הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה היום (חמישי) על כוונתה לקנוס את חברת הוט מובייל בסך 965,600 שקלים, זאת לאחר שהוט מובייל הבטיחו לצרכנים מוצרים ללא עלות בנוסף לחבילת השיחות ולאחר המכירה התגלה כי הצרכנים משלמים על אותם מוצרים מחיר מלא.

על פי חוק הגנת הצרכן, לחברה קיימת זכות לטעון כנגד כוונת העיצום הכספי וכנגד הסכום שהוטל בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. הקנס המקורי עמד על 1,207,000 שקלים אך בגלל שלהוט מובייל אין הפרות קודמות הופחת הקנס ב-20%, גם זאת בהתאם לתקנות הגנת הצרכן. כוונת החיוב נשלחה למנכ"ל החברה.

זוהי תופעה שיש לעקור מהשורש בכל ענף. ברוב המקרים מדובר בהפרות שנעשו כלפי צרכנים מוחלשים ותמימים שקלים לשכנוע

החקירה החלה בעקבות מידע מודיעיני שהגיע לרשות ותלונות שהתקבלו מצרכנים כנגד הוט מובייל. התלונות עסקו בדבר מכירת מוצרי קצה שהוצגו כחלק מהוזלה כוללת במסלול התעריפים. המכירה נעשתה באמצעות פניית נציגי השירות של החברה במרכזי השירות ובאמצעות נציגים טלפוניים. אלו הציעו לצרכנים להפחית את עלויות המנוי בכפוף ל"קבלת" מוצרי קצה (טאבלטים, אוזניות, מצלמות וכו') ללא עלות כך שעלות החבילה הכוללת תהיה לרוב זהה לעלויות המינוי טרם השדרוג או נמוכה ממנה. בפועל, הצרכנים חוייבו עבור מוצרי הקצה הללו.

בנוסף, נציגי המכירות לא החתימו את הצרכנים על חוזי רכישה ו/או לא מסרו העתקים של חוזי הרכישה. כמו כן, לא נאמר לצרכנים כי בעת פתיחת אריזתו של מוצר על-ידי נציג השירות, מאבד הצרכן את זכות הביטול. החברה פנתה אל צרכנים שונים, ברוב שעות היממה, לצורך שיחות מכירה שלא פסקו גם לאחר שהצרכנים ביקשו באופן מפורש מהנציגים כי החברה תחדול מפניותיה אליהם.

ההפרות על-פי חוק הגנת הצרכן שבגינן נקנסה הוט מובייל הן:

  • איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי. במקרה זה מהותי התייחס למחיר העסקה, תנאי האשראי ושיעור הריבית, תנאי ביטול העסקה.
  • בתחום ההשפעה הבלתי הוגנת יש התייחסות לאיסור ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן כדי לקשור עסקה, אף שהצרכן הביע במפורש את רצונו להימנע מכך ואיסור אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא לפי בקשתו המפורשת.
  • עוסק העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה טרם חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו.
  • בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים: אודות העוסק, פרטים אודות המוצר, מחירו, מועד האספקה וכו' ויש לספק לצרכן מסמך גילוי הכולל פרטים אודות העסקה.

ענת בן עזרא דוקן, סמנכ"ל אסדרה ומנהל וראש אגף חקירות ומודיעין בפועל, מסרה כי "הרשות תמשיך להילחם בכל העסקים שעושים שימוש בפרקטיקה מטעה בה מבטיחים לצרכנים מוצרים הניתנים ב'מתנה' לכאורה ובפועל גובים עבורה תשלום. זוהי תופעה שיש לעקור מהשורש בכל ענף. ברוב המקרים מדובר בהפרות שנעשו כלפי צרכנים מוחלשים ותמימים שקלים לשכנוע. במקרה של הפרה – הרשות תשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה, ביניהם השתת עיצומים כספיים וכתבי אישום פליליים".