התרגיל הלאומי השנתי לטיפול בזיהום ים יסתיים היום (רביעי) לאחר שהחל לפני יומיים. הפעילות המתגברת של ישראל בים בתחומי ההתפלה, לצד מעבר 30% מתזקיקי הנפט העולמי בים התיכון מחייבים ערנות גבוהה ויכולות מקצועיות גבוהות לטיפול בתקלות שפך. "תורת הלחימה" בשפך תזקיקים מבוססת על שיתוף פעולה בין כוחות לאומיים לעזרה ממדינות שכנות ומחברות פרטיות.
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה ניהלה את תרגילה השנתי במתווה של תקלת שפך של 5,000 טונות מזוט לים. לפי התרחיש, מיכלית ובה 15,000 טון התנגשה באניה המגזזת מול חופי חדרה וספגה פגיעה שכתוצאה ממנה החל המזוט להישפך. על-פי התרגיל, אניות יעודיות שאבו כ-10,000 טון מזוט, אך 5,000 טון נשפכו לים והחלו להתפשט במרחב הימי לכיוון החוף. במהלך היום יתרגלו ביחידה הקפצה של גורמים לאומיים וכן של הרשויות המקומיות בחוף הכרמל ובחיפה. בנוסף יתרגלו גיוס מתנדבים לניקוי החופים בעת הגעת תזקיקי נפט לחוף.
בקרן למניעת זיהום ים יש 5 מיליון שקלים, בעבור טיפול מיידי בימים הראשונים. הכסף הזה נועד לשמש לפעילות בזמן שאנו מחייבים את הגורמים המעורבים להזרים מימון
פרד ארזואן, הוא סגן מנהל היחידה, ואחראי על הטיפול באיומים של זיהום הים. לדבריו, האיום הגדול ביותר הוא שפך גדול של תזקיקי נפט. "בים התיכון, שהוא 1% בלבד מהשטח הימי בעולם, יש תעבורה של 30% מתזקיקי הנפט בעולם. בישראל לבדה עוברים מדי שנה כ-14 מיליון טונות של תזקיקי נפט והם האיום מספר אחד על הסביבה הימית. לנמלים נכנסות ספינות ובהן עשרות אלפי טונות, אך למקשרי הדלק הימיים מתחברות מיכליות בנות 100,000 ואף 200,000 טונות של נפט". האחריות למניעת הזיהום מוטלת קודם כל על המפעלים עצמם – לאומיים ופרטיים כאחד, דוגמת תש"ן, קצא"א, נובל אנרג'י, חיל הים וחברת החשמל.
מה מסוכן בזיהום ים?
שפך של דלקים שונים בים נקראים במקובץ "כתמי שמנים". הפירוק הטבעי שלהם בים הוא איטי והם מסוגלים להרעיל את החי והצומח. ההשלכות הישירות והמיידיות הן סגירת החופים לרחצה, אך הנזק מגיע אלינו גם דרך הדגים שאנחנו אוכלים. על כל אלה מתווסף סיכון חדש ומשמעותי – השבתת מתקני ההתפלה. מתקנים אלו שואבים מים סמוך לקרקעית הים והמסננים שלהם רגישים ביותר לשמנים. כך, דלקים קלים יותר – כמו בנזין ואף סולר, מתאדים מהר יותר ושוקעים פחות במים, אך שפך של מזוט או של נפט, יכול להיות גורם סיכון. בתרגיל שהתרחש היום ניתנה הוראה למתקני ההתפלה באזור חדרה לחדול מפעולתם – פעולה לא פשוטה לביצוע, ובעלת השלכות קשות על משק המים. גם מי הקירור של חברת החשמל, בעבור דודי שריפת הפחם בתחנות במתחם "אורות רבין" נדרשים להשבתה במקרה של זיהום שמגיע עד לפתחי היניקה שלהם.
מחאה ציבורית נרחבת התעוררה בשנה האחרונה בהקשר של שפך קונדנסט, כתוצאה מפיתוח מאגרי הגז בסמוך לחוף. לפי ארזואן, "איננו מתעלמים מכך שנוסף מקור סיכון חדש בדמות קונדנסט, אך הסיכון מהחומר הזה נמוך באופן משמעותי גם בשל הנדיפות הגבוהה יחסית שלו וגם בשל הכמויות הקטנות באופן יחסי, לעומת הדלקים שעוברים בקרבת ישראל מדי שנה".
לפי ארזואן, הים התיכון הוא בריכה רדודה בהשוואה לאוקיינוסים, כאשר הים התיכון עצמו מחולק בעצם לשני אגנים שתחלופת המים ביניהם מוגבלת. ביחידה להגנת הסביבה הימית מועסקים 31 איש, והם מופקדים על הפיקוח על כלל המפעלים שקשורים לייבוא או לייצוא של תזקיקים. "בקרן למניעת זיהום ים יש 5 מיליון שקלים, בעבור טיפול מיידי בימים הראשונים. הכסף הזה נועד לשמש לפעילות בזמן שאנו מחייבים את הגורמים המעורבים להזרים מימון. כשנשפך נפט לשמורת עברונה, קצא"א הודיעו על ההתחלה שהם יממנו את עלות הטיפול", הסביר.
הסוציאליזם של הים – שיתוף פעולה המובנה בטיפול בתקלות
לאו"ם ולארגון הספנות העולמי יש מרכז במלטה, אליו מתנקזים דיווחים מהים התיכון ובהם קריאות לעזרה ותיאום הדיווחים בין המדינות השונות. כך, בתרגיל היום פנה ארזואן לאיחוד האירופי דרך התחנה במלטה בבקשה לעזרה בכלי חסימה ושאיבה של כתמי שמן. בהמשך לתרגיל, פנו במלטה למוסדות האיחוד האירופי ודיווח על כלי השיט הזמינים שניתן להקפיץ כדי לטפל באירוע החירום.
