זו השנה השנייה שתנועת 'דרכנו' מובילה את העצרת לציון יום השנה לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין ז"ל. השנה תאורגן העצרת בשיתוף התאחדות הסטודנטים הארצית. "רצינו עם ההתאחדות, בין היתר, כי אנחנו רוצים שיגיעו צעירים מכל הארץ", מסבירה פולי ברונשטיין (43), תושבת ת"א ומנכ"לית התנועה מאז נוסדה.

לאורך שנותיה ידעה העצרת כמה חילופי ידיים כשב-15 השנים הראשונות אורגנה על-ידי מרכז רבין ולאחר שנתקבלה החלטה שהמרכז יפסיק להפיק אותה, נכנסה לתמונה קואליציית "זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה", בהובלת תנועות הנוער, שהפיקה אותה עד לעצרת ה-20. בציון 21 שנים לרצח הופקה העצרת על-ידי מפלגת העבודה ובשנה שעברה כאמור, על-ידי "דרכנו".

לא משנה כמה הוויכוח בנינו לוהט וקשה, אנחנו לא נדרדר אותו להסתה ולפילוג, לא ניתן לו לשבור את החברה הישראלית ולא נגיע לעולם של רצח פוליטי

"בין היתר בגלל שאנחנו חושבים שהזיכרון של רבין והרצח שלו, הוא לא רק דבר שהולך ונעלם, אלא, שהוא מקבל יחס אחר ושונה בכל אחת מהקבוצות והשבטים בישראל. אנחנו רוצים לעשות ניסיון אמיתי, להחזיר את הסיפור של רצח רבין כאתוס מכונן לחברה הישראלית כולה. מה הכוונה? אנחנו חלוקים בינינו על הכל. מתווכחים על דבר. כל סוגיה בישראל הופכת היום לסוגיה של ימין ושמאל, כמעט אין שום דבר משותף לכולנו. חשוב לנו מאוד, שלפחות בנושא הזה, אנחנו חייבים לשמור על שיח פוליטי נקי, מכובד וענייני. חייבים ללמוד לחיות פה ביחד למרות חילוקי הדעות. יום השנה לרצח רבין הוא רגע כזה. רגע אחד עוצרים ואומרים 'על זה כולנו מסכימים, זה קו אדום, לא משנה כמה הוויכוח בנינו לוהט וקשה, אנחנו לא נדרדר אותו להסתה ולפילוג, לא ניתן לו לשבור את החברה הישראלית ולא נגיע לעולם של רצח פוליטי'. הרבה ישראלים מרגישים ששום דבר לא השתנה מאז, כאילו לא למדנו כלום".

לדברי ברונשטיין, הרבה אנשים בשמאל חושבים שהעצרת צריכה להיות עצרת שמאל כי השמאל הוא היחיד שזוכר את הרצח ומזכיר את הרצח ולמד את הלקח וכיוצא באלה. "אנחנו אומרים, זה לא יכול להיות רק של השמאל. כי אם לא כולנו נלמד את הלקח, ימין ושמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים – אז לא נהפוך את זה מחדש לכללי משחק שכולנו מסכימים עליהם. זה חייב לא להדיר אף אחד, כולם חייבים להיות מוזמנים לכיכר, כולם גם צריכים להיות מיוצגים בכיכר".

פולי ברונשטיין מנכ"לית דרכנו (באדיבות המצולמת)

האם יש כללי משחק? האם יש משהו שהמשתתפים צריכים להסכים לגביו? מסמך עליו חותמים?

