54% מרופאי הכאב בישראל תומכים בלגליזציה של קנאביס – כך עולה מסקר שנערך במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב. נתונים נוספים שעלו מהסקר הייחודי: 95% מרופאי הכאב בישראל רושמים קנאביס רפואי לחוליהם, ו-63% מהם סבורים כי מדובר בטיפול יעיל. מעל 80% מהרופאים השיבו כי לא קיבלו הכשרה מספקת אודות קנאביס כטיפול רפואי במהלך הכשרתם המקצועית הפורמלית.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הניסיון המצטבר והתרשמותם המקצועית של רופאים מומחים ברפואת כאב בישראל באשר לשימוש בקנאביס רפואי לטיפול בכאב כרוני. בסקר הראשון מסוגו בישראל השתתפו כשני שלישים מתוך 79 רופאי הכאב בישראל המומחים הרשומים – שיעור הנחשב גבוה במיוחד במחקרים מסוג זה. תוצאות הסקר מצאו כי 95% מרופאי הכאב בישראל רושמים קנאביס רפואי לחוליהם. כלומר, 5% בלבד אינם עושים כלל שימוש בטיפול זה. כמו כן, 63% מהם סבורים כי מדובר בטיפול יעיל במידה בינונית או גבוהה. רק 5% מהרופאים הנשאלים בלבד מצאו אותו חסר תועלת לחלוטין.
באשר לבטיחות הטיפול, רוב הרופאים ציינו כי נתקלו בתופעות לוואי קלות בלבד כתוצאה מהטיפול. רק כשליש מהם ציינו כי אכן נתקלו בתופעות לוואי חמורות במספר חולים בודדים. 5% בלבד חשבו כי מדובר בטיפול מזיק במידה משמעותית. באופן מעניין, רק 12% חשבו כי מדובר בטיפול שהינו מזיק יותר מאופיאטים, תרכובות דמויות מורפין אשר מהוות עדיין תרופות נפוצות בטיפול בכאב כרוני שחולים נדרשים לקבל לפני הפניה לשקילת טיפול בקנאביס רפואי. עם זאת, יש לציין כי רוב המשיבים העריכו כי 15% מהמטופלים בקאנביס מפתחים התמכרות מסוימת לחומר.
עוד נמצא כי ההתוויות השכיחות היותר למתן הטיפול בקאנביס על ידי רופאי הכאב הן כאב שנובע מפגיעה עצבית כרונית, כאב ממקור סרטני, כאבי פרקים קשים וכאב כרוני עמיד למגוון רחב של טיפולים מקובלים אחרים. רוב הרופאים סברו כי אין להציע את הטיפול לסובלים ממחלת נפש פסיכוטית קשה כגון סכיזופרניה, כמו גם לנשים בהריון או מניקות ולחולים ומתחת ל גיל 18 .
בחלקו של השאלון שבחן עמדות אישיות יותר התגלו נתונים מפתיעים: 45% מרופאי הכאב בישראל מעדיפים טיפול בקנאביס רפואי מאשר באופיאטים במקרה שהם או בני משפחתם יסבלו מכאב כרוני – זאת בניגוד להנחיות הרפואיות הקיימות ולמדיניות משרד הבריאות המחייבת. רק 9% סברו כי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות עובדת על פי קריטריונים מקצועיים ברורים, מתוקפים ומעודכנים. בדומה, מעל 80% השיבו כי לא קיבלו הכשרה מספקת אודות קנאביס כטיפול רפואי במהלך הכשרתם המקצועית הפורמלית. לבסוף, כ-54% מרופאי מהכאב בישראל ציינו על סמך ניסיונם במעקב אחר חולים המשתמשים בקנאביס לאורך תקופות ארוכות, כי הם תומכים בלגליזציה של קנאביס.
ד"ר חגי שרון, רופא בכיר במכון כאב ובמכון סגול לתפקודי המוח במרכז הרפואי איכילוב ת"א אשר הוביל את המחקר, אומר כי "אין עוד גוף קליני בעולם אשר לו ניסיון בהיקף ובמידה של רופאי הכאב בישראל, שבה מספר מאד מצומצם של רופאים מומחים מרכז את הטיפול בקנאביס רפואי בחולים אלו. כיון שכך, לניסיונם המצטבר יש משמעות רבה. הסקר המדובר מהווה בעצם 'דעת מומחים' ראשונה מסוגה באשר לטיפול בקנאביס רפואי בקונטקסט של כאב כרוני".
עם זאת, מדגיש ד"ר שרון כי "לאור הידע המוגבל בתחום ומידת הזהירות, כמו גם לאור העובדה כי אין בידינו תכשירים רפואיים באיכות טובה של מוצרי קנאביס, ברור כי הסיכונים ותופעות הלוואי בשימוש מתמשך ממשיכים להיות הדאגה העיקרית של כל מי שרושם טיפול זה לחוליו, ויש עדיין להשתמש בו במשורה. חלק ניכר מהמאמץ המחקרי כעת צריך להיות מכוון לזיהוי גורמי סיכון ואוכלוסיות רגישות אשר בהן הטיפול עשוי להיות מזיק במיוחד. בכל מקרה אין ספק שמדובר בנושא מעורר מחלוקת, אשר מערב מגוון אינטרסים לא מדעיים ולא רפואיים, וכזה שבו הידע המדעי הקיים לוקה מאד בחסר, והדבר משתקף במגוון הדעות והפרקטיקות הנהוגות על ידי רופאים שונים".
ד"ר סילביו בריל, מנהל המכון לטיפול בכאב באיכילוב מוסיף כי "אין כיום תרופה אחרת ברפואה המערבית אשר ניתנת בצורה דומה לזו בה ניתן קנאביס – למרות הכשרה לקויה, חוסר וודאות באשר לתכשיר הסופי שהחולה מקבל, חוסר עדויות מדעיות בסטנדרט מקובל והעדר מידע מבוסס מספיק אודות סיכונים ותופעות לוואי. כיון שכך יש להשקיע מאמצים רבים במחקר, הדרכת מטופלים והכשרת רופאים. חשוב להזכיר בהקשר זה כי הדבר הנכון הוא כי הרופא הרושם את הטיפול יהיה מומחה במחלתו של החולה ומכיר את החולה הספציפי , ובמקרה של כאב כרוני רופא מומחה ברפואת כאב, ולא רופא אשר הכשרתו היא בנוהלי רישום קנאביס בישראל".