בים התיכון, שהוא 1% בלבד מהשטח הימי בעולם, יש תעבורה של 30% מתזקיקי הנפט בעולם. בישראל לבדה עוברים מדי שנה כ-14 מיליון טונות של תזקיקי נפט והם האיום מספר אחד על הסביבה הימית
בים אין צורך להזמין במיוחד "סופרטאנקר" כפי שהיה בשריפה בכרמל, אלא שכוחות החירום ערוכים תמיד לספק סיוע בינלאומי, לא מעט בשל העובדה ש"הים הוא של כולם" ושפך במדינה אחת יכול לגרום לזיהום במדינות אחרות. "בהחלט ייתכן ששפך ממיכליות שלא קשורות בכלל לישראל, בדרכן לסוריה או טורקיה, יגרום לסיכון לחופי ישראל ובמקרה כזה הגופים הבינלאומיים יעבירו אלינו את הדיווח. לאיחוד האירופי יש גם משאבים לוויינים שמאפשרים לעקוב אחר התפשטות הכתם, ולהעביר את המידע לרשותנו".
בתרגיל היום השתתפה גם האניה ששוכרת נובל אנרג'י, מפעילת הקידוחים הימיים "תמר" ו"לוויתן". "זה נח לשני הצדדים", מסביר ארזואן. "ממילא אנחנו מחייבים אותם בתרגול שנתי, וההבדל הוא שכאן זה לא תרגיל טכני של הורדת חוסם כתמים למים, אלא בתרחיש ספציפי של תקלה מסויימת". במקרה כזה, יש משמעות לתיאום בין הגורמים השונים המחזיקים בכלים – חיל הים שולח כלים לתצפית, ואילו לגורמים פרטיים יש כלי שאיבה ותיחום של כתמי שמן. "מאוד חשוב לפנות את המיכלים שמתמלאים בשמנים שנשאבו כי השיט לחוף ובחזרה לוקח כמה שעות וזה זמן קריטי", הסביר ארזואן.
הטיפול בים זול פי 8 מטיפול בחוף
במקרה של דליפת מזוט, 30% מהחומר צפויים להתנדף לאוויר, והשאר הם בסכנה של זיהום החוף. תיחום ושאיבה של שמנים מהים איננה פעולה יעילה במיוחד. במקסימום, ניתן להצליח לשאוב 20% מהכמות שנשפכה, והסיבה להתאמץ בכל זאת, היא להפחית את כמות השמן שמגיעה לחוף, שהטיפול בה מאוד יקר. "על כל טון דלק שמגיע לחוף נוצרת 10 טון של פסולת והטיפול בה מסובך ויקר. בחול עוד אפשר לאסוף אותו, אבל ניקוי סלעים הוא מבצע הרבה יותר מסובך". באופן אידיאלי, חול מזוהם בנפט, ייערם ויתוחם בסמוך לחוף ויפורק לאורך חודשים ושנים בעזרת חיידקים, כלומר בזירוז מלאכותי של תהליך טבעי. עם זאת, ההשפעה הימית נותרת לאורך זמן. דייגים באיזור מפרץ מקסיקו, בו התרחשה דליפת הנפט הגדולה בעולם, באסדת DEEP WATER HORIZON, מספרים כי שנים לאחר האירוע, מחצית מהדגה שנלכדת באזור סובלת מעיוותים והיא ספוגה בנפט.
במה מסייע התרגול?
האירוע בתרגיל היום התרחש במרחק 13 ק"מ מהחוף. מכיוון שהתרגיל תחום לשלושה ימים, זמן ההתפשטות של הכתם "הואץ" באופן מלאכותי כך שלאחר 12 שעות הכתם הגיע למרחק 2 ק"מ מהחוף. "כתמי שמן מתפשטים בדרך כלל בצורה של פסים רחבים בעובי משתנה. אנחנו תמיד נשתדל ללכוד כמה שיותר מהם, ולהאיץ את ההתפרקות של האחרים באמצעות חומרים כימיים יעודיים. בעבר, החומרים הללו היו יותר רעילים מהכתם עצמו, אך כיום, בדור השלישי, הם מסוגלים לגרום להיפרדות של טיפות השמן ברעילות נמוכה יחסית. כך, שטח הפנים שלהן גדל והפירוק הטבעי של הטיפות מואץ בזכות ההפרדה.
האם זה מספיק?
בארגון "צלול" מקיימים עבודת ביקורת עקבית על מהלכי המדינה בתחום מניעת זיהום ים. לטענתם, היקף הכלים שיכולה המדינה לגייס איננו מספיק ביחס לאיומים, כאשר "התכנית הלאומית למוכנות לתגובה", שבניהול המשרד להגנת הסביבה, איננה מעוגנת בחוק. השינוי הנחוץ, לטענת הארגון, יחייב את המשרד להגנת הסביבה לעדכן בדחיפות את תרחיש הסיכון של התלמ"ת ולהעמידו על יכולת תגובה עצמאית לא לאירוע אחד, אלא לשלושה אירועי זיהום גדולים בו-זמנית: אירוע דליפה גדול במפרץ אילת ושני אירועי דליפה גדולים בים התיכון – 6,000 טון דלק/מזוט כל אחד, סה"כ 18 אלף טון. היערכות זו מחייבת להצטייד בהתאם בציוד ובכוח אדם יעיל ומיומן. על ההיערכות לכלול את המשרד להגנת הסביבה, את חיל הים, את המפעלים השונים ואת הרשויות המקומיות".