השנה החלטנו שלעומת שנה שעברה נביא פוליטיקאים לדבר על הבמה. אמרנו שזו שנת בחירות ואנחנו עומדים בפתחה וכן רוצים לראות את הפוליטיקאים, על הבמה, מתחייבים לנהל את המחלוקת ביניהם, את הבחירות וכו', בצורה שלא מדרדרת להסתה ולפילוג. עשינו מאמץ להביא פוליטיקאים שייצגו חתך רחב ככל האפשר של המפה הפוליטית. צריך להגיד שהיה קל יותר להביא אנשי שמאל מאנשי ימין. יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין (הליכוד) שפנינו אליו אמר לא. למרות שרצינו להביא אנשים שמייצגים את הממלכתיות, הוא לא רצה לבוא. כשפנינו לשר צחי הנגבי, כי רצינו שיהיה מי שמייצג את הקואליציה והליכוד, אז הוא אמר 'תודה שהזמנתם אותי ועל ההזדמנות'. היום יש הרבה מאוד אנשים שמבקרים את ההגעה שלו ולא רוצים לראות אותו על הבמה. אבל חלק מהדמוקרטיה זה שחצי מהמדינה בחרה את הממשלה הנוכחית. נזמין פוליטיקאים אבל לא נזמין אף נציג אחד של הקואליציה?

האם צפויים להיות פוליטיקאים חרדים או ערבים?

לא. אבל יש את שגית פרץ-דרעי שהיא דתיה. לכן אנחנו עושים ליינאפ שרובו פוליטיקאים מהימין, המרכז והשמאל, ועוד דוברים שהם לא פוליטיקאים. לוסי אהריש מנחה, אביב גפן חוזר לכיכר אחרי שלא היה מאז 2011, דנה אינטרנשיונל שרה שיר מהמקורות, 'מי האיש'.

יותר חשוב מהכל זה לנסות לייצר מחדש אתוס מכונן לאומי לסיפור הזיכרון של רצח רבין. אלוהים יודע שהמדינה לא מטפלת בזה ואנחנו האזרחים צריכים לעשות את זה.

כיכר רבין בערב עצרת הזיכרון ה-18 בארגון קואליציית 'זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה' (צילום ארכיון: רוני שוצר / פלאש 90).

האם עשיתם הסדר עם מפלגת העבודה לקיום העצרת? בזמנו הם התחייבו שהם הולכים לעשות את העצרות מאז שקואליציית 'זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה' בהובלת תנועות הנוער אמרו כי לא יעשו עצרת מרכזית אחת בכיכר.

השנה הם (מפלגת העבודה – ש.נ.) שריינו את הכיכר שבוע לפני. לכן כשבאנו לעשות את העצרת פנינו אליהם ושאלנו אותם אם הם מתכוונים לעשות עצרת. היה לנו איתם דיאלוג והיה ברור שלא רוצים לעשות שתי עצרות. הם החליטו שבמקום לעשות עצרת משל עצמם, הם יצטרפו לשלנו,  ידאגו שהציבור שלהם יגיע וידברו בה.

האם אפשר להבין שההחלטה שלכם לתת לפוליטיקאים לנאום נבעה מתנאי שלהם שבשביל לא לקיים את העצרת בעצמם הם יוכלו לנאום בעצרת של דרכנו?

זה לא היה תנאי. זה הוצע להם. מלכתחילה אמרנו להם שאם הם מוותרים על לעשות את העצרת אז הם יהיו על הבמה. זה בהחלט היה חלק מהעניין. ידענו שזה מאוד מאוד חשוב להם שהעצרת השנה תהיה יותר פוליטית. קיבלנו את זה.

כמה עולה העצרת?

אני יודעת אבל אני לא רוצה להגיד לך. אני כן יכולה לומר שהשנה עשינו את העצרת בחצי ממה שעשינו שנה שעברה.

אנשים חושבים שיו"ר דרכנו, קובי ריכטר, מימן את העצרת. קובי לא שם כסף שלו על העצרת. יש לנו רשימה מאוד ארוכה של אנשי עסקים ישראלים שתרמו כסף. ממש הלכנו ועשינו מגבית כזו. חלק הם תורמים קבועים של דרכנו. חלק זה אנשים שביקשנו מהם ספציפית לממן את העצרת יחד איתנו. לדרכנו יש גם אלפי תורמים קטנים. אני אומרת את זה כי יש מי שחושב שקובי מימן את כל העצרת וזה פשוט לא נכון.

השר צחי הנגבי (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).

