ההליכה לקלפי ברחובות שכונת גילה גרמה לנו לתהות – יש בחירות היום? לא התבלבלנו בתאריך? השכונה נראית ונשמעת מנומנמת עוד יותר מהרגיל. הרחובות שקטים, ורק כשמתקרבים לאיזור בתי הספר מגלים סימנים ראשונים של בחירות. ראשית – ברושורים של אריה קינג, המתמודד למועצת העיר, שפזורים על רצפת אחד הרחובות. לאחר מכן – לוח מודעות מלא שלטי רשימות. שני שלטים המכריזים "מזרחי מצביע למזרחי – משה ליאון מחזיר את הכבוד לירושלים". שלטים אחרים הם של משה ליאון וזאב אלקין, אך עם חידוש – פניהן של הנשים המופיעות על אותם שלטים כוסו במדבקה, שטוענת ש"ספרדי אמיתי מצביע ש"ס!".  ככה זה בירושלים – גם כאשר מתקיים מאבק מתוקשר כנגד השחתת שלטי נשים מאוטובוסים, יהיו מי שיכסו את שלטיהן של הנשים המתמודדות בלוחות המודעות הרבים הפזורים בעיר.

הודעתו של ראש העירייה הנוכחי ניר ברקת כי לא יתמודד בבחירות אחרי עשור בראשות העיר הציתה את קרב הירושה. ראשות העיר ירושלים אינה 'סתם' ראשות עיר – זוהי עיר הבירה, העיר הגדולה וההטרוגנית ביותר, בעלת משמעויות פוליטיות, מדיניות ודתיות עבור מיליוני אנשים בכל רחבי העולם. היא גם העיר הענייה ביותר, ומלאה בבעיות מוניציפיליות – ניקיון, תחבורה, חינוך – כל אלה נושאים שהביקורת עליהם חוזרת שוב ושוב. בין הטוענים לכתר – משה ליאון, מקורבו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, השר לענייני ירושלים זאב אלקין הנהנה מתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, סגן ראש העיר מטעם אגודת ישראל יוסי דייטש, והמועמד הצעיר – יו"ר סיעת 'התעוררות' המקומית וסגן ראש העיר לשעבר, עופר ברקוביץ'.

מחוץ לקלפי בשכונת גילה בירושלים (ענת יורובסקי)

"מצפים לשינוי אמיתי בעיר ובשכונה"

בשכונת גילה 30 אלף תושבים. בתחילת העשור הקודם היא עמדה במוקד תשומת הלב הציבורית בעקבות רקטות שנורו עליה מבית ג'אלה הסמוכה. רוב תושביה אינם אמידים, ואף רחוק מכך. בבחירות הארציות נוטה ההצבעה בשכונה למפלגות הימין. אך בעוד בבחירות הארציות נראה שגילה נשכחה על ידי מפלגות השמאל, בבחירות המקומיות הרשימות השונות עשו עבודה טובה יותר בהבאת ייצוג מגוון לשכונה. פעילים נלהבים של 'התעוררות' ושל זאב אלקין מקמים את פני המצביעים, לצד פעילים של ליאון, יוסי דייטש, וגם הרשימות החלשות יותר: הבית היהודי, ו"ירושלים ביתנו".

את הקלפי בשכונה פוקד בעיקר קהל מצביעים מבוגר מאוד. בזה אחר זה מגיעים לקלפי זוגות בשנות השישים והשבעים לחייהם, וצועדים לאיטם אל עבר מקום ההצבעה. בזמן שהדורות הצעירים יותר עוד לא נראים כאן, הם, הסבים והסבתות שלנו, מתעקשים להשפיע על העיר בה הם חיים.

