למען הבהר ספק נגד המתנפלים עלי בגלל פוסט שפרסמתי.
באמת באמת אין לי דבר וחצי דבר נגד המאמינים באלוהים, ולא המקיימים את מצוות הדת. יש לי נגד המנסים לכפות עלי לבטא את דעתי ביצירותיי בספרות, קולנוע או במאמר. באשר לאלוהים וקיומו, יש לי נגד הקוזקים של הקדוש ברוך הוא. חלילה לי לכפור באמונות האחר באלוהים ובקיום מצוות הדת רק לא בכפייה. "איש באמונתו יחיה" כולל אנוכי, שלא מנסה לכפות אמונה חילונית על אף אחד.
באופן משונה בגלל סיבות שונות אני אפילו מסתדר עם דתיים וחרדים', אוהב להיות בחברתם, ומאוד לא מסתדר עם הפופוליזם של לפיד באשר לחרדים.

יש לי נגד הכופים עלי להביע ביצירותיי דעות המערערות את עליונות הלאום על האדם באשר הוא אדם. את זכותי לכפור על קדושת הדגל או ההימנון ביצירת ספרותית או קולנועית. עליונות המדינה או איסור להעליב אותה היא שטות מוחלטת. מדינה אינה מולדת. התבלבלתם. מדינה היא גוף אדמיניסטרטיבי שאני קונה את שירותיה במסים והיא אמורה לתת לי בתמורה שירותים. גם סיוע ביצירות תרבות כמו בצרפת או בגרמניה לדעות מיעוט. המשנה וכתיבת התנ"ך מומנה על ידי יהודה הנשיא ואחרים בכסף רב למרות שיודעי קרוא וכתוב בעם ישראל היו אנשים במיעוט ומתנשאים. האזרחים כולל המיעוט השמאלני, כולל הערבים משלמים מיסים ויותר מדי על מנת לממן את מישרתם של מירי רגב ונפתלי בנט. כלומר, השרים המכובדים אמורים לשרת אותי ולא אני אותם.
גופים כמו המועצה לתרבות הוקמו לשמש כחיץ ברור בין קברניטי המדינה לבין תושביה. זאת כדי שלא יקרה כפי שקרה לירמיהו שבגלל נבואותיו, יצירות תרבות אדירות אוניברסליות – הוא הושלך לכלא על ידי השלטון בו ירמיהו נלחם במילים שהן שירה צרופה. זה מה שאני מסיק מהתנ"ך ובנט ורגב לא מבינים. הם הם האנשים שרוצים להשליך את ירמיהו לכלא, הם הם האנשים ששולחים את הנביא עמוס חזרה לענתות בו נולד כמו שרגב ומריעיה שולחת את אנשים לעזה.

אינני כופר במולדת לעם היהודי והערבי. מולדת היא עניין חשוב ביותר ששוכחים מחשיבותה העצומה כאשר מקדשים את המדינה והלאום. מולדת מתוך אהבה ולא מתוך שנאה ודריסת של האחר בשמה. שום דבר אינו קדוש בפני הביקורת גם אם היא לא מנומסת כפי שעשה גדול המחזאים חנוך לוין. מי שירצה יצפה או שיקרא מי שלא רוצה שלא יצפה ויקרא.

אני חושב כמאמר הנביאים שמירי רגב, בנימין נתניהו, נפתלי בנט זונים על כל עץ רענן על קדושת דברים שאין להם קשר לחיים האמתיים, אלא כסגידה לפופוליזם לשמו.
אני כופר בקריאה לרצח ולגזענות באשר היא.

כן יש לי בעיה גדולה עם הטפות יהודיות וערביות הקוראות לרצח וגזענות. אין לי בעיה עם יצירה שתציג דמות שרוצה להרוג יהודים וערבים. אין לי בעיה אם משורר מציג דמות שסבלה מהרג ילדיה, תביע רצון שטני לאכול מוח של מי שהרג אותו, יהודי או ערבי. המלט רצה והרג את המלך ריבון המלכות שרצח את אביו. אז גם את המלט של שייקספיר יאשימו כאלגוריה למרידה בשלטון מדינת ישראל? בהחלט הדבר עלול להגיע לכך.

אם כקולנוען או סופר אצור סצינה קולנועית של אב פלסטיני ששכל את בנו, ובתו האחות השכולה כנקמה תרוץ עם סכין, תהרוג יהודי, ולכן הרסו את בית המשפחה והאב שם עפר לראשו וזועק "להרוס את מדינת היהודים להרוג את כול היהודים לשרוף את דגלם", סך הכול תגובה וורבלית בסרט שעשוי להיות יצירה מצוינת, האם תשללו מענק לסרט או ספר המביא סצנה אנושית פסיכולוגית חזקה כזו להבנת סבל האדם? כן או לא? אם אתם שוללים תמיכה כזו, אנא מדינה מטופשת אל תגבי ממני מסים, ואנא אנשי תרבות ההולכים להיות לקטורים של מירי רגב על פי חוק הקולנוע החדש, הימנעו משטויות מסוג זה.