הבחירות המקומיות היוו אבן בוחן לכוחן של המפלגות בקלפיות הארציות. לריכוז המאמץ בזירה המקומית יש מטרה ברורה להגדיל את הכוח ברשויות המקומיות ועל הדרך לגייס תמיכה במפלגות גם בבחירות הכלליות. יש לסיפור גם היבט כלכלי, כל מפלגה מקומית מקבלת בעקבותיהן מימון בחירות לפי מספר הבוחרים בה לראשות העיר ולמועצה המקומית. הוצאות המפלגות בקמפיינים המקומיים עשויים להאמיר יחד למיליוני שקלים, כסף שהן מקוות להשיב לעצמן באמצעות מימון המפלגות.

שר האוצר הגיע בחודש האחרון, ל-40 יישובים לפני הבחירות המוניציפליות. ראש הממשלה ביקר ב-11 יישובים לפחות בחודש האחרון בלבד, השניים לא חורשים את הארץ לבד, גם נפתלי בנט מגיע לתמוך במועמדיו. כל ראשי המפלגות הגדולות מבינים שזה מבחן מקדים לבחירות לכנסת וזו הסיבה שהם מוכנים להשקיע כל כך הרבה זמן, אנרגיה וכסף.

חבריי הכנסת ערכו שורה של שינויים בחישוב מימון מפלגות שהעשירו במידה רבה את קופות המפלגות. נוסף לתקציב השוטף מקבלות הסיעות מימון מיוחד לבחירות. התקציב נקבע על ידי הכפלת יחידת מימון אחת במספר חבריי כנסת כאשר החישוב של התקציב נקבע ע"פ הממוצע של מספר החברים בכנסת היוצאת יחד עם מספר המנדטים שבהם זוכה המפלגה בבחירות.

מצבן הכלכלי של כל מפלגות הקואליציה למעט הבית היהודי טוב מאוד, מה שנתן להן יכולת ממשית לאפשר את מימון הביניים של נציגיהן בבחירות המקומיות שהתקיימו בשבוע שעבר ומנגד היווה אתגר קשה לשחקנים חדשים שנאלצו לקחת הלוואה בכפוף להצגת ערבות משפטית, למימון הקמפיין. אתגר זה מגלם בתוכו חלק מהבעיה האינהרנטית במנגנון הרקוב של התקצוב לרשויות המקומיות, שמהווה כר פעולה נוח לשחיתות.

רק לאחרונה פרסם המכון הישראלי לתכנון כלכלי מחקר מקיף וחלוצי בנושא שחיתות בשלטון המקומי. המחקר מתמקד בעיריות בישראל בו נסקרו 20 מקרי שחיתות שהתרחשו ב-18 עיריות שונות, בהם נאשמו 24 נבחרי ציבור בכירים – ראשי ערים וסגנים. הפרשות הנבחנות הינן פרשות חמורות יחסית הכוללות לרוב עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים. לפי ממצאי המחקר של המכון הישראלי לתכנון כלכלי התחום המנהלי הנגוע ביותר בשחיתות באופן מובהק הוא תחום התכנון והבנייה ומימון קמפיין בחירות. טובות הנאה כלכליות ופוליטיות הן התמריצים הבולטים של נבחרי הציבור שהושחתו שבמקרים רבים הן שלובות זו בזו. עוד עולה מהמחקר ששימוש בהלוואות לצורך הסוואה של העברות כספים מושחתות בין בעלי עניין לבין נבחרי ציבור ומקבלי החלטות מזמין ניגודי עניינים ושחיתות. המכון זיהה תופעה מדאיגה של מתן הלוואות לא מדווחות לנבחרי ועובדי ציבור, שעצם לקיחתן מעמידה אותם במצב של חשש לניגוד עניינים או חמור מכך מצביעה על היתכנותם של מעשי שוחד שנעשים במצג שווא. הלוואות רבות מהלוואות אלה אינן מוסדרות כהלוואות הניתנות במהלך עסקים רגיל, אינן כוללות ריבית והצמדה, ערבים או תאריכי פירעון קבועים מראש. עצם נטילתן על ידי מועמד לראשות עיר יוצרת פוטנציאל כבד ומהותי לניגוד עניינים. מהלך כזה, של נטילת הלוואה של עשרות ולעתים מאות אלפי שקלים מאדם מחייבת לפחות דיווח וגילוי מלא, על מנת למנוע מצבים בהם מתקבלות החלטות בתנאי ניגוד עניינים ועל מנת ששומרי הסף יידעו מבעוד מועד על קיומו של פוטנציאל זה ויפעלו בהתאם במישור המנהלי (למשל, העברת ההחלטה בעניינו של נותן ההלוואה לנושא משרה אחר ברשות המקומית, גם כאשר ההלוואה היא כדת וכדין).

כך למשל, שלושת האישומים במדינת ישראל נגד לחיאני ואח' מתארים דפוס של מתן הלוואות של אנשים פרטיים בעלי עניין ושל נושאי משרה בעירייה לראש עיריית בת ים, שלמה לחיאני, בזמן כהונתו. הראשונה על פי הסכם הטיעון, זמן קצר לאחר בחירתו לראשות העיר בת ים, פעל לחיאני להשגת מקורות מימון למען כיסוי חובותיו, בדרך של פנייה לשני בעלי עסקים בעיר ולעובדים בכירים בעיריית בת ים. לחיאני קיבל מהם כספים, שהוגדרו על ידי המעורבים כהלוואות, ושניתנו לרוב מבלי לערוך הסכם הלוואה, ללא ערבים, ריבית או הצמדה. שני האישומים הראשונים בהסכם הטיעון נוגעים למתן הלוואות בסך מאות אלפי שקלים של בעלי אינטרסים בעיר, בעד פעולות הקשורות לתפקידו כראש העיר, על מנת שיטה להם ולעסקיהם משוא פנים במקרים אלה, לא החזיר לחיאני עד מועד פתיחת החקירה את מלוא סכום ההלוואה והמלווים אף לא דרשו את החזרתו. כב' השופט בני שגיא קבע כי אין בנתון החזרת חלק מן ההלוואות כדי להפחית מחומרת הקביעה כי דרישת הלוואות בהיקפים גדולים מבעלי עסקים ואינטרסים כלכליים בעיר, ועצם קבלת הכספים, הן פעולות אסורות, בעלות היבטים מובהקים של שחיתות ציבורית שנועדו לקדם צרכים אישיים.

לפני מספר חודשים, הגשנו (לובי 99) יחד עם ח"כ פולקמן ("כולנו") הצעה שאוסרת על הלוואות בעל פה. יזמנו את ההצעה לאחר שהתברר שבחלק ניכר מכתבי האישום נגד ראשי רשויות ואנשי שלטון מקומי, השתמשו הללו בטיעון כי הכספים שהועברו להם היו בגדר הלוואות במסגרת הסדרים בע"פ, ושבכוונתם להחזיר את הכסף ולכן אין מדובר בשוחד. זה הציב קושי משפטי נוסף בפני הפרקליטות, שהפתרון אליו ממש זמין וברור – פשוט להגדיר שהלוואות לא יכולות להינתן בע"פ וחייבות להיות מגובות במסמך משפטי מגבה מאותו הזמן. כמה פשוט ככה נדרש. יש כאן עיוות מסוים שמועמדים עצמאיים שלא מקבלים תמיכה כספית דרך מפלגה קיימת ואינם חפצים בתלות באילי הון יימצאו קושי רב בגיוס כספים, הלוואות אישיות עצומות שעלולות להפוך את הקמפיין לסיכון פיננסי אישי ומכשול ממשי בסיכוייהם בבחירות.