נושא הדת חזר כמעט אצל כל מצביע ומצביעה שפוגשים בכניסה לקלפי. בין אם היה חשוב להם להצביע למועמד דתי, או דווקא להצביע למועמד שאינו דתי – הדת משחקת תפקיד מרכזי. מדאה ואיגור בלנק מספרים כי היה להם חשוב לבחור במועמד שידאג לציבור החילוני בעיר. "דיברנו זמן רב לפני הבחירות על ההצבעה. דיברנו על זה כבר בעבודה, דיברנו על זה בבית, למי אנחנו רוצים להצביע. היה חשוב לנו להצביע עבור מועמד חילוני. כדי שזה יהיה בעירייה, וכדאי שתהיה התקדמות אמיתית בעירייה ובעיר". לריסה (71) הוסיפה: "אנחנו לא רוצים שהם יכנסו לחיים שלנו. זה שהחיים שלהם דתיים – אף אחד לא נגד זה. העניין הוא בכך שאנחנו מרגישים שהם נכנסים לתוך החיים שלנו. עבר לגור לידנו אדם דתי. מאז שהוא עבר – האור בבניין דולק כל הזמן – שישי, שבת. הוא רצה שכולנו נשלם על זה – אמרתי לא. זה לא בסדר. אתה רוצה שהאור ידלק כל הזמן? אתה תשלם. זאת סתם דוגמה קטנה למה שהניע אותנו".

הבחירות בירושלים. (צילום: דוד טברסקי)

נושא נוסף שחזור אצל התושבים השונים הוא ניקיון העיר "הכי חשוב – שיהיה נקי. מצב כזה בירושלים לא ראיתי עד עכשיו – אי אפשר ללכת ברחוב. תראי איך נראה כאן", אומרת מדאה ומצביעה על ערימת לכלוך מכובדת בגודלה שמעטרת את אחד השיחים הקרובים לקלפי.

אוריה בן דוד, עוסקת במאבק עבור ילדים הנמצאים בחינוך המיוחד בעיר. "באתי להצביע רק כדי שהקול שלי לא ילך לעזאזל – אין אף מועמד שאני רוצה להצביע לו במיוחד. אף אחד לא שכנע אותי. אני אמא שמובילה את המאבק של החינוך המיוחד בירושלים, ואף אחד מהמועמדים לא עסק בזה, וזה מעצבן אותי. זה משהו שמאוד קרוב אלי – 8,000 ילדים נוסעים פה בהסעות בירושלים, סובלים מהנהגים שנוסעים שעות על גבי שעות. החוק אומר 45 דקות עד שעה בהסעה, ומושיבים אותם שעתיים הביתה".

לא פגשת מועמד שלקח את הנושא הזה על עצמו?
"לא, אבל לפחות עשיתי הפגנה לפני שבוע בכיכר ספרא, וכל המועמדים הגיעו".

טראנס חסידי מתערבב ב'ירושלים של זהב'

בצידה השני של העיר, בשכונת קרית היובל, נתקלנו במלחמת ג'ינגלים: מכוניות מטעם הסיעות השונות וקוראות לציבור לצאת להצביע. כל אוטו והג'ינגל שלו: ש"ס עם ג'ינגל חסידי מקפיץ, ברכב התומך בברקוביץ' מתנגן שירה של נעמי שמר 'ירושלים של זהב'. על אף שהשכונה נראית מנומנמת משהו, הפעילים ועוברי האורח מחוץ לקלפי בבית הספר תל"י מדווחים על תנועה ערה של כל פסיפס השכונתי לעבר הקלפי. "יש פה הכל וכולם באים" מספר לי אמנון, שמפקח על הסביבה מחוץ למתחם ההצבעה, "חילונים, דתיים לאומיים, חרדים. צעירים ומבוגרים. כבר מהבוקר מגיעים. יש תחושה שלאנשים אכפת והם יוצאים להצביע. כל המגוון פה מאוד מייצג את השכונה"

"אני גר כבר שלוש שנים בשכונה ומאוד מרוצה ממנה" מספר לי אלכס בסין (38) מחוץ לקלפי של בית ספר תל"י הממוקם ממש במרכז השכונה, אנחנו עומדים ליד טנדר המשויך למשה ליאון שמנגן את הג'ינגל בחירות שלו בפול ווליום. בסין הוא עולה חדש ופעיל של סיעת ירושלים ביתנו "הסיעה הזו מציגה את האינטרס של התושבים הרוסים בשכונה ובעיר בכלל" טוען בסין ומוסיף שסה"כ הוא מרוצה מהחיים בעיר ולדעתו המנהיגים שלה דואגים לה "ראש העיר צריך לדאוג לנקיון והסדר העיר, למרות שהוא לא חמור כמו שכולם אומרים"  "לראשות העיר אני אצביע לברקוביץ'. הוא צעיר ואומרים עליו שהוא ידאג לאינטרסים של הצעירים בעיר. ובאמת צריך לטפל בכך שהדיור והתעסוקה בעיר הזו יהיו טובים לצעירים"

