בדיון המשותף של ועדת החוץ והביטחון והוועדה לביקורת המדינה שהתארחו אתמול (רביעי) במתנ"ס בעיר שדרות, אמר נציג מס רכוש כי כבר בשבוע הבא יעלו תקנות לפיצוי עסקים ועובדים שנפגעו בסבבי הלחימה האחרונים. ראשי הרשויות בנגב המערבי העידו כי בעקבות ה"סבבים" החוזרים ונשנים נפגע החוסן האזרחי של התושבים, ומצטבר כעס שבא לידי ביטוי גם בהפגנות שהתקיימו בשני הערבים האחרונים. ראשי הרשויות מחו גם על שירותים שהמדינה לא מספקת ועל פערים שרירותיים שהיא מייצרת בין היישובים. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "אנחנו לא באים מחמלה, אנחנו באים כי זו חובתנו ולשם כך נבחרנו, לדאוג לכלל אזרחי מדינת ישראל. ללחץ שלנו יש משמעות".

"אנחנו לא מרגישים מסכנים או אזרחים סוג ב'" אמר המארח ראש עיריית שדרות אלון דוידי, "יש פה את מיטב האנשים של מדינת ישראל. היחידות המובחרות. האנשים שגרים פה מבינים ויודעים את המשמעות. אנחנו חיים פה המון שנים עם הילדים שלנו".

מחאת תושבי הדרום בכניסה לשדרות (צילום: דוברות המשטרה).

עם זאת, התייחס דוידי גם להפגנות המחאה נגד הפסקת האש, ואמר כי "התמלאתי בגאווה על כך שאנחנו לא מתרגלים. הילדים שלי היו בהפגנה הזו, שהיא בעצם לא הפגנה אלה סימן חיים. לומר לעצמך שהמצב הזה של מלחמה, ואז רגיעה, פעם אחרי פעם – זה לא אנושי ואסור שזה יקרה. שאסור להתרגל למציאות הזו".

ראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג' סיפר כי אחרי שביתו בת ה-11 השתקמה מהטראומות שחוותה בסבבי לחימה קודמים, כעת שבה לישון עם הוריה. "במצב שלנו התלמידים זקוקים לסיוע יותר ממה שמשרד החינוך יודע לתת" אמר, "הם צריכים עוד שעות. לפצל כיתות. יש לנו בית ספר שהיה מצטיין והפך לבית ספר אדום. הילדים לא מרוכזים – אם הבת שלי ישנה איתי במיטה היא לא יכולה ללמוד בבוקר. והיא באה מבית טוב. זה המצב בו אנחנו נמצאים".

לדבריו, המועצה האזורית בראשה הוא עומד משתרעת על טווח שבין 7.1 ק"מ לכ-25 ק"מ מרצועת עזה, ולכן לא מקבלת תמיכות, שירותים והקלות שיישוביה זקוקים להם, המגיעים רק ליישובים בטווח 7 ק"מ מהרצועה.  "זה לא הגיוני, אנחנו לא חוטפים פחות" טען חג'ג', "אני מצפה ממשלת ישראל תיתן תמריצים וסבסוד לאנשים פרטיים לבנות ממ"דים בבתים הפרטיים שלהם. מאז צוק איתן אני דורש מיגוניוֹת במקומות מרכזיים ביישוב ולא מקבל. באירוע האחרון קיבלנו מאות טלפונים – 'תן לנו מיגוניות שיהיה לאן לרוץ'. לא יכול להיות שלאנשים מבוגרים שבנו את המדינה הזו אין מיגון".

בתגובה, אמר נציג פיקוד העורף בדיון כי "סיפקנו בשנתיים האחרונות כ-130 מיגוניות ברחבי הגזרה". לטענתו, "ביישובים שבין 7 ל-15 ק"מ מהרצועה הפערים הם לא במיגוניות אלא במיגון תקני. השלמת פערי המיגון בגזרות שהן לא העוטף, צריך להיות מתוך הבנה שזה עניין שצריך לתקצב אותו. אנחנו יודעים וממפים את הפערים. אבל יש פער תקציבי".

