יותר מעשור לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, אלברט איינשטיין כבר היה במרוץ הימלטות, תוך שהוא חרד לעתיד ארצו. כך עולה ממכתב משנת 1922 שנחשף לאחרונה.

זה קרה לאחר שחברו הוותיק והיהודי אף הוא, וולטר רתנאו, נרצח על ידי קיצונים ימנים והמשטרה הזהירה את הפיזיקאי שגם חייו עלולים להיות בסכנה. איינשטין נמלט אז מברלין למחבוא בצפון גרמניה. בזמן אותה בריחה הוא כתב מכתב בכתב יד לאחותו הקטנה היקרה לליבו, מאיה, ובו הזהיר אותה מפני הסכנות של לאומנות מתפתחת ואנטישמיות, שנים לפני שעליית הנאצים לשלטון, שבסופו של דבר אילצה אותו לנטוש את מולדתו גרמניה לתמיד.

כאן מתפתחים זמנים אפלים כלכלית ופוליטית, אז אני שמח שאני יכול להתרחק מהכל

בתור המדען המשפיע ביותר במאה ה-20, חייו של איינשטיין וכתביו נחקרו לעומקם. האוניברסיטה העברית בירושלים, בה היה איינשטיין חבר, מחזיקה את האוסף הגדול ביותר של חומר הקשור בו. ביחד עם המכון הטכנולוגי של קליפורניה ('קאל-טק'), היא מפעילה את פרויקט 'מסמכי איינשטיין'. מכירות פומביות של מכתביו האישיים התרחשו לא מעט פעמים בשנים האחרונות. המכתב הבלתי מוכר עד כה, שנחשף על ידי אספן אלמוני, אמור להימכר בשבוע הבא במכירה פומבית בירושלים במחיר פתיחה של 12,000 דולר.

המכתב מ-1922 מראה את דאגתו לעתידה של גרמניה, שנים לפני שהנאצים ביצעו אפילו את ניסיון ההפיכה הראשון – הפוטש הכושל במרתף הבירה, בניסיון להשתלט על מדינת בוואריה. "כאן, איש אינו יודע היכן אני, ומאמינים שאני נסעתי לטיון", כתב באוגוסט 1922. "כאן מתפתחים זמנים אפלים כלכלית ופוליטית, אז אני שמח שאני יכול להתרחק מהכל".

"המכתב חושף לנו את המחשבות שהתרוצצו בראשו ובליבו של איינשטיין בשלב מאוד ראשוני של הטרור הנאצי", אומר מרום ארן, שותף בבית המכירות הפומביות "קדם" בירושלים, שהשיג את המכתב והציע לסוכנות הידיעות AP מבט חטוף בו לפני המכירה הפומבית. "מערכת היחסים בין אלברט ומאיה, הייתה מאוד מיוחדת וקרובה, מה שמוסיף מימד נוסף לאיינשטיין האיש ואותנטיות רבה יותר לכתביו". המכתב, שנשלח ללא כתובת שולח, נכתב ככל הנראה בזמן ששהה בעיר הנמל קיל לפני שפתח במסע הרצאות ארוך ברחבי אסיה.

שלוש תמונות של אלברט איינשטיין שצולמו אוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב ב-1953, שנתיים לפני מותו (AP Photo)

"אני מסתדר לא רע, למרות כל האנטישמים בקרב הקולגות הגרמניים. אני מתבודד כאן, ללא רעש או רגשות לא נעימים, ואני מרוויח את כספי בעיקר ללא תלות במדינה, אז אני חש שאני באמת אדם חופשי", כתב. "את רואה, אני עומד להפוך לסוג של דרשן נודד. זה קודם כל נעים, ושנית, גם הכרחי". בהתייחסו לדאגות של אחותו, כתב: "אל תדאגי לי, אני עצמי גם לא דואג, אפילו אם זה לא ממש כשר, אנשים מאוד מתוסכלים. באיטליה, זה נראה לפחות גרוע באותה מידה".

שנה קודם לכן,  ב-1921, זכה איינשטיין בפרס נובל בפיסיקה.

זאב רוזנקרץ, סגן מנהל פרויקט מסמכי איינשטיין ב'קאל-טק', אמר שהמכתב לא היה הפעם הראשונה שבה איינשטיין הזהיר מפני האנטישמיות הגרמנית, אבל הוא משקף את מצב רוחו באותו מפנה חשוב אחרי הרצח של רתנאו ואת ה"גלות הפנימית" שהוא כפה על עצמו מעט לאחר מכן.

"התגובה הראשונית של איינשטיין הייתה של פאניקה ורצון לעזוב את גרמניה לנצח. בתוך שבוע, הוא שינה את דעתו", אמר רוזנקרנץ. "המכתב חושף הלך רוח די אופייני של איינשטיין בו הוא טוען שהינו חסין ללחצים חיצוניים. סיבה אחת עשויה להיות הרצון להרגיע את אחותו. סיבה נוספת, היא שהוא לא אהב להודות בפני עצמו, שהוא במתח בשל גורמים חיצוניים".

כשהנאצים עלו לשלטון והחלו להנהיג חקיקה אנטי יהודית, הם גם הכינו את סילוק המדענים היהודים. הנאצים פטרו את עבודתו פורצת הדרך של איינשטיין, כולל תורת היחסות שפיתח, כ"פיסיקה יהודית". איינשטיין ויתר על אזרחותו הגרמנית ב-1933, אחרי שהיטלר מונה לקאנצלר. הפיסיקאי התיישב בארצות הברית, שם נשאר עד מותו ב-1955. איינשטיין סירב להצעה להיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל החדשה, אך בצוואתו הוריש את מסמכיו וניירותיו האישיים לאוניברסיטה העברית.