הוּא לֹא נִכְנַס, הוּא הָיָה עַל הַגְּבוּל
וְזֶה עָזַר לָהּ לִשְׁמוֹר עַל שְׁפִיּוּת רוֹב הַזְּמַן
(בִּגְבוּל הַטַּעַם הַטּוֹב כַּמּוּבָן).
וְאָז מִנְהָרָה,
וּפִיצוּץ,
וַחֲדִירָה,
וּמִישֶׁהוּ נוֹרָה,
וְדָם,
הָמוֹן הָמוֹן דָּם
בְּלִי לָדַעַת מֵהֵיכָן
וְאֵיךְ לַעֲזָאזֵל הוּא הִגִּיעַ לְכָאן?
וְהִיא הִשְׁפִּילָה מַבָּט אֶל בֵּינוֹת יְרֵכֶיהָ
וְהֵבִינָה שֶׁקִּיבְּלָה לִפְנֵי הַזְּמַן.
וְאָז קִיבְּלָה הוֹדָעָה –
שֶׁהוּא כָּאן כְּבָר מֵהַצָּהֳרַיִים
וְדָפַק כָּזֹאת שֵׁינָה
וּמָה קוֹרָה אִתָּהּ וְלָמָּה הִיא לֹא עוֹנָה?
הַדָּם טֶרֶם עֵת כְּבָר נִקְרָשׁ עַל רַגְלֶיהָ
וְהִיא קָמָה וְיָצְאָה בְּלִי לָדַעַת לְאָן
וְהֵבִינָה –
כְּשֶׁמִּלְחָמָה בַּחוּץ
הַגּוּף מִתְפָּרֵק
גַּם בַּמֶּרְחָב הַמּוּגָן.
*הערת המשוררת: השיר נכתב בתקופת צוק איתן, ובצער רב מצא את עצמו רלוונטי שוב*