האם הוצאתם קול קורא להשתתפות בעצרת? כשהזמנת את צחי הנגבי או את תמר זנדברג האם הצגת לפניהם מסמך שאומר זה התוכן של העצרת באמירה שצריך להסכים לתוכן הזה?

לא. זה לא היה קול קורא אבל היה את הקמפיין והסיסמה שהרוב המתון מתייצב בכיכר נגד הפילוג וההסתה. אי אפשר להגיד שהיה קול קורא. אבל עם כל אחד מהאנשים דיברנו ארוכות. קובי או אני, דיברנו עם כל הדוברים על הבמה, פוליטיקאים או לא פוליטיקאים ואמרנו להם מה חשוב לנו שיהיה בעצרת ולמה הזמנּו פוליטיקאים. אני מניחה שבסוף הם יעשו מה שהם רוצים ואני לא שולטת בנאומים שלהם אבל בהחלט דיברנו עם כולם מה חשוב לנו שיהיה הקו המרכזי של העצרת.

תמר זנדברג (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

האם נכון יהיה לומר שעמותת דרכנו היא בעצם ארגון V15?

לא, וזה מבאס אותי שאתה חושב ככה. V15 היה קמפיין בחירות. הוא לא היה תנועה ולא ארגון אלא רק קמפיין. יסד אותו ארגון שנקרא "קול אחד"one voice) ) אבל הוא היה תוצר של הרבה מאוד אנשים, למשך שלושה חודשים, במטרה להביא שינוי פוליטי בישראל. לאחריו ובגלל שהוא היה גדול יותר ממה שתכננו והוא נגמר, היה צריך להחליט מה עושים הלאה ואז בעצם הקמנו את דרכנו כש-V15 וקול אחד נטמעו לתוך דרכנו. צריך לומר שדרכנו מאוד שונה מהארגונים שהיו.

אבל זה יהיה נכון להגיד שדרכנו הוא גוף המזוהה עם השמאל בישראל? כלומר, אם דרכנו היא זו שעושה את העצרת, האם מלכתחילה זה לא צובע אותה כעצרת שמאל והאם כבר מראש זה יוצר מצב שיהיו אנשים שיגידו שהעצרת היא לא בשבילם כי היא של השמאל?

מה שאמרת עכשיו הוא נכון לזכר רבין באופן כללי. כל הזיכרון של רצח רבין היום מזוהה עם השמאל. לצערי אין התארגנות שעוסקת ברצח רבין ורבין האיש שהיא לא מזוהה כשמאל וזה חבל. ראית פעם ארגון שמזוהה עם הימין שאומר השנה אני אקח אחריות על עצרת רבין או איזשהו אירוע המזוהה עם זכר רבין?

האלטרנטיבה שקואליציית 'זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה' בהובלת תנועות הנוער הצליחה ליצור מצב בו תנועות ימין ואנשי ציבור ימניים, דווקא לא פוליטיקאים, כן לקחו חלק בעיצוב זיכרון הרצח.

תראה איך הקואליציה הזו לא שרדה…

דווקא קיימו בשבועיים האחרונים שורה של אסיפות ישראליות במספר מוקדים במדינה.

היא לא שרדה בתור מי שמובילה את העצרת. גם אנחנו בשנה שעברה שעשינו את העצרת והזמנו את עודד רביבי, את אסתר ברוט, יהודה משי זהב וטל אוחנה. ממש עשינו מאמץ להביא ימין וגם השנה עשינו מאמץ. אני רוצה להגיד לך שנורא קשה היום בישראל להתעקש שיש דברים שהם לא שמאל וימין. שהם חייבים להיות שייכים לכולם. עובדה שפניתי להרבה אנשי ימין והזמנתי אותם לעצרת ולא רצו. יכול להיות שאתה צודק אבל אני לא חושבת שזה בגלל דרכנו. אני חושבת שזה בגלל יום השנה לרצח רבין ואני מצרה על זה. עשינו מאמץ אמיתי שאנשים ימנים יראו את עצמם כלא פחות אחראים ולא פחות שייכים לסיפור זיכרון הרצח.