אחרי כל זעקות החמס של 24 השעות האחרונות על הגרעון המשתולל צריך לאזור אומץ, להביט לגרעון בלבן של העיניים ולשים את העניין בפרופורציה. החריגה בגרעון היא זמנית ושולית. לעומת זאת, הניסיון להעצים את הגרעון ולהפריז במשמעותו יכולה להיות קשה ואכזרית.
קודם כל פרופורציות #1: באוצר דיווחו על גרעון של 3.6% תוצר ב-12 החודשים האחרונים. זו כמובן מדידה פיקטיבית של ממוצע מומצא. ל-12 החודשים האחרונים אין כל משמעות כלכלית שכן הם צירוף של חודשיים מתקציב אחד לעשרה חודשים של תקציב אחר. את הגרעון האמיתי של תקציב 2018 נראה בסוף השנה. או כמו שאומר הביטוי המפורסם – את הכסף סופרים במדרגות. כדי להבין לאן אנחנו הולכים אפשר להסתפק בעובדה שמתחילת השנה גבתה רשות המיסים 256 מיליארד שקלים שהם בדיוק 10 חלקי 12 מתוך היעד השנתי שעומד על 307.2 מיליארד שקלים. מנגד, בצד ההוצאות אין שום חריגה שכן בעשרת החודשים האחרונים הוציאה הממשלה קצת פחות מ 10 חלקי 12 מהתקציב המתוכנן. לפני שבועיים, בכנס של אגף התקציבים, הצהיר שר האוצר כי הוא מאמין שעד סוף השנה הגרעון יתכנס אל תוך היעד.
צריך להגיד מה משרת גרעון שצומח במעט. הוא מאפשר את הרחבת השירותים החברתיים: הגדלה של תקציב הבריאות, הגדלה של ההוצאה על חינוך והגדלה של קצבאות הנכים
קודם כל פרופורציות #2: יעד הגרעון המתוכנן הוא 38.5 מיליארד שקלים שהם 2.9% מהתוצר. גרעון של 3.6% הוא למעשה גרעון של 47.8 מיליארד שקלים, כלומר פחות מ-10 מיליארד שקלים חריגה. במונחי החוב של מדינת ישראל מדובר בכסף קטן שיצטרף לחוב הממשלתי שעומד על כ-700 מיליארד שקלים. ההשפעה של הריבית על תוספת החוב הזה בשנים הבאות תהיה שולית ביותר.
קודם כל פרופורציות #3: כאמור, אם התחזית ה"נוראית" של 3.6% גרעון תתממש מדובר בפחות מ-10 מיליארד שקלים. לשם השוואה, בשנת 2017 תכננו גרעון של 2.9% וסיימו את השנה עם גרעון של 1.97% בלבד. כלומר 15.1 מיליארד שקלים פחות מיעד הגרעון. בשנת 2016 צברה הממשלה גרעון של 9.1 פחות מהתכנון. בראיה כוללת של השנים האחרונות, חריגה של 10 מיליארד שקלים בגרעון, אם באמת תהיה כזו בסוף השנה, לא מגיעה לחצי מהגרעון שהמדינה תכננה לצבור ולא צברה בשנתיים הקודמות.
אחרי שנכנסנו לפרופורציות והבנו שהגרעון הוא לא סכנה לריבונות השלישית, צריך להגיד מה משרת גרעון שצומח במעט. הוא מאפשר את הרחבת השירותים החברתיים: הגדלה של תקציב הבריאות, הגדלה של ההוצאה על חינוך והגדלה, אומנם לא מספיק גדולה, של קצבאות הנכים. אמנם לא מדובר בהגדלה משמעותית של ההוצאה הממשלתית, אבל זו בדיוק ההגדלה שרוצים לקצץ כל אלה שנחרדים מגרעון של 3.6%. באותו כנס מול אנשי אגף התקציבים אמר כחלון כי "עם כל הביקורת, בהוצאות אזרחיות אין שמן ורזה. יש רופאים ויש מורים, עובדים סוציאלים ואחיות. אנשים שצריכים לתת שירות לציבור. להפוך את עובדי הציבור לאויבים? לא בבית ספרנו". אזרחי ישראל יכולים להיות רגועים, ממשלת ישראל תעמוד בחריגה קטנה בגרעון. ההגדלה שבוצעה בהוצאות הממשלה, תשרת את האזרחים עשרות מונים יותר מעוד שנה של הקטנת היחס חוב תוצר.
