ביום שישי פרסם כתב ישראל היום עקיבא ביגמן כתבה שזכתה לכותרת 'מסתננים לקלפיות', ובה תיאור מספרי, מיד נגיע לעובדות, של 6,000 זרים שהם בעלי זכות בחירה ביום שלישי הקרוב, יום הבחירות לרשויות המקומיות. היום (שני) התפרסמה בידיעות כתבה בה נטען כי מדובר על 4,000 זרים בעלי זכות בחירה רק בת"א.

הכתבות הופצה כבר במאות שיתופים ברשתות החברתיות, בעיקר ע"י תומכי 'הליכוד' בראשות ארנון גלעדי ורשימת דרום העיר בראשות סוזי כהן-צמח. את הנתונים הנמצאים בתוך הכתבה, אשר לטענת רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים אינם מדוייקים ולא ברור איך הגיע אליהם, אי אפשר לראות בפוסטים שהופצו ברשתות, רק בכתבה עצמה.

אחר הצהריים של יום ראשון, כבר אפשר היה למצוא את הכתובת 'המסתננים נוהרים לקלפיות' על קירות שכונות דרום ת"א.

"על פי ההערכות", כתב ביגמן, "כיום יש בישראל יותר מ־6,000 זרים המחזיקים באשרת תושב המקנה בין היתר זכות להצביע בבחירות המוניציפליות. כ־4,000 מהם הם עובדים זרים שקיבלו מעמד בעקבות ילדיהם; כמו כן, יש כ־1,400 דארפורים שקיבלו מעמד על פי החלטות ממשלה במשך השנים, ועוד כמה מאות שקיבלו מעמד זה על פי החלטות בתי הדין לעררים או כבני זוג של אזרחים ישראלים." בהמשך הוא מזהיר כי אם ינתן מעמד תושבות ארעית ל-3,000 יוצאי דארפור, יהיה משקלם בבחירות משמעותי.

"יש 22,000 זרים עם מעמד ארעי, אני לא יודעת להפריד מסתננים ולא מסתננים" אמרה לנו דוברת רשות ההגירה והאוכלוסין, כשניסינו לאמת את הנתונים. "תושבות ארעית זה מעמד מיוחד, וכל הזכויות כלולות בה. לעובדים זרים ולמסתננים יש מעמד זמני, שאינו מקנה זכויות כמו הצבעה, רק למי שהמדינה החליטה לתת מעמד ארעי. אני לא יודעת איך הגיעו ל-6,000".

בדוברות משרד הפנים ביקשו להבהיר: "בעלי זכות הצבעה הם תושבים ואזרחים. אם יש תושבים שהם פליטים או כל דבר אחר, אין לנו מידע על זה. כדאי לבדוק מול 'ישראל היום'."

סוגיית היחס לזרים האפריקאים, הרי אין דיון ציבורי על עשרות אלפי הזרים שאינם אפריקאים בישראל, היא נושא בוער ומבעיר. החשש מפני שינוי אופיה של המדינה, סבלן של תושבות שכונות דרום ת"א, והזכרון ההיסטורי היהודי משמשים בערבוביה של רגשות, עמדות ותמונות עתיד לישראל. תשפכו לתוך המדורה הזו שמן בצורת הפחדה, וקיבלתם את 'הערבים נוהרים' של הבחירות המקומיות.

כדאי להזכיר כי רצח העם בדארפור נחשב הפשע הגדול ביותר שהתבצע במאה ה-21. אנשי מיליציות הג'ינג'אוויד, בתמיכת הצבא והממשלה, פלשו לחבל דארפור במערב  בישראל, כמו מרבית מדינות המערב, אין התלבטות לגבי זהותם הנוכחית של הדארפורים – והם נחשבים כפליטי רצח עם.

מדוע אם כך מבקשים המנהיגים הפוליטיים והעיתונאים המסייעים להם, להשתמש בטקטיקת הפחדה וזריעת בהלה דוגמת 'המסתננים נוהרים לקלפיות'? הרי גם בנתונים עצמם, במידה והם נכונים, אין מדובר במסתננים, אלא במהגרי עבודה ופליטים. מסתננים נשמע מפחיד יותר. ופחד מניע אנשים אל הקלפי.

בכל רחבי הארץ, בעיקר בערי השרון המבוססות מניעות מפלגות מרצ הירוקים ועוד את בוחריהן להגיע ולהצביע מחשש להשתלטות חרדים. מהצד הימני של המפה הזהירו מפני שמאלנים שהשתלטו על העיר, וקמפיינים דוגמת זה של 'הפורום הציבורי' שיצרו את הסרטון נגד הקרן החדשה, ועוד דוגמאות למכביר. 'הכה ביהודים והצל את אמא רוסיה', היתה הסיסמה שהניעה את הפורעים שטבחו ביהודים בקישיניב ב-1903. החברה הישראלית רחוקה מפרעות ולינצ'ים בסדרי גודל כאלו, מרחק שיש מי שעומל על לצמצם אותו, בשל טובתו הפוליטית.

בישראל היום בחרו שלא להתייחס.