תמיר עידאן ראש מועצה אזורית שדות נגב סיפר כי מחצית היישובים במועצה נמצאים בתחום שבעת הקילומטרים מהרצועה והיתר מחוץ לתחום, מה שיוצר פערים עצומים במענה שהם מקבלים. "קיבלנו 80 מיגוניות מקרן היסוד כי לא הצלחנו לקבל מפיקוד העורף, להציב ברחובות, ליד המכולת, מגרש המשקים – זה מאפשר שיגרה סבירה שאפשר יהיה להסתובב", אמר. לדבריו, דרוש גם מדרג סביר להקלות המס שלא צונח בצורה כה משמעותית בקו ה-7 ק"מ.

"אתמול במרפאה אחת האחות לא יכלה להגיע כי יש לה פחדים, אז גם הרופא לא בא. ובאחרת לא היה מספיק מיגון. הפיתרון? 'תקחו אותם לנתיבות'", סיפר עידאן, ואמר כי הנפגעים הם בעיקר קשישים. לדבריו מתקשה המועצה גם לאייש תקנים של פסיכולוגים הרוצים לעבוד בעוטף, וכן למגן את מעונות היום המסובסדים החייבים במיגון על פי הוראת בג"ץ והנחיות פיקוד העורף.

מנהל קרן הפיצויים, אמר דהן, אמר לחברי הוועדות כי "כבר ביום שני אחרי הצהריים צוותים שלנו הסתובבו בשטח למפות את הנזק, ושמרו על בתים שנפרצו כשמשפחות פונו לבתי מלון. טיפלנו בכ-20 בתים". דהן הוסיף כי כבר ביום שני הקרוב יביאו לוועדת הכספים תקנות שהוכנו כבר לפיצוי על הנזקים העקיפים שנגרמו בחודשים האחרונים. "הנושא של הנזק העקיף הגיע אלינו מראשי הראשויות" הסביר, "עלו בעיות מהשטח של תיירות, דבוראים, ביטול פסטיבל כדורים פורחים, הורים שלא הלכו לעבודה, ואתמול גם היתה הנחיה יותר חמורה לא לפתוח עסקים".

לדבריו, שר האוצר כבר סמך ידו על התקנות שגובשו הכוללות פיצוי לעסקים שקיבלו הוראה אתמול מפיקוד העורף שלא לפתוח, גם עבור תשלום שכר לעובדים. לצד זאת, יפוצו הורים לילדים מעל גיל 14, ביישובים שעד 40 ק"מ מרצועת עזה, בגין ימים בהם הורה פיקוד העורף על השבתת הלימודים.

עם זאת,הבהיר דהן, מס רכוש לא יפצה במקרים בהם ההחלטה על השבתת הלימודים נתקבלה על ידי הרשויות עצמאית ובלא הוראת פיקוד העורף. התקנות יתייחסו גם לפיצוי עסקים בתחום התיירות שנפגעו מאז תחילת חודש מאי כתוצאה מטרור בלוני התבערה.

"דצמבר מגיע עוד חודש – אסור להשאיר את הדבר הזה תלוי, צריך לטפל בזה בשבועיים הקרובים" אמר ראש העיר שדרות דוידי. כמו כן, מחא על כך ששדרות היא היישוב היחיד בקו 7 הקילומטרים מרצועת עזה שאיננו במעמד 'יישוב ספר' שתושביו ובעלי העסקים שבו זכאים לפיצוי מהמדינה גם בשל נזקי מלחמה עקיפים שנגרמו להם. "ברשות המיסים אנחנו כן חושבים ששדרות צריכה להיות יישוב ספר ואני אעלה את זה קדימה", הגיב דהן. בתגובה לקריאות להכיר ביישובים נוספים המרוחקים יותר מעזה כיישובי ספר השיב: "אם נכריז על כל מדינת ישראל כ'יישוב ספר' הנזק שייווצר הוא כמעט 200 מליארד שקל. אין לנו תקציב לעשות כך. לכן כל פעם מתקינים תקנות ספציפיות בהתאם לגובה התקציב שניתן להתמודד איתו".

