ב-17.7.2013 הגשמתי חלום. באותו ערב זכיתי לראות את לאונרד כהן בהופעה חיה. ההופעה היתה כל-כך מרגשת, 50,000 הצופים בהיכל בברלין נשבו לחלוטין בקסמו של הזמר היהודי המבוגר (בן 79 באותו הערב) עם הקול העמוק והמחוספס שעמד על הרגליים שלוש שעות וחצי והגיש לנו עוד שיר ועוד סיפור. באמצע ההופעה היתה הפסקה קצרה. במהלכה החלטנו להתקרב יותר לבמה ועל הדרך גם שירבטנו איזה פתק קטן ללאונרד. חשנו שאנחנו חייבים להגיד לו תודה. הבאנו לאחד מעובדי הבמה וביקשנו שהפתק יועבר ללאונרד. כמובן שמעולם לא קיבלתי מייל תגובה אבל זה ממש לא משנה.
לאונרד כהן נפטר בגיל 82, ב-7 בנובמבר 2016. השבוע לפני שנתיים.
19 ימים בדיוק לפני מותו, ב-21 באוקטובר 2016 ראה אור אלבום האולפן ה-14 והאחרון שלו "You Want it Darker". רכשתי אותו מיד. נדהמתי לשמוע בשיר הפותח חלקים מתפילת הקדיש. אין איך לטעות. לאונרד נפרד מהעולם. אני לא מכיר אף מקרה קודם של אמירת קדיש של אדם על עצמו, ימים ספורים לפני מותו, בשיר שהפך מיד לפס-הקול של סוף חייו של הכהן הגדול.
כשלאונרד כהן נפטר, הייתי – לראשונה בחיי – בניו יורק. עיר בה בילה לאונרד תקופות משמעותיות וסוערות בצעירותו. יום אחרי הניצחון של טראמפ הרחובות בעיר הגדולה געשו. ולפתע הגיעה הידיעה על פטירתו של כהן. שמענו שאנשים מתאספים בצ'לסי הוטל. לקחנו את הסאבווי והגענו למקום. בערב הניו-יורקי הקר, בכניסה למלון המיתולוגי ישבו אנשים עם גיטרה, פרחים, אלבומים ותמונות של לאונרד כהן. הצטרפנו אליהם. אנשים מכל העולם הגיעו לחלוק כבוד אחרון למשורר ולפגוש אנשים כמוהם – שגם בהם השירים של לאונרד נגעו איפשהו עמוק בפנים. התיישבנו והחלטנו, גם הפעם, לכתוב ללאונרד. בפעם השניה, והאחרונה.
לאונרד נורמן כהן נולד ב-1934 במונטריאול שבקנדה, בן למשפחה יהודית אמידה שבבעלותה עסק משגשג לאופנת עילית. בביוגרפיה שלו (מומלצת מאוד) נכתב "הוא נולד בחליפה, עם כפית של כסף". את האהבה לחליפות ירש מאביו, נתן. מאימו מאשה שזמירותיה ביידיש וברוסית הציפו תמיד את הבית ירש את אהבת המוזיקה.
נעוריו היו ספוגים יהדות, תפילות ולימודי עברית. סבו, ליון כהן, הניח בשנת 1847 את אבן הפינה ובנה את בית הכנסת של מונטריאול "שער השמים" – בית הכנסת האורתודוכסי הגדול ביותר בקנדה. חוויות ראשוניות אלו הטביעו חותם על שירתו שמוטיבים מתהילים וסיפורי התנ"ך שזורים בה. בראיון שהעניק למגזין "ניו-יורקר" זמן קצר לפני מותו, סיפר כי "גדלתי בבית הכנסת הזה… והרגשתי אליו שייכות שיבטית עמוקה".
במהלך חייו הארוכים לאונרד לא הפסיק את מסע החיפוש שלו. הוא חרג מגבולות היהדות ובעיקר מוכרת ההתנסות ארוכת השנים שלו במנזר בודהיסטי, במהלכן הוא הפך לנזיר-זן מוסמך ואף קיבל שם חדש, ג'יקאן (דממה).
ב-1985 במהלך אחד מביקוריו בישראל הוא התראיין ב"ערב חדש" אצל דן מרגלית. במהלך הראיון (3:20) מרגלית שואל אותו האם השירים שלו "יותר" יהודיים לאחרונה?
כהן לא התבלבל ומיד ענה: "השירים שלי תמיד יהודיים. הם לא יכולים להיות שום דבר אחר. הלב שלי עבר ברית מילה."
השיר הגדול האחרון של לאונרד, שיר הנושא של אלבום הפרידה הוא דוגמה מובהקת למסורת היהודית שהיוצר נשא בקרבו.
"אני מבקש למצוא את הצליל של בית הכנסת 'שער שמים'", כתב לאונרד כהן במייל לגדעון זלרמאייר, חזן בית הכנסת בו גדל לאונרד – והזמין את זלרמאייר לקחת חלק בהקלטות האלבום האחרון שלו – "You Want It Darker".
