הוראה חדשה של הפיקוח על הבנקים מעניקה היתר לחברות הסליקה להפסיק לגבות כספים בגין הונאת לקוחות. ההוראה החדשה נולדה כתוצאה מיוזמה של חברי הכנסת גילה גמליאל (הליכוד) ואיציק שמולי (המחנה הציוני) עקב הדיווחים המתגברים על תופעת 'עוקץ הקשישים', בהם חברות מחייבות קשישים באלפי שקלים באמצעות מכירה טלפונית, מבלי שהבינו מה בדיוק הם רוכשים ואת העובדה שיחויבו באופן קבוע. הצעד הינו חלק מתכנית רחבה יותר שהוכרזה בתחילת החודש שמטרתה מאבק בתופעה קשה זו.
ערוצי הטלוויזיה ואתרי החדשות דיווחו בשנים האחרונות על מקרים חמורים של הונאת לקוחות, ובפרט קשישים, אשר נופלים קורבן למעשי הונאה של בתי עסק. מדובר על התנהלות ממוסדת ומתמשכת במהלכה משכנעים קשישים לחתום על עסקאות במסגרתן גובים מהלקוחות סכומים שמגיעים לעיתים לאלפי שקלים באמצעות כרטיסי אשראי
כך נראה תסריט של נציגת חברת טלמרקטינג שמנצלת קשישים: הכל כתוב מראש, לכולם מוכרים את אותו הלוקש. שווה להגדיל ולקרוא את השפלות.
אם אתם לא מצליחים להבין מה בדיוק מוכרים לכם, מה קורה כשעל הקו קשיש בן 90? הערב במהדורה ממשיכים במעקב – איפה האחריות של חברות האשראי? המשטרה? בתי המשפט? pic.twitter.com/mN6JJ9zVLq— יונה לייבזון yuna leibzon (@YunaLeibzon) August 29, 2018
בפגישות שקיימה המפקחת על הבנקים עם השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, ועם ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני, נידונו דרכים לצמצום התופעה. לאור זאת, הפיקוח על הבנקים מפרסם טיוטת תיקון להוראה בנושא סליקת כרטיסי חיוב. במקביל לשינוי הוראות הפיקוח כאמור, מתוכנן הליך חקיקה, שמטרתו לחזק את המנגנונים למניעת הונאות קשישים. הפיקוח יסייע בתהליך החקיקה האמור.
ככלל, חברה לסליקת אשראי אינה ראשית להפסיק לסלוק עסקאות של בית עסק מסוים, ללא סיבה סבירה. בהתאם לתיקון ההוראה שפורסמה היום, סולק יהיה רשאי לסרב לתת לבית עסק שירותי סליקה או לסרב לבצע עבורו פעולה מסוימת, כאשר מתעורר אצל הסולק חשש שבפעילות בית העסק יש משום הונאת לקוחות.
בהוראה פורטו דוגמאות לתבחינים, אשר ניתן לראות בכל אחד מהם כמבסס חשש להונאת לקוחות. לדוגמא, שיעור גבוה של חיובים חוזרים ביחס למחזור בית העסק או ביחס לכמות העסקאות, או שיעור גבוה של תלונות לקוחות כנגד בית עסק בנושא הונאה, ובפרט תלונות של לקוחות מבוגרים, עשויים לבסס חשש להונאת לקוחות, שיאפשרו לסולק להפסיק לתת שירותי סליקה לבית העסק.
בהחלט הסרת חסם, אך לא מנגנון אקטיבי
חשיבות התיקון בכך שהוא מסיר את ה'חסינות' של הרמאים בחסות החוק, אך אין הוא קובעת מנגנון מחייב שיחסום באופן אקטיבי את גביית האשראי בעבור אותן חברות חשודות. חברת סליקה איננה בית משפט, ואין לה יכולות חקירה, אך בזכות התבחינים היא עשויה, אם היא רוצה בכך, ליצור קושי תזרימי משמעותי בעבור החברות החשודות במרמה, ולהקטין את המוטיבציה שלהן להונות את הלקוחות. בכדי להפעיל את המנגנון, הרי שצריכות להצטבר תלונות כנגד בית העסק ולכן ללא אקטיביות מצד הלקוחות הנפגעים, חברת הסליקה לא תוכל לדעת שיש בעיה כלשהי עם בית העסק. זאת אלא אם תבחר מיוזמתה לעשות ניתוח של נתוני הגביה ולחפש סימנים חשודים.
השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל: "תופעת ניצול אזרחים ותיקים תוך הפעלת מניפולציות היא תופעה מכוערת ומדאיגה, ואנו נוודא שהיא תגדע מהשורש. שינוי ההוראה הוא צעד חשוב כחלק מהתכנית הלאומית של המשרד לשיוויון חברתי לטיפול בעושק הקשישים. זו תכנית שהתחלנו ליישם בימים אלו. אני מבקשת להודות למפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר על ההירתמות למאמץ המשותף למאבק במקרי נוכלות על גבם של אזרחים ותיקים".
ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים: "ההוראה שפרסמנו היום תאפשר לצמצם את התופעה החמורה של הונאות קשישים על-ידי בתי עסק. אנו מאפשרים לחברות הסליקה להפסיק לתת שירותי סליקה לביתי עסק שקיים חשש כי הם מנצלים לרעה לקוחות. אני מודה לשרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל ולח"כ איציק שמולי שהציפו לנו את התופעה הקשה ושיתפו איתנו פעולה במאמצים למיגורה".
ח"כ איציק שמולי: "ניתוק בלון החמצן הכלכלי לרמאים הוא מהלך קריטי ביכולת להתמודד עם התופעה הבזויה של הונאות קשישים. מדובר בצעד חשוב ואנו נתעקש על הטמעתו גם בחקיקה המקודמת ביוזמתי. יש לברך על ההירתמות האמיתית והרצינית של הפיקוח על הבנקים בראשות חדווה בר. אני שמח ששיתוף הפעולה מוכיח את עצמו ויביא לשיפור ההגנה על הצרכנים."
