הרפורמה בסיעוד שאושרה בחוק ההסדרים לשנת 2018 והייתה אמורה להיכנס הבוקר (חמישי) לתוקף לא תתחיל, וזאת על רקע טענות מצד הביטוח הלאומי על סירוב האוצר לתקצב 250 תקנים הנדרשים ליישום הרפורמה, תקנים שמטרתם לאפשר ביקורי עובדות סוציאליות בבתי הקשישים. באוצר הגיבו במכתב חריף בו הם טוענים שאין צורך בתקנים בכדי ליישם את הרפורמה, ואף מאשימים את מנכ"ל הביטוח הלאומי בכך שהוא מעדיף "פעם אחר פעם" ויכוחים מתוקשרים על פני דאגה לציבור המבוטחים.

כחלק מהרפורמה החדשה יוכלו הקשישים להמיר שעות בכסף או לחלק שעות בין טיפול, כסף ומרכז חברתי לדוגמה. בביטוח הלאומי מסבירים כי לפני כל שינוי תצטרך עובדת סוציאלית לבקר בבית הקשיש ולראות ולהבין את מצבו, לשם כך זקוק הביטוח הלאומי ל-250 תקנים של עובדות סוציאליות שאותם לטענת הביטוח הלאומי מסרב האוצר לאשר. הרפורמה נוגעת לכ-170,000 קשישים סיעודיים ומשפחותיהם והיא כרוכה בעבודה רבה הכוללת, בין היתר, מעבר ל-6 רמות של זכאות בסיעוד במקום 3 רמות הקיימות כיום, גימלה חלקית או מלאה – בכסף מזומן, סל שרותים מורחב ואפשרות לשלב בין כל אחת מהאפשרויות הנ״ל, כאשר בכל רגע נתון תהיה אפשרות לשנות את תמהיל קבלת השרות הסעודי.

במכתב הממוען למנכ"ל הביטוח הלאומי מבטלים האוצר את הטענה המרכזית, לפיה יישום הרפורמה תלוי בתקנים. "כל הנדרש בעת הזו הוא להפעיל את המערכת הממוחשת החדשה" נאמר במכתב, תוך התבססות על דיון שהיה לפני שבועיים. "הפעלת המערכת אינה כרוכה בתוספת עבודה או בתקנים". עוד אומרים במכתב כי גם ככה התקנים יאוישו רק תוך מספר חודשים, ועל כן אין קשר בית תחילת הרפורמה לבין אישורם.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר התייחס לדחייה ואמר ״הביטוח הלאומי התארגן לבצע את הרפורמה בזמן. משרד האוצר חסם את האפשרות ליישם את הרפורמה לטובת התושבים הסעודיים. לא יעלה על הדעת שמצד אחד ימנעו מאיתנו לספק את מלא השרות ומנגד יפנו אלינו את האצבע המאשימה".  שפיגלר טוען כי בכל הישיבות שהתקיימו בנוגע לרפורמה בסיעוד ובמכתבו לראש אגף התקציבים באוצר, שתקני כ״א המבוקשים לשם יישום הרפורמה נובעים מהוראות החוק.

בביטוח הלאומי מוסיפים שבחודשים האחרונים היו ניסיונות חוזרים ונשנים מטעמם להגיע לסיכומים עם נציגי משרד האוצר על מנת שיסירו את התנגדותם להקצאת כוח אדם לטובת יישום הרפורמה בסיעוד, וכי בניגוד לדברי האוצר, לכל אורך הדרך הביטוח הלאומי עמד על כך שיאושר לו לקלוט כוח אדם מקצועי לשם יישום ותפעול הרפורמה במלואה.

באוצר מנגד מאשימים את הביטוח הלאומי בתקיעת הדיונים, ובאי העברת מידע ושיתוף פעולה לקוי. הם מוסיפים שלמרות שאין קשר בין התקינה להפעלת החקיקה, הם מוכנים להפגש עם הביטוח הלאומי בתנאי שיעבירו להם מידע מפורט על הוצאות השכר והתקניפ במוסד.

ברקע למחלוקת על תקצוב התכנית לסיעוד, נמצא מאבק רחב יותר בין משרד האוצר לביטוח הלאומי, על עצמאותו של מוסד זה. לטענת אנשי הביטוח הלאומי, מעורבותו העמוקה של משרד האוצר בתקציב הביטוח הלאומי מונעת ממנו למלא את ייעודו, והופכת אותו ל'קבלן ביצוע' של הממשלה בלבד, באופן המרוקן את המוסד מתוכנו ולא מאפשר לו התנהלות כלכלית עצמאית. באוצר מתנגדים בחריפות לניתוק התלות של המוסד, כשכיום תקציבו מתנהל למעשה בכפיפות לאוצר.

תגובת האוצר: "צר לנו כי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי משתמש ברפורמה בסיעוד כבת ערובה על מנת להגדיל את שכר העובדים ואת התקינה במוסד לביטוח לאומי על חשבון אחת האוכלוסיות הנזקקות ביותר. כל שבוע בו בוחר המוסד שלא ליישם את הרפורמה, הקשישים הסיעודיים בישראל מפסידים כ-120,000 שעות סיעוד, שניתנות בעין ולא ניתן לשלמן במועד מאוחר יותר. כולנו תקווה שהמוסד יבחר לנהוג בדרך ממלכתית, לטובת אזרחי ותושבי מדינת ישראל ויישם את הרפורמה בסיעוד כפי הנדרש בחוק".