"כעבור שבועות אחדים"סיפר זלמרמאייר "אדם, בנו של לאונרד שלח אלינו את מילות השירים שבהם רצה שנשיר קולות רקע. בשיר 'הנני' ראיתי שהוא הוסיף מילים מתפילת קדיש כמו 'יתגדל ויתקדש שמי רבא', את השורה 'אני מחוץ למשחק' וציטט מתפילת סליחות. אדם אמר שזה כנראה האלבום אחרון, וכי לאונרד רוצה לסגור מעגל".
בראיון משועשע, חודש בדיוק לפני פטירתו, לאונרד כהן אמר שהוא מתכנן לחיות לנצח אבל הוא ידע טוב מכולם שזמנו מועט. ולכן, "you want it darker" – האלבום כולו ובמיוחד שיר הנושא – קיבלו משמעות כל-כך גדולה ומיוחדת. אלבום שהוא אמירת קדיש של אומן גדול על עצמו.
אשרינו שזכינו לחיות בימי חייו של לאונרד כהן.
If you are the healer, it means I'm broken and lame
If thine is the glory then mine must be the shame
You want it darker
We kill the flame
Vilified, crucified, in the human frame
A million candles burning for the help that never came
You want it darker
I'm ready, my lord
But the story's still the same
There's a lullaby for suffering
And a paradox to blame
But it's written in the scriptures
And it's not some idle claim
You want it darker
We kill the flame
And the guards are taking aim
I struggled with some demons
They were middle class and tame
I didn't know I had permission to murder and to maim
You want it darker
I'm ready, my lord
Vilified, crucified, in the human frame
A million candles burning for the love that never came
You want it darker
We kill the flame
If you are the healer, I'm broken and lame
If thine is the glory, mine must be the shame
You want it darker
Hineni, hineni
I'm ready, my lord
Hineni, hineni
Hineni
הִנְּנִי – מאנגלית: גד קינר
אִם אַתָּה הַמְּחַלֵּק
אֲנִי יוֹצֵא מֵהַמִּשְׂחָק
אִם אַתָּה הַמְּרַפֵּא
אֲנִי שָׁבוּר וּמְשׁוּתָּק
אִם לְךָ הִיא הַמְּלוּכָה
אָז לִי לָבֶטַח הַבּוּשָׁה
אַתָּה אוֹהֵב אֶת זֶה אָפֵל יוֹתֵר
אֲנַחְנוּ רוֹצְחִים אֶת הַלֶּהָבָה
אַדִּיר, בַּמְּרוֹמִים
יִנָּשֵׂא שִׁמְךָ הָרֵם
צְלוּבִים, מְקֻלָּלִים
בְּצֶלֶם בְּנֵי אָדָם
מִילְיוֹן נֵרוֹת דּוֹלְקִים
לָעֵזֶר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ מֵעוֹלָם
אַתָּה אוֹהֵב אֶת זֶה אָפֵל יוֹתֵר
הִנְּנִי הִנְּנִי
אֲנִי מוּכָן, אֵלִי
בַּסִּפּוּר יֵשׁ מְאַהֵב
אַךְ הַסִּפּוּר לֹא הִשְׁתַּנָּה
יֵשׁ שִׁיר עֶרֶשׂ לַכְּאֵב
וּפָרָדוֹקְס לָשֵׂאת אַשְׁמָה
אֲבָל כָּתוּב בַּמְּקוֹרוֹת
וְאֵין זוֹ סְתָם טַעֲנָה בְּטֵלָה
אַתָּה אוֹהֵב אֶת זֶה אָפֵל יוֹתֵר
אֲנַחְנוּ רוֹצְחִים אֶת הַלֶּהָבָה
בְּשּׁוּרָה מַעֲמִידִים אֶת הָאֲסִירִים
הַסּוֹהֲרִים מְכַוְּנִים לַמַּטָּרָה
נֶאֱבַקְתִּי עִם כַּמָּה שֵׁדִים
בּוּרְגָנִיִּים וּמְאֻלָּפִים כַּהֲלָכָה
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמֻּתָּר לִי
לִרְצֹחַ וּלְהַטִּיל מוּמִים
אַתָּה אוֹהֵב אֶת זֶה אָפֵל יוֹתֵר
הִנְּנִי הִנְּנִי
אֲנִי מוּכָן, אֵלִי
אַדִּיר, בַּמְּרוֹמִים
יִנָּשֵׂא שִׁמְךָ הָרֵם
צְלוּבִים, מְקֻלָּלִים
בְּצֶלֶם בְּנֵי אָדָם
מִילְיוֹן נֵרוֹת דּוֹלְקִים
לָעֵזֶר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ מֵעוֹלָם
אַתָּה אוֹהֵב אֶת זֶה אָפֵל יוֹתֵר
אֲנַחְנוּ רוֹצְחִים אֶת הַלֶּהָבָה
אִם אַתָּה הַמְּחַלֵּק
תַּן לִי לָצֵאת מֵהַמִּשְׂחָק
אִם אַתָּה הַמְּרַפֵּא
אֲנִי שָׁבוּר וּמְשׁוּתָּק
אִם לְךָ הִיא הַמְּלוּכָה
אָז לִי לָבֶטַּח הַבּוּשָׁה
אַתָּה אוֹהֵב אֶת זֶה אָפֵל יוֹתֵר
הִנְּנִי הִנְּנִי
הִנְּנִי הִנְּנִי
אֲנִי מוּכָן, אֵלִי