"אני הצבעתי לאלקין כי אנחנו צריכים יותר התייחסות למגזר שלנו" מספרת לי אמא דתייה שביקשה להישאר בעילום שם. היא הגיעה לקלפי של בית טיילור ביחד עם 4 ילדיה הקטנים. בית טיילור נמצא בחלק הצפוני של השכונה ומזוהה עם אוכלוסייה דתית" אנחנו צריכים צהרונים ומוסדות טיפול וחינוך לילדים קטנים. צריך שישקיעו יותר בניקיון וגני השעשועים. אני אישית אוהבת את אלקין, מוצא חן בעיניי האופי שלו".

זבל ברחובות ירושלים (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).

"הרבה משפחות צעירות בשכונה פה מרגישות שיש חסך בשירותים הללו?", שאלנו."בוודאי ,בוודאי. יש פה משפחות וילדים. זה מה שאנחנו צריכים. אני מקווה שהמועמדים שייבחרו יתעסקו בזה"

"אין מישהו שמייחס באופן רציני לעניין הניקיון והתחבורה בעיר" מספר אריה מכלוף (25) תושב חלקה הצפוני של ירושלים המתעסק בחינוך ופעילות חברתית. לראשות העיר הוא מתכוון להצביע למשה ליאון וכנראה לש"ס למועצה "מדובר על דברים שנוגעים ברמה היומיומית בין ראש העיר לתושבים, ששם יש מחסור רציני. החינוך בעיר הזו סובל ממצוקת כיתות חריפה וזה לא רק עניין של החרדים. זה גם אצל הערבים וגם אצל החילונים" מספר מכלוף "לנו למגזר הדתי חסר פוליטיקאים שילחמו יותר על הצביון היהודי –מסורתי של העיר. אין מה לעשות. זו ירושלים – עיר הקודש, וצריך לשמור עליה ככזו. במיוחד בזירה הפוליטית. ובנוסף לכך גם צריך להתעסק בשיוויון בין התושבים.

"אתה חושב שמשה ליאון ייטפל בדברים האלו?" אני שואל את מכלוף "ליאון הוא המועמד עם הכי הרבה רקורד עשייתי בעיניי. זאב אלקין, עם כל הכבוד לו על זה שהוא השר של העיר, אין לו רקורד מרשים בעיניי. ובטח לא ברקוביץ' שהוא בן 35. ליאון  נמצא בזירה הפוליטית מעל ל20 שנה ונראה לי שהוא יוכל לאתגרים"

"הרבה זמן לא ידעתי למי להצביע, אבל כשנכנסתי יותר לעניינים ולקרוא באינטרנט על המועמדים, מאוד תפס אותי אלקין " מספרת רחל שרייבר (24) גרה בירושלים וסטודנטית לחינוך שמתכוונת להצביע לזאב אלקין והרשימה שלו. אני פוגש את שרייבר מחוץ לקלפי של בית ספר אגרון, גם הוא מקום מרכזי בשכונה ומגיעים אליו אוכלוסיות שונות ומגוונות להצביע "ראש עיר של ירושלים חייב ברגישות לשמור על האיזונים הנדרשים בשביל שלא יהיו מלחמות אחים. לכל אחד יש את האינטרס שלו וכל מגזר והצרכים שלו ושלכל אחד יהיה כמה שיותר טוב – זה דברים שיכולים להביא חורבן על ירושלים. יש פה איזו מלחמת הישרדות וקיום אבל בסוף אנחנו רוצים, כמו כל המצב במדינת ישראל, שאהיה איזון שקט ולא יהיו עוד מלחמות ואפשר יהיה לחיות בשלום ואחווה. אני מרגישה שאלקין מדבר לכולם בניגוד למועמדים אחרים שמבטיחים המון למגזר שלהם. אולי אני אמצא אצל מועמדים אחרים את האינטרס שלי כדתייה. אבל קודם האינטרס הכי פשוט שלי, שצריך להיות לכולם – זה שאהיה שלום בין האוכלוסיות השונות פה".