הרפובליקה של סיישל השיקה לראשונה בהיסטוריה איגרת חוב ממשלתית כחולה לשם תמיכה בפרויקטים ימיים בני קיימא. איגרת החוב הונפקה באופן רשמי בתחילת אוקטובר והושקה שבועיים לאחר מכן. מטרת הנפקת איגרת החוב, ששוויה מוערך בכ-15 מיליון דולר למשך עשר שנים עם ביטחונות על סך 10 מיליון דולר מהבנק העולמי ומה- Global Environment Fund, היא לתמוך ולסייע במעבר של המדינה לדייג בר קיימא.

על-פי הבנק העולמי, איגרת חוב כחולה היא כלי פיננסי חדשני בו נעשה שימוש בכדי לממן פרויקטים ימיים בעלי רווחים חיוביים לכלכלה, לסביבה ולאקלים. דוגמאות לפרויקטים ימיים שכאלו הן: תכניות לניהול שטחי דייג, בנייה מחדש של מלאי הדגה, פיתוח של חקלאות ימית, קידום של תכניות מודעות וחינוך סביבתיות וקידום פרקטיקות מקיימות.

איגרת החוב הכחולה תסייע רבות לסיישל להשגת מעבר לדייג בר קיימא ולשמירה על האוקיינוסים שלנו בזמן שאנו נפתח את הכלכלה הכחולה שלנו באופן שכזה

הרעיון להנפיק איגרת חוב ירוקה ברפובליקה של סיישל נהגה לראשונה כבר בשנת 2011, בעת כהונתו של נשיא המדינה הקודם, ג'יימס מיצ'ל. אולם, התפיסה של איגרת חוב כחולה התומכת במעבר לשטחי דייג בני קיימא הועלתה בשנת 2014 בסיוע יחידת הקיימות הבינלאומית של הנסיך צ'ארלס הבריטי. מאז, קבוצה מהבנק העולמי הכוללת מומחים ממחלקת האוצר, המחלקה המשפטית, המחלקה הסביבתית ומחלקת המימון פעלה יחד עם משקיעים כדי לבנות את איגרת החוב וסייעו לרפובליקה של סיישל להקים פלטפורמה לתיעול התשואות ממנה.

הבנק העולמי סייע לרפובליקה של סיישל בהשקת איגרת החוב הכחולה באמצעות השגת שלושת המשקיעים במיזם, Calvert Impact Capital, Nuveen and Prudential Financial, Inc.. בתשואות מאיגרת החוב ייעשה שימוש על מנת לתמוך בהרחבת האזורים הימיים המוגנים עד לכדי 30 אחוז מהמים הכלכליים של המדינה, בפיקוח משופר על שטחי הדייג המועדפים ובפיתוח הכלכלה הכחולה של הרפובליקה של סיישל. לפחות 12 מיליון דולר מהתשואות יוקצו להלוואות ולמענקים בריבית נמוכה לקהילות דייגים מקומיות והיתר יוקדש למימון מחקרים בנושא של שטחי דייג בני קיימא. הנהנים העיקריים מאיגרת החוב יהיו תושבי איי סיישל התלויים במשאבים ימיים למחייתם כולל חברות תיירות, חברות המשווקות מאכלי ים וכדומה. נוסף על כך, מענקים ומלווים יוענקו לצורך השגת מטרות אלה באמצעות קרן המענקים הכחולה וקרן ההשקעות הכחולה, המנוהלת על-ידי קרן הנאמנות לשימור ולהסתגלות לשינויי אקלים של סיישל ועל-ידי הבנק לפיתוח של סיישל.

צב יבשה ענק באי בסיישל. גם הוא יהנה מאיגרת החוב (צילום: shutterstock).

יתרה מזאת, תשואות מאיגרת החוב הזאת ילכו גם לתכניות של הבנק העולמי לניהול שטחי הדייג בדרום מערב האוקיינוס ההודי ולצמיחה המשותפת של המדינות באזור זה. תכניות אלה תומכות בניהול יותר בר קיימא של משאבי הדייג במדינות האזור והגדלת הרווחים הכלכליים מסקטור הדייג במדינות הללו.

