העובדים הסוציאליים בכל רחבי הארץ החלו מהבוקר (ראשון) שלא לקבל קהל, זאת בעקבות העלייה בעת האחרונה בתקיפה עובדים סוציאליים שמוגדרת על-ידי איגוד העו"סים כ"דרמטית". ענבל חרמוני, יו״ר איגוד העו״סים, התבטאה בנושא בשם האיגוד ואמרה כי האיגוד לא ישלח את העובדים הסוציאליים אל מותם. "דורשים ששרי הרווחה והאוצר יתערבו במצב החירום".

בשבוע האחרון נרשמו חמישה מקרי אלימות, ביניהם תקיפה מתוכננת של עובדת סוציאלית בבית דגן בפטיש.

ענבל חרמוני (צילום: יאיר מייהאוס סטודיו זוז)

חרמוני הוסיפה עוד: ״אנו דורשים משר הרווחה, חיים כץ ושר האוצר, משה כחלון, למצוא פתרון מיידי למגיפת האלימות כנגד עובדות ועובדים סוציאליים ברחבי הארץ. לא תהיה יותר קבלת קהל במחלקות לשירותים חברתיים עד למציאת פיתרון מיידי לביטחון העובדים וטיפול בתנאי העבודה הירודים והמחסור בתקינה".

גם באוקטובר נקטו העו"סים בעיצומים מספר פעמים לאחר שעובדות סוציאליות הותקפו על-ידי בני משפחה. באחד המקרים הותקפו עובדים באחת מהמחלקות לשירותים חברתיים בירושלים. עובדת סוציאלית אחת הותקפה פיזית ונפגעה בחזה מאגרופים, היא פונתה לקבלת טיפול רפואי. התוקפת, כבת 50 סבתם של הילדים המטופלים במחלקה, תקפה מילולית עוד שני עובדים והשליכה מתקן מים לעבר אחת מהעובדות הסוציאליות שנכחו במקום. רכוש רב הושחת באירוע, בין היתר מחשבים, תיקים, וציוד משרדי נוסף. בשעת האירוע לא נכח באירוע מאבטח, מאחר והוא מתחיל את עבודתו רק בשעה 08:30.

https://www.facebook.com/100002652278165/posts/1991889490909441/

״דמנו אינו הפקר, חובתה של המדינה, ששלחה אותנו להגן ולטפל באוכלוסייה, להגן עלינו, ובמידה והיא אינה מסוגלת לעשות זאת, אנחנו לא נקבל יותר קהל. לא נשלח את העובדים הסוציאליים למותם – אנו דורשים ששרי הרווחה והאוצר יתערבו במצב החירום״, נאמר בהודעת האיגוד.

התופעה עליה מלינות העו"סיות אינה חדשה אך נראה כי לאחרונה היא הולכת ומתעצמת. אחד המקרים הקשים אירע לפני קצת למעלה משנה, בו ירו על מחלקת הרווחה באום אל פאחם, ירי שככל הנראה כוון כלפי מנהלת מחלקת הרווחה בעיר, עו"ס פתחיה אגברייה, והצטרף לאירוע נוסף בו נורו יריות לעבר רכבה של עובדת סוציאלית במקום.

יו"ר שדולת העובדים הסוציאליים בכנסת, חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) התייחס לשביתה הצפויה ואמר כי ״זו שביתה מוצדקת מאין כמותה. מדינת ישראל שולחת את העובדים הסוציאליים לחצר האחורית ללא גיבוי וללא כלים. בלתי מתקבל על הדעת העומס הנורא הנובע מחוסר התקינה ותנאי העבודה הדלים, ובנוסף לזה העובדה שהפכו לשק איגרוף של מטופלים. אנו מזהים עליה חדה במקרי האלימות והגיע הזמן לשים לזה סוף אחת ולתמיד״.