הממונה על התקציבים והחשב הכללי באוצר הגיבו לראשונה להחלטתם של מנכ"ל הביטוח הלאומי ושר הרווחה לבטל את הסכם העודפים מ-1980. במכתב ארוך ומפורט פורסים מרידור וחיזקיהו את כל הסיבות לכך שמדובר בהחלטה ש"אינה סבירה באופן קיצוני ועל כן אין מקום לקבלה" לדבריהם. המכתב נשלח 53 ימים לאחר שקיבלו מהביטוח הלאומי הודעה על ביטול הסכם עודפי הגביה של המוסד ו-57 ימים בלבד לפני תחילת תקציב 2019, שביטול ההסכם עתיד לייצור בו חור של כ-20 מיליארד שקלים. עד כה לא התקיים כל משא ומתן בין נציגי הביטוח הלאומי לנציגי האוצר לפתרון המשבר. ל'דבר ראשון' נודע כי בביטוח הלאומי נערכים בינתיים להקמת ועדת השקעות שתנהל את כספי העודפים במקום ההסכם מ-1980.

"צעדים פזיזים וחד צדדיים, שיעילותם מוטלת בספק"

במכתבם, קובלים הממונה על התקציבים והחשב הכללי על כך שהחלטת הביטוח הלאומי התקבלה ללא בחינה מעמיקה של השלכות המהלך וללא התייעצות עם גורמי הממשלה השונים ביניהם הממונה על שוק ההון, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לניירות ערך, בנק ישראל ומשרד האוצר. "נוכח חשיבות הסוגיה, ולאור האמור לעיל, אנו סבורים כי יש לערוך בחינה מעמיקה של הכלים לטיפול בגרעון האקטוארי של המוסד, ולבחירת סל הכלים המיטבי לטיפול בו, במקום לנקוט בצעדים פזיזים וחד צדדיים, שיעילותם מוטלת בספק".

במכתבם טוענים מרידור וחזקיהו כי החלטת הביטוח הלאומי תפגע למעשה בחוסכים, זאת מאחר ולהשקעה באג"ח המיועדות אין חלופה המשלבת תשואה גבוהה וסיכון אפסי. "האפשרויות העומדות בפני המוסד משעה שההסכם בטל מתחלקות לשתיים: השקעת העודפים לסיכון בשוק ההון או בחלופות השקעה אחרות במטרה להגדיל את התשואה עליהם. לפיכך התוצאות נעות בין הפסדים בתשואות ופגיעה מיידית במצבו האקטוארי של הביטוח הלאומי, לבין סיכון כספי הציבור ובטחונו הסוציאלי בשוק ההון. כך או כך, ביטול ההסכם אינו תורם מאום למצבו האקטוארי של המוסד, ויש בו כדי לסכן את כספי ציבור המבוטחים".

בהקשר זה מציינים מרידור וחיזקיהו כי "השקעת העודפים בשוק ההון חושף את בטחונו הסוציאלי של הציבור לסיכון משמעותי דווקא בעיתות משבר, בהן חשיבות הרובד הסוציאלי הוודאי הראשון גדולה במיוחד. אחד התפקידים החשובים ביותר של קרן המוסד הלאומי הוא להוות כלי אנטי מחזורי, כך שכאשר הגביה יורדת בשל משבר כלכלי, ניתן לממן את התשלומים דרך משיכת כספים מהקרן. במצב המוצע על ידכם שבו הקרן מושקעת בשוק ההון, וחשופה לתנודתיות, ערכה יירד בעת משבר".

על אף משקלם הכבד של הטיעונים המוצגים במכתב, מעניינת עמדה זו שמציגים החשכ"ל והממונה על התקציבים, שהרי מדיניות האוצר לאורך השנים האחרונות ובמיוחד בתקופת החשכ"ל הנוכחי, הייתה להפנות את החסכונות הפנסיונים של הציבור מהשקעה באג"ח ממשלתיות מיועדות להשקעה בשוק ההון באופן הסותר את ההגיון המוצג במכתב. מדיניות זו נשענה בעיקר על הרצון של החשכ"ל להפחית את הריבית שמשלמת המדינה על אגרות החוב המיועדות לטובת אגרות חוב סחירות. כתוצאה ממדיניות זו, הופחת החלק מהחיסכון הפנסיוני המושקע באג"ח מיועדות מ 90% מהחיסכון הפנסיוני לרמה של 30% בלבד. בנוסף, הפחיתה המדינה את התשואה שהיא מעניקה על אגרות חוב אלו וכתוצאה מכך גם את התשואה שהיא נותנת לביטוח הלאומי על כספי הקרן שלו.

איום הקיצוץ הרוחבי נמשך

בהמשך המכתב מציינים מרידור וחזקיהו את הבעיה המרכזית שביטול ההסכם מגלגל לפתחם "ביטול ההסכם יוביל להגדלת הגרעון בשנת 2019 מ- 2.9% ל- 4.7%. חריגה מהיעד בחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית תוביל לגידול משמעותי ביחס החוב תוצר, ומשכך להרעה בדירוג האשראי של המדינה וביכולתה לגייס חוב בריבית נמוכה… על מנת להימנע מהגדלת הגרעון תידרש פעולה מאזנת אגרסיבית ומשמעותית של קיצוץ רוחבי, המוערך בכ-29% בתקציבי הקניות של כלל משרדי הממשלה".

באוצר מתייחסים לכספי הביטוח הלאומי כמקור הכנסה, אך החוב שהוא מביא עימו אינו נרשם כחוב בספרי החשבונות של המדינה. כך, לאורך שנים, יכלה המדינה לעקוף את יעד הגרעון העומד על 2.9% בעזרת מקור מימון שאינו נרשם כחוב. למעשה, מבחינה מימונית, ביטול ההסכם משפר את מצבה של קופת המדינה שיכולה לגייס את החוב בשוק תחת ריבית נמוכה יותר. הפיקציה הרישומית שהייתה נהוגה עד כה היא זו שיוצרת בעיה לבכירי האוצר. זהו גם מנוף הלחץ המרכזי שבעזרתו מקווים בביטוח הלאומי להביא את משרד האוצר למשא ומתן על הסכם חדש ומשופר עבור המוסד.

את מכתבם מסכמים מרידור וחזקיהו בפתיחת פתח לטובת משא ומתן בין הצדדים שכאמור לא התנהל עד כה, "אנו נכונים בכל עת לעבוד בשיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי ולקיים דיון מקצועי רציני ומעמיק על מנת למצוא פתרונות ארוכי טווח שאכן ייתנו מענה לבעיית הגרעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי ולהבטחת איתנותו הפיננסית".