צוותי כיבוי מתחנת אשקלון פועלים בשריפה בבניין באשקלון בעקבות נפילה (דוברות כבאות והצלה מחוז דרום)

"זה יושב עלי כבר שנים. במפעלי נהרג עובד מפגיעת קאסם, הוצאתי אותו בידיים מחורר כולו. יש לי שישה עובדים שנפגעו ולא חזרו לעבוד", שיתף מנהל מפעל עוף קור בשדרות מאיר כהן את הוועדה, והביא מעט מן התחושות בשטח. לדבריו, "ביום שנפל הקאסם הגיע שר הביטחון דאז, פרץ, ואמר לעובדים 'ניתן מיגון ונכסה אתכם'. יש לי במפעל מיכל אמוניה שאם יפגע יצטרכו לפנות אנשים בשדרות בארונות. עד היום לא ראיתי לא את עמיר ולא אחרים. אני מיגנתי את המיכל הזה מתוך הערכה לעובדים שלנו בעלות של כ-1.6 מיליון שקלים. את האזור שנהרג בו העובד מיגנו ב-2.5 מיליון. אבל שללום כשהתחילו הקאסמים, העובדים ברחו. השאירו את הבשר תלוי במפעל. אני מבין אותם, נשים בהיריון שמתעלפות.  היום לא הפעלתי את המפעל כי העובדות פחדו להגיע. אני בתקופה קשה, מי מפצה אותי?".

כהן, שנולד וחי בשדרות, הוסיף כי הוא עצמו מטופל בכדורים נוגדי חרדה ומתמודד עם טראומה, וכי ארבעת ילדיו משרתים בצבא בתפקדי לוחמה וקצונה.

"ביומיים האחרונים סיירנו בכל יישובי העוטף, דיברנו עם מנהלי המחלקות בכל היישובים" אמר ד"ר סטו מירקין סגן מנהל מחוז דרום של משרד העבודה והרווחה. "שמענו על הרבה צוותים של עובדים סוציאליים שיצאו במהלך הלילה עם הווסטים של הרשות ודפקו על דלתות והראו נוכחות של המדינה שהתעניינה מה שלום האזרחים. וזה דבר שנותן הרבה כוח לאזרחים שלפעמים נשארים בחושך מוחלט בגלל הפסקת חשמל. זה קרה לא רק בשדרות אלא בכל היישובים".

ד"ר יוכי סימנטוב, מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ ומשבר במשרד החינוך אמרה כי אנשי היחידה לצד אנשי השירות הפסיכולוגי החינוכי עושים כמיטב יכולתם לסייע לבני הנוער בהתמודדות עם המצב. "בטראומה חד פעמית 85% מהילדים חוזרים לעצמם בכלים הטבעיים שלהם, ו-15% צריכים עזרה לאורך זמן" אמרה, "אבל במקרים כאלה בהם הטראומה חוזרת עוד פעם ועוד פעם, יכולים להיות ילדים שכבר השתפרו מאוד, ומתפקדים – ויומיים כמו האחרונים יגרמו להם לנסיגה מאוד גבוהה. אבל אנחנו משתדלים ואחד הדברים שפותחו זו עבודה בתוך בתי הספר והגנים. בעבר הורים היו צריכים לגרור את הילדים לטיפול והיום לפעמים פרטנית לפעמים כחלק מ-4-5 ילדים יש מסגרות טיפול כבר שנים. עכשיו בעקבות הימים האחרונים קיבלנו בקשה לעוד שעות".