קריסת הרשימות הדרוזיות לקראת הבחירות המוניציפליות בגולן היא עוד דוגמה לטעות של ישראל כאשר החליטה, "על מנת לשמור על ההבנות עם רוסיה" להפקיר את הגולן הסורי למשטר של אסד, ולבגוד בבעלי בריתה הסונים.
כעת, ישראל מבקשת מן הקונגרס בוושינגטון להכיר בריבונותה בגולן, אבל מבחינת הדרוזים בגולן ישראל מעולם לא סיפחה אותם, וכי "החלת החוק הישראלי" עליהם איננו סיפוח אלא אקט בירוקרטי. מנקודת מבטם הריבונות נשארה של סוריה, ועובדה היא כי גם אחרי החלת החוק המשיכה ישראל לשאת ולתת על הגולן, ובעיני הדרוזים האפשרות שהם יחזרו לסוריה עדיין קיימת, וכעת כאשר יש באופק אפשרות של פתרון מדיני, האופציה של חזרתם לסוריה רק מתחזקת.
ההתפתחות המשמעותית מבחינת הדרוזים היא הפתיחה מחדש של משרד המוחאבראת של אסד בקונייטרה, וחידוש המעורבות הישירה של המשטר הסורי בגולן.
אסד כבר הבהיר כי בכל הסדר מדיני לסוריה הוא יחזור וידרוש את הגולן. הוא חייב זאת, כי המשטר העלווי חייב להתגבר על רוחות הפירוד העדתי שהסעירו את סוריה בשימוש בסיסמאות פן ערביות המבטלות את הפירוד העדתי למען רעיון כלל-ערבי, וגם הדרוזים בסוריה זקוקים לסיסמאות האלה על מנת להישרד.
הדרוזים בג'בל דרוז כבר התפכחו במידה רבה מן הסיסמאות האלה, אבל אין להם ברירה, כי הם לא חותרים ליישות נפרדת מסוריה האם, והם חייבים את הגנת אסד מול המדינה האיסלאמית השכנה להם, ופוגעת בהם פגיעות קשות. אסד מסרב להגן עליהם כי הם מסרבים להתגייס לצבא שלו, כי הם חייבים לשמור על הנוער שלהם שיגן על הר הדרוזים מפני המדינה האיסלאמית.
מה שנתפס כבגידת ישראל בסונים של דרעא השאירה חותם גם על הדרוזים. ישראל נתפסת כמשענת קנה רצוץ, וחרף הוויכוח עם אסד, הדרוזים מבינים כי עליהם לשמור על הקשר עמו.
ההתארגנות לקראת הבחירות בגולן התחילה כאשר אסד לא היה על גבולם בגולן הסורי, והמוחאבראת שלו היו זיכרון רחוק.
הגלגל הסורי התהפך גם בגולן הישראלי.
הבלוג של פנחס ענברי
על הספר שומר השאול