דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ה בשבט תשפ"ב 27.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציב המדינה

בעד ונגד / תקציב דו שנתי: איך זה עובד באמת

כחלון מתנגד, אין תועלת כלכלית, אך ישראל תמשיך לפעול בתקציב דו-שנתי. הטיעונים בעד ונגד הפטנט הישראלי שמדינות העולם לא ששות לאמץ

ספר התקציב. צילום: פלאש 90
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

למרות התנגדותו של שר האוצר ושל הדרג המקצועי באוצר, נראה שהתקציב הבא של מדינת ישראל הולך להיות תקציב דו-שנתי. מהתבטאויותיו של כחלון בתקופה האחרונה ניכר כי הוא אמנם מסתייג מהמהלך אך לא שש להלחם בנתניהו, אשר נחוש להנהיג תקציב דו שנתי אשר יתן לו שקט יחסי עד לסיום הקדנציה הנוכחית שלו כראש ממשלה. כחלון התייחס לסוגיה זו בתדריך לכבוד שנה להקמת מפלגת כולנו ואמר "יש לי התחייבויות קואליציונית לתקציב דו שנתי. אני חושב שמקצועית זה לא נכון".

לפני כחודש (אפריל 2016) שלח ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, מכתב לועדת הכספים ובו פירט את התנגדותו לתקציב דו שנתי ובו נכתב: "אבקש לדווח לוועדה כי נוכח החשיבות שבשמירה על מדיניות פיסקאלית אחראית, הניסיון הנצבר בתקציב המדינה לשנים 2011-2012 והעדר הניסיון הבינלאומי בנושא, עמדתנו המקצועית הינה כי יש להשאיר על כנה את הוראת חוק יסוד: משק המדינה לפיה תקציב המדינה יהיה לשנה אחת". מכתבו של לוי מדגיש את הפן המקצועי, לפיו הנחות היסוד לבניית התקציב, שאינן מדוייקות גם בתקציב חד-שנתי, יהיו בסטייה חמורה אף יותר בתקציב דו-שנתי ועל כן עלולות תחזיות משרד האוצר להשתבש, ועמן עבודת הממשלה.

על פי דיווחים, בימים הקרובים צפויים ראש הממשלה ושר האוצר לסכם ביניהם סופית את ההחלטה על תקציב דו שנתי, וכאמור, נראה שההחלטה על היות התקציב תקציב לשנתיים כבר נפלה.

בינתיים, המצדד היחיד שטוען שיש הגיון כלכלי מאחורי התקציב הדו שנתי הוא השר יובל שטייניץ, שבמסגרת כהונתו כשר האוצר בין השנים 2009 ל-2013 יושם תקציב דו שנתי . בראיון אתמול לגלי צה"ל אמר שטייניץ כי "התקציב הדו שנתי שאני פיתחתי בא לעולם מסיבות כלכליות. בהתחלה ראש הממשלה נתניהו דחה אותי על הסף כי אף אחד בעולם לא עושה את זה. אני שכנעתי אותו שזה עדיף. פרופסור ניג'ל פרגוסון ואנחל גוריה פרסמו מאמרים בעד תקציב דו שנתי. תקציב חד שנתי הוא כמו כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו. במשך שישה שבעה חודשים בשנה מתכננים את התקציב הבא. אנחנו נראה יותר ויותר מדינות שעוברות לתקציב דו שנתי. הפספוס ב-2012 היה מבוסס לא היה ניתן לצפיה גם בקיץ 2011. אני יודע שיש פקידי אוצר שתומכים בתקציב דו שנתי ולא אומרים זאת בפומבי.⁠⁠"

