אחת הבעיות המרכזיות הנוגעות לזכויות היסוד שלנו, נוגעת לאפשרות לנהל הליכים משפטיים גם אם אין באפשרותנו לממן אותם כלכלית. זכות זו המוגדרת כזכות הגישה לערכאות, זכות שהוכרה בבית המשפט כזכות יסוד חוקתית. לפי הפסיקה, תפקידו של בית המשפט להגן על גישה יעילה לבית המשפט, בדומה לאופן שבו הוא מגן על זכויות יסוד אחרות.

זכות הגישה לערכאות מאפשרת את מימושן של יתר הזכויות האחרות ובלעדיה מימושן אינו מתאפשר. הבעיה – הממשלה קבעה כי רק מי שישלם אגרת בית משפט הנדרשת בעת פתיחת הליך יוכל לזכות "ליומו בבית המשפט".

התוצאה ברורה, בנסיון למנוע תביעות סרק, ייצרה המדינה חסם משמעותי לזכות הגישה לערכאות. בעיקר כשמדובר באוכלוסיות מעוטות הכנסה והזדמנויות, שאינן יכולות להגיש תביעות רק בשל קושי כלכלי.

מקרה מייצג

דוגמה מייצגת היא דיירת הדיור הציבורי, שנדרשה להציג לחברה המשכנת בדיור הציבורי, מסמך ממשרד הפנים לצורך חתימה על חוזה שכירות עמה. כדי לקבל את המסמך, נדרש צו מבית המשפט. בהתאם, הגישה הפונה בקשה לבית המשפט לקבלת הצו, ולה צירפה גם בקשה למתן פטור מאגרת בית משפט, נוכח מצבה הכלכלי הקשה. אבל הפרקליטות, שייצגה את היועץ המשפטי לממשלה, התנגדה לבקשה למתן פטור מאגרה, בטענה שלא הוכח במקרה זה קושי כלכלי. בין היתר, נטען שלמבקשת סכום של כמה מאות שקלים בחשבונה שמהם היא יכולה לשלם את האגרה.

עיון בתגובת הפרקליטות הראתה כי היא התעלמה לחלוטין מנסיבות חייה הקשות שלה הדיירת ובפרט עובדת היותה אם יחידה המגדלת את בנה בעל הצרכים המיוחדים בן ה-30 לגמרי לבדה, כשהוא נזקק להשגחה צמודה 24 שעות ביממה, ואין באפשרותה לעבוד.

הערר שהוגש בשם הדיירת התקבל, ובית המשפט העניק לה את הפטור מתשלום אגרה תוך שציין שניכר שנסיבות חייה וחיי בנה – קשים ביותר.

אז איך מקבלים פטור?

ומכאן לטור שלנו השבוע העוסק בדרכים לבקש פטור מאגרת בית משפט, פטור, שכאמור מהווה חסם אמיתי בדרכם של אזרחים רבים לא רק לממש את זכותם החוקתית אלא מונע מהם את הצדק המגיע להם ובצידו במקרים רבים סכומי כסף כהכנסה נוספת או ביטול הוצאות מיותרות שהושתו עליהם.

מהם התנאים שבהם ניתן לבקש פטור מתשלום אגרה?

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת שני תנאים לקבלת הפטור.

התנאי הראשון, הוא שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה. שימו לב, על בעל הדין לצרף את הבקשה לפטור מתשלום אגרה בעת פתיחת ההליך (אלא במקרים מסוימים שבהם ניתן להגיש את הבקשה מאוחר יותר, למשל, בתביעה בגין נזק גוף).

את הבקשה, המוגשת על טופס סטנדרטי המצוי באתר הרשות השופטת, יש להגיש בצירוף תצהיר המפרט את רכוש המבקש, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא תלוי בהם, וכן בצירוף מקורות הכנסתו בחצי השנה שקדמה להגשת התובענה. כמו כן, יש לצרף תדפיסי חשבונות בנקים של המבקש או בן זוגו בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה וצילום רישיון רכב שבבעלות המבקש או בן זוגו. עצמאים צריכים לצרף לבקשה גם הצהרת הון ודוחות מע"מ של ששת החודשים שלפני הגשת הבקשה.

שימו לב, במקרים מסוימים הכרזה שהחייב פושט רגל, חייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל או מקבל קצבת הבטחת הכנסה בעת הגשת הבקשה לפטור, מהווים ראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם אגרה. עם זאת, חשוב להבין שזה עדיין לא מעניק פטור או קובע שאין יכולת כלכלית באופן אוטומטי, כך שבעל הדין צריך להגיש בקשה לפטור מאגרה ולהוכיח את מצבו הכלכלי.

התנאי השני לקבלת הפטור הוא שההליך מגלה עילה. מטרת התנאי לוודא שלא מדובר בתביעת סרק. אין להקל ראש בתנאי זה ויש להתייחס בבקשה המוגשת גם לעילת התביעה, ובפרט לסכום התביעה, אם התביעה כספית.

מתי הפטור לתשלום אגרה הוא אוטומטי?

תקנה 20 לתקנות מפרטת הליכים שפטורים מתשלום אגרה אוטומטית, וביניהם:

• עתירה מינהלית בעניין דיור ציבורי, ברוב המקרים.
• ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959.

שימו לב, גם תקנה 4 לתקנות בית-הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008, מפרטת הליכים הפטורים מאגרה ואשר מתנהלים בבתי הדין לעבודה, וביניהם:

• ערר לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, שעניינו ברישום סירוב לעבודה.
• הליכים לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981.
• הליכים לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, שעניינו בתשלום מזונות לאימהות עצמאיות על ידי ביטוח לאומי.

זכאים לסיוע משפטי? יש לכם פטור אוטומטי מתשלום אגרה

מי שמיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת הסיוע המשפטי פטור מתשלום אגרה אוטומטית, לפי תקנה 19 לתקנות. מדובר במי שאושרה בקשתו לקבלת הסיוע מאחר שאין לו אמצעים לשלם בעדו. ההסדר הזה קיים כבר שנים רבות בבית המשפט האזרחי ובבתי הדין לעבודה, ותיקון שאושר לאחרונה, מחיל אותו גם על בתי המשפט לענייני משפחה ועל הערכאות הדתיות.

נשמע מסובך? לא כלכך. אבל אם אתם רוצים להגיש בקשה לפטור מאגרה ולא לגמרי מבינים איך לעשות זאת, אתם מוזמנים לאחד ממרכזי הזכויות של עמותת "ידיד" ואנחנו נעזור לכם.

כמה מילים על אגרות בבית משפט לתביעות קטנות

ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות מוגבל לתביעות כספיות בסך 33,500 ₪, התובע הוא אדם פרטי וככלל הוא אינו מיוצג. בהתאם לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, האגרה לצורך פתיחת הליך בבית משפט לתביעות קטנות תהיה 1% משווי התביעה ולכל הפחות 50 ₪.

*

עו"ד מאיה דומן שפיטלניק היא עו"ד במחלקה המשפטית של עמותת "ידיד". לקבלת סיוע בנושא אגרות בתי משפט או נושאים אחרים אנא התקשרו 1-700-500-313