דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עתיד העבודה

עתיד העבודה / מי באמת מרוויח מהדיגיטליזציה של עולם העבודה?

בכנס Innov8 Work שהתקיים השבוע הוצגו טכנולוגיות לניתוח התנהגות של עובדים, ופלטפורמות המתווכות בין צרכנים לנותני שירותים | לצד ההבטחות ליעילות ול'חיבור לערכי הארגון' מסתתרת הגדלת רווח לתאגידים ופגיעה במרבית העובדים

משרדי חברת הייטק (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
משרדי חברת הייטק (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

כשטכנולוגיה דיגיטלית חדשה נכנסת למקום העבודה שלנו, היא בדרך כלל מלווה בהבטחות ליעילות והקלה על העובדים. תיבת דוא"ל ארגונית, תוכנות לניהול פרוייקטים ומערכות מידע מחליפות בדרך כלל עבודות שנעשו לפני כן באופן ידני או באמצעים פחות נוחים לתפעול. כך גם פלטפורמות למכירה וקנייה של שירותים, כגון אובר, אייר בי.אנ.בי ועוד, שמתגאות בהקלה על התיווך בין אנשים המעוניינים להתפרנס מהסעת אחרים ברכבם או מהשכרה זמנית של חדר בדירתם.

אך מאחורי ההבטחה שבטכנולוגיה הדיגיטלית עומדות גם מטרות נוספות, רחוקות מאוד משיפור העובד ורווחתו. האמצעים החדשים מאפשרים לתאגידים גדולים להגביר את הפיקוח על העובדים השכירים שלהם, ותורמים לשכלול התרבות של עבודה קבלנית נטולת זכויות. בכך נהנים התאגידים מהגדלת הרווח הכלכלי, תוך אדישות גמורה לנזקים שנגרמים לפרט ולחברה כתוצאה מכך.

מובילי "אומת ההייטק" הישראלים שוקדים על התאמתם להשתלבות בעמדות מפתח בתאגידים הגלובליים כיזמים, שותפים ופרילאנסרים, העובדים בצורות שונות של עבודה קבלנית. עתידם יכול להיות זוהר יותר מאלו של עובדי הקבלן הקיימים כיום במשק הישראלי, אך מצבם של מרבית העובדים בשוק עבודה שכזה לא עתיד להשתפר, וסביר להניח שיורע.

השבוע התקיים במתחם לאגו בראשון לציון כנס 'Innov8 Work' שעסק בעתיד עולם העבודה, בהשתתפות יזמים, נציגי חברות היי-טק ומפעילי מתחמי עבודה משותפים. באירוע, שהופק ע"י קבוצת 'אנשים ומחשבים', נפגשו צעירים ובוגרים מכל קצוות הקשת של 'הכלכלה הנזילה' והציגו את גרסתם לעתיד העבודה בעולם ההיפר טכנולוגי.  הדוברים הרבו להשתמש במושגים כמו 'אספקת שירותים' ו'יעילות'. המושג 'זכויות עובדים' כמעט ולא נשמע בו.

אז מי כאן הבוס

נחום קליגמן, היזם והמקים של הפלטפורמה החדשה Book like a boss, עומד מאחורי פלטפורמת תיווך השירותים שמאפשרת, לדבריו, לכל אחד מאיתנו להתחיל למכור שירותים באינטרנט בתוך חצי שעה. כיום יש לו 12 אלף לקוחות, הנהנים מפיצ'רים של הפקת קופונים, קבלת תשלום, דף אישי וכל הכלים הבסיסיים שמאפשרים להתחיל למכור ומהר.

בשונה מ-E-bay, שבה רוכשים מוצרים מסוחרים, ב-'Book like a boss' ודומותיה רוכשים המזמינים כוח עבודה. לדברי קליגמן, למחצית מהעובדים המיליאנלים בארה"ב יש מקור הכנסה צדדי כלשהו ב'כלכלה הנזילה', והוא רוצה לקדם אותם. זוהי מעין תמונת ראי של תיאור הדור הנוכחי של ה"מיליניאלז" כאנשים ש"לא רוצים מחויבות" למקום העבודה ו"תמיד מחפשים הזדמנויות חדשות".

אין יותר עובדים, רק 'נותני שירותים' חסרי זכויות. צילום ארכיון, למצולם אין קשר לכתבה (נתי שוחט פלאש 90).
אין יותר עובדים, רק 'נותני שירותים' חסרי זכויות. צילום ארכיון, למצולם אין קשר לכתבה (נתי שוחט פלאש 90).

מהעבר השני מקים קליגמן קטלוג מעולה בעבור רוכשי השירותים, שהם ה'בוסים' הממשיים באתר. הם יכולים לעשות 'שופינג' בפלטפורמת השוואה נוחה בין עובדים שיש להם רק תג מחיר וביצועים, בלי חוזה או זכויות עובדים.

חדשנות ביכולת להפיק מהעובדים יותר

יעל דובינסקי, מנהלת החדשנות בחברת 'נס טכנולוגיות', מציעה לבעלי החברות פלטפורמות של ניתוח מידע על התנהגות העובדים בארגון, למשל – כמה זמן השקיעו העובדים בקריאת מיילים, על מה זמנם מתבזבז ללא קשר למשימתם בארגון, והאם יש עובד מוכשר ופרודוקטיבי שהולך ו'מתנתק' חברתית מהארגון ונמצא בסכנת עזיבה, ולארגון כדאי להשקיע בפעולות 'שימור' שלו.

