ההסכם שנחתם השבוע לקידום הבטיחות בענף הבניין ייבחן, בראש ובראשונה, ביישומו בשטח – מה שנכון כלפי כל הסכם שנחתם, אבל בעיקר הסכמי עבודה עם הממשלה. ההסתדרות כבר הוכיחה בעבר שהיא יודעת לאכוף הסכמים, גם כאלו שנתקלים בהתנגדות על ידי דרגים שונים במערך המדינתי.

כבר בחודש הקרוב נדרש החשב הכללי באוצר לבצע שינויים במכרזי הבינוי והתשתית שהוא מוציא. המכרזים המתוקנים יכללו מפרט בטיחות, שכולל בין היתר חובת התקנת רשתות מגן לעבודה בגובה

לדוגמא, בעקבות חתימת הסכם ניסנקורן-כחלון ביולי 2015, בנושא קליטת עובדי קבלן בשירות הציבורי להעסקה ישירה, הוקם בהסתדרות מערך אכיפה. תפקידו של מערך האכיפה היה, ועודנו, להוריד ההסכמות הכלליות אל קרקע המציאות, ולפרוט אותן לצעדים קונקרטיים בכל אחד ממקומות העבודה שהושפעו מההסכם, תוך וידוא היישום בפועל. נראה שגם במקרה הנוכחי תידרש ההסתדרות לעקוב אחרי ביצוע כל אחד מסעיפי ההסכם, בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בו.

דרישות ההסתדרות ערב השביתה בהשוואה להסכמות עם הממשלה (גרפיקה: אידאה)

כבר בחודש הקרוב נדרש החשב הכללי באוצר לבצע שינויים במכרזי הבינוי והתשתית שהוא מוציא. המכרזים המתוקנים יכללו מפרט בטיחות, שכולל בין היתר חובת התקנת רשתות מגן לעבודה בגובה. החשב הכללי צריך לגבש, בהתייעצות עם מינהל הבטיחות במשרד העבודה, תנאים להכרה בקבלנים כמוכרים לביצוע עבודות ממשלתיות על בסיס הרקורד הבטיחותי של חברות הבניה. ועדה משותפת של מינהל הבטיחות, ההסתדרות ומשרד השיכון תידרש להגיש לשר העבודה המלצות באשר להתקנת רשתות בטיחות באתרי בניה בתוך שלושה חודשים. עד סוף הרבעון הראשון של 2019 צריך לקום מאגר אינטרנטי של תמונות המנופאים המורשים על מנת להתמודד עם זיופי הרישיונות.

חלק מהסעיפים הנוגעים למשרד העבודה והרווחה בהסכם, הם כאלה שהמשרד פועל כבר כיום על מנת לקדם, אולם תמיכת משרד האוצר במסגרת ההסכם והתוקף החוקי שלו (כ"הבטחה שלטונית"), לצד התמיכה הציבורית הרחבה שהביעו ציבור חברי ההסתדרות והציבור הישראלי בכלל במאבק הנוכחי עשויים להסיר חסמים או לפחות להוות כוח נגד משמעותי לגורמים הסרבנים סביב שולחנות הממשלה והכנסת.

רגולציה, כלל ההוצאה ועוד מרעין בישין

במקביל להכרזת ההסתדרות על מועד השביתה, פרסם משרד העבודה והרווחה את דו"ח השפעות הרגולציה באשר להפיכת התקן האירופי של הפיגומים למחייב בישראל. במסמך הוצגו גם חלופות כגון השארת המצב החוקי כיום על כנו או חיוב תקן אירופי רק לפיגומים של למעלה משישה מטרים – אולם ההסכמות הנוכחיות מבטיחות כי שר העבודה והרווחה יאמץ את החלופה הרחבה, מבין אלו שהוצגו, על פיה בתוך חצי שנה יחוייבו הקבלנים בתקן האירופי בעת שימוש בפיגומים גבוהים, ובתוך שנה וחצי יחוייבו בכך כלל הפיגומים בישראל.

