אמש (שלישי), עם השקיעה, בכ"ט בחשוון, 50 ימים אחרי יום הכיפורים, תציין קהילת ביתא ישראל את יום הסִיגְד, ስግድ בגעז (שפה אתיופית עתיקה ממנה התפתחה האמהרית), שמשמעותו בעברית סגידה.

תפילת חג הסיגד בירושלים, נובמבר 2016 (צילום: יניב נדב / פלאש90).

חג הסיגד בירושלים (התאגיד הממלכתי- המרכז למורשת יהדות אתיופיה)

למרות שרבים בארץ מכירים את יום הסִיגְד כחג של הקהילה האתיופית, מדובר דווקא במועד של צום ותענית. בישראל, המנהג המרכזי הוא עלייה ברגל לירושלים, לטקס חידוש הברית בין העם לאלוהים. באופן מסורתי, הטקס נחוג בטיילת ארמון הנציב המשקיפה אל עבר הר הבית והוא מנוהל על ידי רבני הקהילה, הקסים, המקריאים מהמצהף קדוס (אוסף כתבי הקודש של הקהילה), מתפללים ומברכים את הבאות והבאים.

חג הסיגד בירושלים (התאגיד הממלכתי- המרכז למורשת יהדות אתיופיה)

מקורו של הסִיגְד הוא בציווי, אותו פירשו מנהיגיה הרוחניים של העדה כפי שהוא כתוב בספר נחמיה, בו מתואר מעמד דומה שאותו קיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון. לפי המסורת, מטרת החג בגולה הייתה להגן על הקהילה ולשמר את זהותה כנגד התבוללות ופרעות, באמצעות שיבה טקסית וסמלית למעמד הר סיני וקבלת התורה. נושאי התפילה העיקרים של הסִיגְד הם הקריאה לשיבת ציון וחשבון נפש ציבורי, בשונה מחשבון הנפש הפרטי של יום כיפור.

טקס הברכות הממלכתי בטיילת ארמון הנציב ייערך בשעה 12:00 – במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, שרת התרבות והספורט, חה"כ מירי רגב, נציגת בית המשפט העליון, השופטת יעל וילנר, יו"ר מועצת מרכז מורשת יהדות אתיופיה ד"ר שמחה גתהון, נכבדי הקהילה, חניכי תנועות נוער וחיילים.

חניכות הנוער העובד בחגיגות הסיגד בארמון הנציב (צילום: דבר ראשון)

"חג הסיגד הוא יום קדוש וחשוב לקהילת היהודים יוצאי אתיופיה". מסרה שרת התרבות והספורט, חה"כ מירי רגב "במשך אלפי שנים סגדו היהודים באתיופיה לירושלים וחלמו להגיע אליה. עם עלייתם ארצה המשיכו במסורת ובתפילה והם ממשיכים לציין את היום הקדוש בצום ותפילה למען ירושלים. משרד התרבות והספורט, באמצעות מרכז ההסברה, יחד עם התאגיד הממלכתי – המרכז למורשת יהדות אתיופיה ועמותות הקייסים מפיקים זו השנה השנייה את אירוע התפילה המרכזי של החג בטיילת ארמון הנציב בירושלים, על מנת לאפשר את קיום התפילה בצורה ממלכתית ומכובדת.

"חג הסיגד הוא אחד מחגיה העתיקים של קהילת יהודי אתיופיה" מסר יו"ר מועצת מרכז מורשת יהדות אתיופיה ד"ר שמחה גתהון "ביום זה היו עולים בני הקהילה על הר גבוה, ושם התפללו לשלומן של ציון ירושלים. גם היום עם עלייתם ארצה המשיכו במסורת ובתפילות והם ממשיכים לציין את היום הקדוש בצום ותפילה ולמען ציון ירושלים. יום מיוחד זה היווה מוקד לגיבוש הזהות הדתית, הרוחנית והקהילתית של יהודי אתיופיה. המסורת רבת השנים עשתה עלייה גם לישראל ויהודי אתיופיה חוגגים את חג הסיגד כימי קדם, למעלה מעשור כטקס ממלכתי"

משלחת 'השומר הצעיר' לאתיופיה, בפסגת הר הסיגד, דצמבר 2016 (תמונה: דוברות 'השומר הצעיר')

הקהילה האתיופית במספרים

לרגל חג הסיגד, כמדי שנה, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר נתונים לגבי הקהילה. ע"פ הלמ"ס: בסוף שנת 2017 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 148.7 אלף תושבים. 87.0 אלף ילידי אתיופיה ו-61.7 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה. עם התחדשות גל העלייה מאתיופיה בשנים האחרונות (לאחר צמצומה על כדי ביטולה במשך שנים רבות) מציין הלמ"ס שבשנת 2017 הגיעו מאתיופיה לישראל 1,467 איש (מהם 37 עולים ו-1,430 דרך איחוד משפחות) וזאת כחלק מהחלטת הממשלה להעלות את שארית המשפחות. ע"פ המשפחות, באתיופיה מחכים עדיין כ-8,000 יהודים ובני משפחה של אזרחי ישראל לעלות ארצה.

בשנת 2017 נולדו 3,809 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. באותה שנה, מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה היה 2.97 ילדים.

עוד מראה הלמ"ס שהקהילה האתיופית מרוכזת ברובה באזורים ספציפיים, יותר מ-60% מהאוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-38%) ומחוז הדרום (כ-24%). בסוף שנת 2017, מבין היישובים העירוניים היישוב שבו מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה נתניה (כ-11.7 אלף איש), ואילו היישוב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה קריית מלאכי (16.5%). עוד נתון מעניין שחושף הלמ"ס הוא על כך שרוב המשפחות שמקימים חברי וחברות הקהילה האתיופית נוצרים בתוך הקהילה, 88% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (92% ו-85%, בהתאמה). אל מול זאת – שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי הוא יותר מפי שניים משיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית (19 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים).

הקהילה והחינוך

בשנים האחרונות חלה ירידה בכמות התלמידים האתיופים שלומדים בבתי הספר של הפיקוח הדתי-ממלכתי ( אליו רבים מוסללים מזה שנים רבות) בשנת הלימודים תשע"ז (2016/17) למדו בפיקוח הממלכתי-דתי רק 44.9% מהתלמידים ממוצא אתיופי (חינוך יסודי ועל-יסודי) לעומת 57.2% בשנת הלימודים תשס"ז. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות מבין תלמידי כיתות י"ב יוצאי אתיופיה גם הוא נמצא במגמת עלייה והגיע ב-2017 ל-91.3% בהשוואה ל-94.5% בקרב כלל החינוך העברי. אמנם, שיעורי הזכאות של יוצאי אתיופיה נמוכים יותר לעומת החינוך העברי – 61.9% ו-78.7%, בהתאמה, אך הם נמצאים במגמת עלייה בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה נצפתה עלייה משמעותית.

מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, מ-2,372 בתשע"ב (2011/12) ל-3,291 בתשע"ח (2017/18). גם אחוז יוצאי אתיופיה מתוך כלל הסטודנטים גדל באותן שנים, מ-0.9% ל-1.2%. עם זאת, אחוז זה עדיין נמוך בהשוואה לשיעורם בקרב צעירים בגילי 29-20 העומד על 2.5%.