גם אם נפיל עליהם פצצת אטום.
מומחים, מנהיגים ובני אדם מפחדים לומר את האמת לעם ולעצמם: אין ולא יהיה פתרון לעזה. עזה היא העונש לבעיית הפליטים. לשני הצדדים.
עזה מורכבת ממחנות פליטים מ-48, סגורים ומסוגרים מכל הצדדים, תנאים תת אנושיים, מחנות פליטים מצחינים, שנאה תהומית לעשירים מצפון שלתפישתם תפסו את אדמותיהם ושנאה יוקדת למדינות ערב המתעלמות מסבלם. העזתים ברחו לאיסלם הקיצוני המבטיח גאולה מהסבל הבלתי נסבל. מוכר גם בהיסטוריה היהודית והנוצרית. לאסלם אין זכויות יוצרים על הקצנה דתית שנובעת מתוך סבל ויאוש.

נתון מדהים: במשך 30 שנה בלבד עלתה אוכלוסיית עזה מחצי מליון איש, לכמעט שני מיליון, בשטח שאורכו בין חדרה לתל אביב ורוחבו כעשרה קילומטר. פי ארבעה. במצב זה איך אפשר לפתח תעשייה, חקלאות וחלומות? הילודה של העניים בכל העולם גדלה באופן לא פרופורציונלי ביחס למערב המפונק והשבע. גם בעזה. אנחנו יכולים להאשים את העזתים. לא יעזור. זה יתפוצץ. גם אם נהרוג אותם באלפיהם, אזי בבוא העת, רבבות ומיליונים יצאו לרחובות במדינות ערב והאסלמיסטיות. איראן משפשפת ידיים בהנאה. ירדן, הגבול הכי ארוך שלנו תהיה בסכנה. גם גורמים קיצונים במצרים יתססו כנגד השלטון הנמצא עם ישראל בשיתןף פעולה טקטי ואסטרטגי.
מעשי ידינו טובעים בים.

אין לנו שום ממשלה הנראית לעין, לא מימין, לא משמאל, לא מהמרכז שתרחיק לכת עד לפתרון אזורי לבעיית עזה. זה מחייב ועידה אזורית, ועידה עולמית, הרחבת שטחי מחיה לכיוון אל עריש בהחכרה ממצרים וסיוע כל העולם, להפריח את המדבר לפוצץ אותם בכלכלה במקום טילים. לכל החוששים מהדמוגרפיה העזתית צריכה להיות הבנה שפיתוח ושגשוג כלכלי יקטין את הילודה. אבל איפה? מי יאמר את האמת לעם ולעולם?

למייחלים לנפילת שלטון החמאס, אין טיפת דמיון להבין את האסון הנורא שישראל תהיה צריכה להתמודד מולו. המנהיגים ואנשי האופוזיציה של המפלגות הגדולות אומרים את זה בלחש בינם לבין עצמם-רק שאין להם טיפת אומץ לומר זאת לעם. המנדטים חשובים יותר.

דחינו את אבו מאזן שמנע לפי ראש השב"כ ארבע מאות פיגועים בשנתיים יחד עם כוחות הביטחון שלנו. תודה להסכמי אוסלו, אבל אבו מאזן מסרב לעזור לנו בעניין עזה. הוא צודק. גם סאדאת לא ביקש את עזה מבגין שנפל בפח – בחתימת הסכמי השלום עם מצרים ב-1981. בגין החליט לשמור את לעצמו את עזה. זה כמו ליפול על רימון.

החמאס והג'יהאד האיסלמי לא יוותרו. איזה שלטון מוותר על שליטה ריבונית? ממילא הם מבינים את מה שאנחנו מבינים: ששליטה על עזה היא בכל מקרה צרה צרורה לישראל.

הפתרון לגוף המדמם הוא הומניטרי, אבל רק בינתיים. אבל זוהי רק תחבושת. עוד שנה עוד שנתיים. המצב הולך ומשחק לרעתנו. מי שעיניו פקוחות מבין שעזה היא העונש לבעיית הפליטים ב-48. זה נשמע לקורא כרעיון חדש? אולי. אבל עזה היא עונש לנו ועונש לפלסטינים שסמכו וסומכים על מדינות ערב ונדבותיהם. חמש מאות שקלים למאה אלף משפחות סיוע לתושבי עזה מקטאר. צחוק מהעבודה. רק פתרון אזורי בסיוע המעצמות היה יכול לכפות פתרון. אבל עם מי? עם טרמפ? עם פוטין?…
ואיזה מסכנים התושבים משני הצדדים, נוסעים במכונית הישנה.