אתר בנייה בראש העין בו נהרגו שני עובדים בנפילה מגובה, 13 באוגוסט 2018. (צילום: הקבוצה למאבק בתאונות בניין)

גם הצעת חוק פרטית למינוי עוזרי בטיחות למנהלי העבודה באתרי הבניה הגדולים שיזמו חברי הכנסת איל בן ראובן, עבד אל-חכים חאג' יחיא ויו"ר ועדת העבודה והרווחה אלי אלאלוף עברה כבר בקריאה ראשונה, ותעלה כבר ביום שלישי הקרוב לדיון לקראת קריאה שניה ושלישית בועדת העבודה והרווחה.

המכשול המרכזי שעשוי להיות ליישום ההסכמות עם משרד העבודה והרווחה, הוא התנייתם של 60 תקני כוח האדם הנוספים למינהל הבטיחות בקיזוזם של תקנים אלו ממשרדי ממשלה אחרים, בהתאם לשיא כוח אדם המוגדר בחוק יסודות התקציב. מדובר כמובן בסעיף ממשפחת 'כללי ההוצאה' שתכליתם היא צמצום מלאכותי מתמיד של הוצאות הממשלה והשירותים הניתנים לאזרחי ישראל, כחלק מתפיסת העולם הניאו ליברלית של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. ייתכן ומשרד האוצר יצליח לאתר לצורך כך תקנים בלתי מאוישים שהתייתרו במשרדים השונים, אולם ייתכן גם שדרישה זו תעכב את יישום ההחלטה במועדים שנקבעו לה – 25 עובדים כבר השנה, ועוד 35 בשנה הבאה.

מנהיגי העובדים בכנס ההכרזה על שביתת הבטיחות (צילום: דוברות ההסתדרות)

על כל פנים ברור ששיפור האכיפה בכלל, ויישום סעיפים נוספים בהסכם כגון הקמת מוקד פניות אינטרנטי וטלפוני עד  לדיווח על ליקויי בטיחות עד יוני 2019 תלויים ככל הנראה בהגדלת כוח האדם במינהל.

בין דרישות ההמשך של המאבק בתאונות בענף הבנין: הגבלת מספר שעות העבודה ביממה, אכיפה גם מעבר לקו הירוק ושיפור ניהול החקירות הפליליות

אסור לעצור את המאבק

בהסכם נכללות גם הסכמות שלא עוגנו בלוח זמנים ספציפי כגון גיבוש והחלת חובה להכשרת בטיחות לכלל עובדי הבניין בישראל מצד מינהל הבטיחות, הגברת האכיפה של חוק שעות העבודה והמנוחה באתרי הבניה על מנת למנוע תאונות הנובעות מעייפות עובדים, קביעת מדרג האחריות לבטיחות באתר אשר יכלול גם את מזמיני העבודה, והדרישה ששר השיכון יתקן תקנות שיאפשרו לשלול רישיונם של קבלנים עם רקורד בטיחותי בעייתי. ההסתדרות תצטרך לדאוג שהמשרדים אכן יקדמו התחייבויות אלו בזמן סביר.

לצד זאת, ישנם עוד צעדים רבים ומשמעותיים שלא נכללו בהסכם, אך כדאי שישארו על סדר היום. סגירת אתרים לזמנים ממושכים על רקע ליקויי בטיחות (ולא רק לאחר תאונות), שיפור ניהולן הלקוי של חקירות פליליות בגין תאונות, הגבלת ימי העבודה באתרי הבניה – לדוגמה לעשר שעות יומיות – למניעת תאונות הנובעות מעייפות עובדים, וכמובן הטלת פיקוח על הבטיחות בעבודה מעבר לקו הירוק. כל אלו הם צעדים שראוי שהציבור הישראלי, על נציגיו וארגוניו, ידרוש מצד משרדי הממשלה.