בכנס נשמעו תימוכין נוספים ליתרון היחסי של שימוש במתודת ניתוח מידע אמפירי על פני דיאלוג עם העובדים עצמם, שנחשב מוצלח פחות. אסף אבן ממיקרוסופט ישראל, שאל את הקהל: "מה העובדים המובילים אצלנו בארגון עושים שונה מעובדים אחרים בארגון? יש לכם תשובה אמיתית, מבוססת על מידע ולא על תחושות? אני מנחש שלא. יש הרבה מאוד שאלות שהארגון מקבל תשובות לפי שאלונים ותחושות ולא על מידע וזה חבל. הסיבה הראשונה – התשובות האלה יכולות לסמן לארגון האם ואיפה רצוי לעשות שינוי. הן יכולות להצביע על הכיוון של השינוי וללוות את התהליך ולחסוך לארגון הרבה כסף. המידע כבר קיים בארגון, צריך רק לספק יכולת שתציף אותו באופן שיאפשר לכם להסיק לגביו מסקנות".

אבן הציף את הקושי כיצד ניתן להעריך פרודוקטיביות של עובד בכלכלת הידע, בשונה מחלבן, או פקיד שירות לקוחות. מודל שפותח במיקרוסופט מציע הערכה שכזו שמורכבת משילוב בין מדדים אמפיריים רבים, ולפי המחקרים שהציג, "אם נסתכל רגע על יום ממוצע בחיי עובד ידע מIDC ומקינזי, רק 13% נמצאים בניצולת מלאה, מחוברים לערכים הארגוניים ולתרבות הארגונית. זה משפיע ישירות על ההכנסות והרווחיות של הארגון, על עזיבת העובדים, ועל השמירה של המוכשרים בארגון."

אמנם, בתמונת העולם של ההיי-טק מעמד העובדים הרחב הולך ומדרדר – אבל מעמדם של מיעוט העובדים המוכשרים ביותר דווקא עולה באורח מטאורי. אבן לא התייחס לשאלה העקרונית עד כמה המטרה היסודית של מקסום התועלת לבעלי המניות היא פלטפורמה שמאפשרת תרבות ארגונית שעובדים רוצים להזדהות איתה ועם "ערכי הארגון".

המדדים של אבן מראים כי פגישות עבודה אינן בהכרח דבר מועיל לארגון, וייתכן שעדיף שהעובדים ייפגשו פחות אחד עם השני. "47% מפגישות העבודה בארגונים אינן אפקטיביות", אמר אבן, "נסו להיזכר בפגישה הלא אפקטיבית האחרונה שהייתם בה. מה היה המצב רוח שלכם, האם היה להם חשק לקפוץ למשימה הבא ולטפל באימיילים בתיבה? אני מנחש שלא. בואו נדבר על העלות הכספית – כל פגישה, אפילו של שעה, עולה לארגון הרבה כסף כל פגישה שלא קרה איתה שום דבר, שהיא לא אפקטיבית זה כסף שנשפך לפח".

יוסי אקרמן, אשר ניהל את אלביט במשך 17 שנה עד שעבר להקים חממות ליזמות דוגמת Open Valley, הציג קו שונה: לדעתו, מדידת ביצועי עובדים רק לפי הצלחות היא טעות. "לדעתי עובד שנכשל הוא נכס", אמר, "בעולם היזמות רק 10% מצליחים. אדם שנכשל כבר פעמיים יודע מה שאחרים עדיין לא – וזה מה לא לעשות. אם אנחנו רוצים יזמות וחדשנות בארגונים שלנו, אסור לשפוט עובדים על כל טעות. אף אחד לא יעיז לגלות יזמות בארגון סמכותני. אנחנו צריכים ללמוד לגלות סבלנות כלפי כשלונות ולרשום אותם בטור הנכסים של הארגון".

עבודה בעולם גלובלי

אם עתיד העבודה הוא מתן האפשרות למצטיינים להתחרות זה בזה, הרי שמדינות הולכות ומסירות את החומות בפני המוכשרים ביותר להגר מארץ לארץ. גם בישראל יזמה הרשות לחדשנות ויזות מיוחדות, המאפשרות תוך 6 ימים בלבד להשיג אישור עבודה למומחה מחו"ל, על מנת שישתלב בתעשיית המחקר והפיתוח המקומית במספר מסלולי אשרה, אשר מאפשרת לתאגידים מקומיים וגלובליים לספק הזדמנויות רילוקיישן לעובדיהם מרחבי העולם.

הרוח השלטת בעולם היזמות היא רוח של פולחן האמצעים – כל אמצעי להשגת מימון, רווח, עובדים מוכשרים הוא כשר בהגדרה. ביטול ההיררכיות, קידוש הכישרון האישי ופיתוח היצירתיות הם אמצעים שכולם קודש לתרומה ל'מטרות הארגון', בלי קשר לשאלה מהן אותן מטרות, והאם הן מקדמות דבר מה חשוב מבחינה חברתית. אולי הצורך של העובד ב'אחריות ומשמעות', שחזר בדבריהם של דוברים רבים בכנס בכל זאת קשורים באופן כלשהו לכך שהעובדים אכן יעדיפו להזדהות עם מטרות חברתיות כמו שוק עבודה הוגן, מערכת בריאות טובה, הגברת שוויון חברתי ושיפור באיכות הסביבה והתרבות יותר מאשר עם ייצור אפליקציות להימורים ברשת, פלטפורמות פרסום חדשניות, שירותי משלוחמי מזון מהירים, ובורסות עובדי קבלן נוצצות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!