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) תקף את הטענה שיש הגיון כלכלי מאחורי התקציב הדו שנתי ואמר אמש בראיון לגלי צה"ל כי "אין כמעט פרמטר כלכלי שהתקציב הדו שנתי עמד בו. זו עובדה. אין כמעט איש מקצוע כלכלי שתומך בתקציב דו שנתי. רוב רובם מתנגדים כי הוא בעייתי מאוד לבנייה ומי שמשלם את המחירים הם אזרחי ישראל . אין כאן עניין כלכלי חברתי אמיתי. הקואליציה של ראש הממשלה מאוד שבירה וכדי להתמודד עם זה הוא רוצה לעשות תקציב דו שנתי. זה מהלך פוליטי שלא יפתור את הבעיה הפוליטית אפילו בתוך הקואליציה"

איך עובד תקציב דו שנתי

בעוד שצד ההכנסות בתקציב נשען על תחזית שיכולה להתבדות, צד ההוצאות בתקציב הוא החלטת ממשלה. החלק הרגיש יותר לשינויים הוא צד ההכנסות, שכן על כלכלני האוצר להעריך גורמים קשים לחיזוי כמו שיעור הצמיחה במשק, גידול האוכלוסייה, היקף האבטלה ואופיה, ולפי הערכות אלו לייצר הערכה להיקף הכנסות המדינה.

בעשור האחרון בדרך כלל, פיספסו אנשי משרד האוצר "מלמטה" את הכנסות המדינה, כלומר העריכו את ההכנסות כנמוכות יותר משיעורן בפועל. עם זאת, דווקא בתקציב הדו-שנתי של 2011-2012 (היחיד בהיסטוריה של ישראל שיצא לפועל, והממשלה פעלה על פיו במשך שנתיים מלאות) האוצר העריך הערכה מופרזת של הכנסות המדינה לשנה השנייה בתקציב, 2012,  בהפרש של כמעט 14 מיליארד שקלים מהסכום שהתקבל בפועל.

הסיבה הייתה האטה כלכלית משמעותית שהתרחשה בשנת 2012, והביאה לצמצום בלתי צפוי בהכנסות הממשלה ממיסים. התוצאה הייתה גרעון לא מתוכנן בהיקף שהממשלה לא נערכה אליו, כ-40 מיליארד שקלים.

השימוש של לוי בביטוי "מדיניות פיסקלית אחראית" נועד לאותת שאין היגיון כלכלי בקיומו של תקציב דו-שנתי. מתנגדי התקציב הדו-שנתי מעלים כטענה את העובדה שאין אף חברה עסקית הנוהגת להכין תקציב דו-שנתי, וגם אין מדינות נוספות שנוהגות כך. התכנון והתאמת הביצוע של הוצאות הממשלה להכנסות הממשלה הוא מרכיב משמעותי בכל מדיניות, ולכן כלכלני האוצר מתנגדים לתקציב הדו-שנתי.

לחזק את הממשלה על חשבון הכנסת

אך אם אין היגיון כלכלי או מקצועי בקיומו של תקציב דו-שנתי, עולה השאלה מדוע בכל זאת מקדם אותו רה"מ, כאשר שריו מקבלים זאת בהתנגדות כבושה? המתנגדים מצביעים על כך שתקציב דו שנתי מחזק את הממשלה מול הכנסת, בכך שהוא חותך בחצי את השפעת הכנסת על תקציב המדינה, שהיא ההחלטה הביצועית המשמעותית והמרכזית ביותר שמתקבלת במהלך השנה.

צריך גם לזכור שממשלת נתניהו הנוכחית היא ממשלה צרה בת 61 ח"כים, ולכן די בשני חברי כנסת מהקואליציה שיחילטו "למרוד" כדי להעמיד בסכנה את העברת התקציב – מהלך שגורם אוטומטית להפלת הממשלה וקיום בחירות חדשות.

החלטה על תקציב דו שנתי מייצרת צומת פוליטי מכריע אחד – ההחלטה על התקציב הבא – ומבטלת אותו בהחלטה על תקציב 2018. ביטול זה מעקר את הזירה המרכזית שבה הכנסת יכולה לפקח על עבודת הממשלה ומחליש את כוחה הדמוקרטי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!