איגרת החוב הכחולה הושקה במסגרת ועידת "האוקיינוס שלנו" שהתקיימה בבאלי, אינדונזיה. סגן נשיא הרפובליקה של סיישל, וינסנט מריטון (Vincent Meriton), אמר במעמד ההשקה כי "סיישל מתכבדת להיות המדינה הראשונה הפורצת דרך בשימוש בכלי פיננסי חדש מעין זה". לדבריו, "איגרת החוב הכחולה, שהיא חלק מיוזמה המשלבת השקעה ציבורית ופרטית כדי לגייס משאבים להעצמת קהילות מקומיות ואנשי עסקים, תסייע רבות לסיישל להשגת מעבר לדייג בר קיימא ולשמירה על האוקיינוסים שלנו בזמן שאנו נפתח את הכלכלה הכחולה שלנו באופן שכזה".

צוללנים בריף אלמוגים באיי סיישל (צילום: shutterstock).

סגנית נשיא הפיתוח בר הקיימא בבנק העולמי, Laura Tuck, אמרה במהלך אירוע ההשקה כי הבנק העולמי "מאמין שאיגרת החוב הממשלתית הכחולה הזאת יכולה לשמש כמודל למדינות איים קטנות אחרות ולמדינות בעלות מוצא אל הים. זהו סימן רב עוצמה שמשקיעים מעוניינים יותר ויותר לתמוך במנהל בר קיימא ובפיתוח האוקיינוסים שלנו עבור הדורות הבאים".

חשוב לציין כי בפני ממשלת סיישל ניצב אתגר לא פשוט בכלל – שילוב של כלכלה המבוססת על תיירות ודייג מצד אחד ושמירה על הסביבה מצד שני. הניסיון להתמודד מול האתגר הזה מציב את הרפובליקה של סיישל כמובילה וכחלוצה בעולם כולו במדיניותה הסביבתית. כך, למשל, כבר בפברואר השנה ייעדה ממשלת סיישל 210,000 קמ"ר מהשטח העצום של המים הכלכליים שלה, המכסה כ- 1.2 מיליון קמ"ר, להקמת שני פארקים ימיים ענקיים שיהיו מוגנים מפני דייג מסחרי, חיפושי נפט ופיתוח.

סירת מנוע בין איי סיישל (צילום: shutterstock).

הנפקת והשקת איגרת החוב הכחולה הראשונה מקדימה בחודש אירוע היסטורי אחר בהקשר הסביבתי שאליו היא קשורה בקשר הדוק – התכנסות הוועידה הבינלאומית הראשונה שתעסוק בכלכלה כחולה בת קיימא שתתקיים ב-26-28 בנובמבר בניירובי, בירת קניה. במסגרת ועידה זו עתידים להתקבץ כ-4,000 איש מכל רחבי העולם כדי לדון ב"רתימת הפוטנציאל של האוקיינוסים, הימים, האגמים והנהרות שלנו לשיפור חיי כל בני האדם ובמיוחד לשיפור חייהם של אנשים במדינות מתפתחות, נשים, צעירים והעמים המקוריים שישבו במדינות השונות ולמנף את החידושים האחרונים, ההתפתחויות המדעיות וההתנסויות המיטביות בכדי לבנות שפע ובה בעת לשמר את המים שלנו עבור הדורות הבאים". ועידה זו תדון במגוון נושאים כגון: תחבורה ימית, ביעור העוני ויצירת מקומות עבודה, תיירות, אנרגיה, הבטחת אספקת מזון, ניהול משאבי ים, זיהום אוקיינוסים, ביטחון ימי ועוד.

לסיכום, חשוב לציין כי הכלכלה הכחולה היא תחום המתפתח בכל רחבי העולם וגם בישראל. מנהל התכנון, מגדיר כלכלה כחולה או צמיחה כחולה כ"צורך להסדרת פיתוח מיטבי הנסמך על משאבי הים לקידום וחיזוק כלכלה בת קיימא תוך מזעור הפגיעה בסביבה הימית". בימים אלו מקדם מנהל התכנון "מסמך מדיניות לתכנון וניהול המרחב הימי של ישראל" שבהכנתו מעורב גם האיחוד האירופי. בסופו של דבר, גם ישראל צפויה להצטרף למועדון המדינות המתרחב במהירות המיישם את עקרונות הכלכלה הכחולה.