד החינוך, אך במשרד הוחלט להמשיך עם התכנית באמצעות הלוואות מתקציבים פנימיים במשרד.

התכנית הלאומית למניעת אובדנות החלה כפיילוט ב-2012 בשיתוף הממשלה וג'וינט ישראל. היא כללה מעורבות מצד כמה משרדים ממשלתיים, כשאחת מתכניות המשנה שלה הייתה זו שהחלה לפעול במערכת החינוך. אלא שתקציב משרד הבריאות לתכנית הלאומית בכללותה קוצץ משמעותית, וכך גם הופסקו העברות הכספים למשרד החינוך.

במסגרת התכנית הוכשרו צוותי חינוך, פסיכולוגים חינוכיים ויועצים במתן הערכות סיכון לתלמידים במערכת. התקציבים הופנו בעיקר להכשרות הללו ולשעות טיפול שסיפקו אנשי המקצוע לתלמידים. התכנית אפשרה גם להוריד את העומס מהמערך הפסיכיאטרי, וכן סיפקה מענה הרבה יותר אישי לתלמידים בקבוצות סיכון.

על-פי נתוני משרד החינוך, התכנית כללה בשנת הלימודים תשע"ח הדרכה ב-84 יישובים, הופנו 4,700 מקרים להתייעצות בשירות הפסיכולוגי חינוכי ובוצעו 2,700 הערכות סיכון ומתן התערבות טיפולית ל-798 תלמידים על ידי פסיכולוגים. במהלך החודש הנוכחי התנהל דין ודברים בין המשרדים ובמהלכו הציע משרד הבריאות להעביר 3 מיליון שקל במקום ה-6 מיליון שניתנו עד 2018. לפי משרד החינוך, הסכום הזה לא מספיק. הוחלט להמשיך לקיים דיונים בדצמבר 2018.

מדו"ח שפורסם החודש לראשונה ב'דבר ראשון' עולה כי ההתאבדות מהווה כאחוז אחד מכלל גורמי המוות של בני 15 ומעלה בישראל, 1.3% בקרב גברים ו-0.4% בקרב נשים. בקרב בני נוער וצעירים בגיל 24-15, ההתאבדות הוויתה גורם ב-11% ממקרי המוות – 12% מהבנים ו-9% מהבנות בין השנים 2013 ו-2015. מדובר בירידה כוללת, שכן השיעור של בני נוער מתבגרים שהתאבדו ירד מ-11.4 לאלף נפש בממוצע בשנים 2006-2004, ל-5.3 בשנים 2015-2013.