משרד העבודה הציג אתמול (חמישי) דו"ח הערכת השפעות רגולציה (RIA) לקראת הצגת תקנות שיהפכו את התקן האירופי לפיגומים לתקן מחייב בישראל. הדו"ח מציג מספר חלופות לאופן בו תיושם תקינה זו. על-פי הערכת הדו"ח, העברת כל השוק לשימוש בפיגומי זקפים העומדים בתקן האירופי, תביא להצלת חייהם של כ-8 עובדים מדי שנה, ולמניעת פציעתם של כ-1,680 בני אדם. כמה זה יעלה לקבלנים? 37.5 מיליון שקלים בשנה. לקריאת הדו"ח המלא הקישו כאן.
לצד החלופה של שמירה על המצב הקיים, על-פיו התקן האירופי אינו מחייב את קבלני הבניין, אלא את המשכירים בלבד, הציג המשרד שתי חלופות נוספות: החלת התקן על כלל פיגומי הזקפים בישראל או החלתו על פיגומים הגבוהים משישה מטרים בלבד.
גם בחלופה לפיה יוחל התקן על כלל פיגומי הזקפים בישראל, מציע המשרד להחיל את התקנה בעוד חצי שנה על פיגומים שלמעלה משישה מטרים, ובעוד שנה וחצי בלבד ביחס לפיגומים בגובה עד שישה מטרים. הצעה זו כוללת גם דרישה כי פיגומים המוקמים לגובה למעלה מ-20 מטר יחייבו את הקמתם על-פי תכנון של מתכנן.
בדו"ח הודגש כי ועדת אדם לנושא הבטיחות בעבודה הצביעה כבר ב-2014 על שימוש בציוד לקוי או חסר כאחד הגורמים לתאונות וציינה במיוחד את הפיגומים בהקשר זה. הדו"ח מציין כי בין השנים 2015-2016 נרשמו במשרד העבודה 18 תאונות קטלניות הקשורות או מעורבות בפיגום, מתוכן 17 בענף הבניה. תאונות אלו מהוות כרבע מהתאונות הקטלניות באותן שנים, כש-78% מתוכן היו במעורבות פיגום מסוג 'זקפים', והיתר (4 תאונות) במעורבות פיגומי זיזים. על פי ניתוח עומק שביצע מנהל הבטיחות, 30% מהתאונות המתועדות אצלו בשנים 2017-2018 היו נמנעות אם במקום העבודה היה מותקן פיגום תקין ותקני.
עוד ציין המנהל כי בין השנים 2010-2017, ב-62% מביקורי הפיקוח בענף הבניין שבהם נבדקו פיגומים נרשם לפחות ליקוי אחד, ובממוצע נמצאו 3.2 ליקויים בביקור. בשנים אלו נרשמו בעקבות ביקורי הפיקוח למעלה מ-29 אלף ליקויי בטיחות בפיגומים או בקשר לעבודה עמם ב-9,115 אתרי בניה. יותר ממחצית הליקויים נרשמו לגבי סעיפים הנוגעים ישירות לפיגומי זקפים. באותן שנים הוטלו 160 צווי בטיחות בלבד בגין תקנות הבטיחות בעבודה הנוגעות לפיגומים באופן ספציפי (בלא למנות צווים חוזרים או צווים שניתנו מתוקף תקנות אחרות).
הדו"ח הדגיש כי על אף שמכירה והשכרה של פיגומים שלא על-פי התקן האירופי אסורה כבר היום בישראל, התקנות אוסרות על עצם השימוש בפיגומים שלא על-פי תקן זה. "מכאן", הסבירו "שכאשר מפקח מגיע לאתר בניה ומאתר פיגומים שלא על-פי התקן, אין עצם הימצאותם באתר והשימוש בהם, כדי עבירה. על מנת להוות עבירה, יש להוכיח את המכירה או ההשכרה על ידי המוכר/המשכיר בניגוד להוראות תקנות מכירה והשכרה. מדובר בתהליך ארוך ומורכב שמביא דה-פקטו למצב של יכולת אכיפה מוגבלת בתחום הפיגומים".
הפיגומים שנמצאו כמסוכנים ביותר הם כאמור אלו המכונים 'פיגומי זקפים', העשויים בישראל על פי רוב מעץ וממתכת ישנה שברובה היא חלודה. משטחי העץ עליהם עומדים העובדים נוטים להיות בלויים, והיות והם עשויים עץ בד"כ – הם נוטים להיסדק, להתייבש ולסבול מתחזוקה לקויה. שיטת הבניה של סוג פיגומים זה היא כזו שבה בכל פעם שהעובד בונה קומה נוספת הוא נדרש לעלות אליה, בשעה שעדיין איננה מאובטחת מפני נפילה על מנת לסיים לבנות אותה. בעיה נוספת בפיגומים אלו היא שרכיביהם לרוב מאולתרים ולא ייעודיים, ונוטים לחבר אותם שלא כראוי ובלא אבטחה מתאימה. לעומתם, דגמי הפיגומים האירופיים מודולריים, ייעודיים ומאפשרים הרכבה בטוחה של כל קומה וקומה.
המשרד העריך את עלות מעבר כלל המשק לפיגומים בתקן האירופי, אך לפי אומדן מושכל שעשו על בסיס שיחותיהם עם קבלני פיגומים וגורמים בהתאחדות בוני הארץ, העריכו כי בישראל למעלה מ-1.25 מיליון מטר רבוע של פיגומי זקפים. בין 7 ל-13 קבלנים גדולים מחזיקים כל אחד בלמעלה מ-50 אלף מטר רבוע של פיגומים, ועוד כ-20 קבלנים בינוניים מחזיקים עד 50 אלף מטר רבוע. אין אומדן למספר קבלני הפיגומים הקטנים שברשותם למטה מ-5,000 מטר רבוע פיגומי זקפים. השכרת פיגומי זקפים הנפוצים בשוק כיום עולה כ-40 שקלים למטר לחצי שנה, ואילו הפיגומים העומדים בתקן האירופי עולים כ-55 שקלים למטר – פער של 15 שקלים למטר המהווים תוספת של 37.5% לעלות השכרת הפיגומים. חישוב זה מהווה את הבסיס לקביעה שתיקון תקנות אלו צפוי לעלות לקבלנים כ-37.5 מיליון שקלים בשנה.
לצורך בחינת החלופה השלישית על פיה רק פיגומים בגובה למעלה משישה מטרים יחוייבו בתקן האירופי, הודה משרד העבודה כי חסרים לו נתונים באשר לפילוח הפיגומים בישראל לפי גובה, וכן לפילוח גובה הפיגומים שהיו מעורבים בתאונות. עם זאת, בניתוח אומדני המתבסס על פילוח אתרי הבניה לבניה רוויה ושאינה רוויה, וכן פילוח התאונות בהתאם, חישבו ומצאו שחלופה זו תמנע רק 60% ממקרי המוות שצפויה למנוע החלת התקן האירופי על כלל פיגומי הזקפים בישראל – ולעלות כ-22.5 מיליון שקלים לקבלנים. כלומר בהשוואה בין החלופות חוסכת חלופה זו לקבלנים כ-14.4 מיליון ש"ח במחיר חייהם של כשלושה בני אדם בשנה.
כדרכם של ניתוחי RIA, המבכרים ניתוח כלכלי קר על פני כל ניתוח מוסרי, קובע הדו"ח כי על אף שלהשארת המצב הקיים על כנו אין כל עלות כלכלית ישירה אפשרות זו מגלמת עלויות עקיפות כגון משך ההקמה הארוך של הפיגומים הקיימים כיום בשוק, הבלאי הגבוה שלהם, הפגיעה במהירות העבודה בשל חשש העובדים הנובע מאי יציבותם וכמובן העלויות הנובעות מסגירתם של אתרי בניה לאחר תאונות קשות. בחלופה זו ציינו כמובן גם ש"אינה לוקחת בחשבון את העובדה שרמת הבטיחות הנמוכה יותר במצב הקיים משפיעה על שיעור הפגיעה והאובדן של חיי אדם ובנוסף על איכות עבודת הבנייה המתבצעות על פיגומים כאלה".
בהופעתו בכנס קבלנים בשבוע שעבר מתח נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, ביקורת על כך שמאבקים פנים ממשלתיים גרמו לעיכוב הטיפול בנושא תקינה זו ואמר כי "המדינה צריכה לתת תקופת הסתגלות לענף ולמצוא תמריצים למעבר לפיגומים האירופאים. חשוב שתהיה פה תחרות בתחום הזה". בהתאחדות הסבירו כי לאור העובדה שיש רק יבואן פעיל מהותי אחד בתחום זה, עלות השימוש בפיגומים החדשים צפויה להיות יקרה בעשרות אחוזים לעומת הפיגומים הישנים. ההתאחדות פרסמה בתחילת ספטמבר קול קורא ליצרני ויבואני מוצרי ברזל שונים שמתאימים לפעול בתחום זה כדי להציג להם את פוטנציאל הפעילות העסקית בשוק זה לאחר השלמת התקינה. בריק העריך בכנס באילת שכניסת שחקנים נוספים ליבוא ויצור פיגומים אלה ימנע זינוק בעלות הבניה ופגיעה ברוכשי דירות.
הערת מערכת – 2.11.2018, 10:30: כתבה זו עברה תיקון, לאחר שבפרסום המקורי נכתב שהעלות השנתית של שדרוג הפיגומים היא 18.75 מיליון שקלים בשנה ולא 37.5 מיליון שקלים, בשל טעות חישוב שנפלה בדו"ח משרד העבודה והרווחה.
