ראש הממשלה טרם הכריז על הליכה לבחירות, אבל אם וכאשר הרגע הזה יגיע הוא עלול לתקוע הרבה מאוד מהלכים חשובים ומשמעותיים שנמצאים בצנרת. לנתניהו יש סיבות פוליטיות משלו לרצות לדחות את הבחירות עוד קצת, ברקע המשחק הפוליטי יש הרבה מאוד אנשים שרוצים שהממשלה תשרוד עוד כמה שבועות כדי להצליח להשלים מהלכים חשובים שהגיעו לנקודת ההכרעה.

ההסכם לחיזוק הבטיחות בענף הבניה

רק לפני שבועיים החזיק איום השביתה הכללית את הכותרות בכל העיתונים. בערב שלפני השביתה, הגיעו שר האוצר, שר העבודה והרווחה ויו"ר ההסתדרות להסכם, שלמעשה מקבל את כל דרישות ההסתדרות בנושא. החלת התקן האירופי על פיגומים, תוספת גדולה של פקחים, סמכויות אכיפה והטלת עונשים על עברייני בטיחות. הביקורת שהופנתה כלפי ההסכם הגיעה מצד אחד מפעילים חברתיים שטבעו שהוא אינו מספיק, ומצד אחר מקבלנים וחברות פיגומים. כמו הסכמים אחרים שלא מסתכמים בתוספת שכר, המבחן של ההסכם הזה ביישומו בשטח, באפקטיביות ובנחישות שבה תבצע אותו הממשלה.

פועל בניין. למצולם אין קשר לכתבה (סרג' אטלי פלאש90)

כרגע, אם הממשלה תיפול גם ההסכם הזה נתון בסכנה שכן כדי להוציא אותו לפועל נדרשים שורה של צעדי חקיקה והחלטות ממשלה. לא מעט אנשים היו רוצים לראות את יישום ההסכם נתקע ומתמוסס. ממשלה מקרטעת תתקשה להוציא לפועל כראוי את הצעדים הנדרשים. כאשר מדובר בחיי אדם, כל דחיה של יישום ההסכם היא חמורה.

שכר השוטרים

לאחר מאבק לא קצר של ארגוני השוטרים והסוהרים ולאחר שהשר לביטחון פנים, גלעד ארדן נעמד לימינם, הגיע שר האוצר להסכמות להעלאת שכר השוטרים. אתמול בערב, אחרי שהגיעו השוטרים להסכמות עם פקידי אוצר על מתווה היציאה לפועל של ההסכם, וסוכם כי ההחלטה תעלה להצבעה בממשלה ביום ראשון הקרוב.

אל הסכם השוטרים והסוהרים צורפו גם אנשי השב"כ והמוסד, שניהלו גם הם מאבק משפטי על שכרם. אחרי שצלחו את כל הדרך, השוטרים מאוד לא רוצים להיכנס לתקופת בחירות בלי שיש החלטת ממשלה בעניינם. אם ההחלטה לא תעלה בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב, היא כנראה לא תעלה גם בשבוע הבא מאחר והשר לבטחון פנים אמור לשהות בחו"ל. במצב הפוליטי הנוכחי שבועיים הם נצח מבחינת השוטרים, הסוהרים, אנשי השב"כ והמוסד.

עשרות גמלאי משטרה ושב״ס, יחד עם בני משפחות שוטרים, סוהרים וגמלאים מפגינים מול ישיבת הממשלה בירושלים (ללא קרדיט)

הביטוח הלאומי

כבר כמה חודשים מתנהל מאבק כוחות בין משרד האוצר לביטוח הלאומי שייצא למהלך לשיקום עצמאותו וחוסנו של המוסד. בבסיס המהלך הזה עומדת ההחלטה של הביטוח הלאומי להפסיק את ההסכם מול משרד האוצר שמעביר לקופת המדינה את עודפי הביטוח הלאומי. באותה החלטה ניתקו בביטוח הלאומי את האוצר מהכנסה של 20 מיליארד שקלים בשנה. תקציב 2019 שעבר בכנסת כבר במרץ מסתמך על ההכנסה הזו. בביטוח הלאומי רוצים להפוך את מאזן הכוחות, ולשנות את התנאים בהם משקיע המוסד את עודפיו.

בשבועות האחרונים מנסים באוצר להבין כיצד מתמודדים עם ההחלטה של הביטוח הלאומי. יש מגעים בין המשרד למוסד כיצד מתקדמים, אבל עדיין אין הסכמות. בכל מקרה, השעון לקראת תקציב 2019 מתקתק, אם המערכת הפוליטית תיכנס לסחרור יהיה קשה מאוד לאוצר לנווט את הדרך לשם.

המוסד לביטוח לאומי (צילום: דבר ראשון).

הרפורמה במשק החלב

לפני שלושה שבועות הכריזו שר האוצר, שר החקלאות וראשי ארגוני החקלאים על הרפורמה במשק החלב. מדובר ברפורמה שתשנה לחלוטין את משק החלב ובמוצהר מכוונת לסגירה של משק החלב המשפחתי ומעבר לרפתות ענק. בניגוד לראשי האירגונים החקלאים, הרפתנים בשטח מבינים את ההשלכות של הרפורמה והחליטו לצאת למאבק נגדה ונגד מי שהיו אמורים לייצג אותם בדיונים מול הממשלה, מאבק שכבר עבר לפסים משפטיים.

הצעד הראשון ברפורמה נכנס לתוקף כבר במעמד ההכרזה עליה כששר האוצר חתם על צווי המכס החדשים שמסירים את הגנות המכס ופותחים למעשה את המשק לייבוא מוצרי חלב. בשלבים הבאים יש מספר החלטות נוספות שכפופות להליכי חקיקה ולחתימה של השרים על צווים נוספים (מכסות חלב וכו'). בינתיים ייתכן שדווקא הפלת הממשלה היא זו שתחלץ את הרפתנים מהחבל המתהדק, רק שבמקרה שלהם הם עלולים להיתקע עם חצי רפורמה ודווקא עם החצי הבעייתי יותר.

משה כחלון, אורי אריאל ושי באב"ד מציגים את הרפורמה במשק החלב, אוקטובר 2018 (צילום: דוברות האוצר)

הרבה יותר מנטו

מעבר למהלכים הללו, נמצא שר האוצר כחלון תחת מתקפה בשבועות האחרונים. יש באוצר מי שלא אוהב את המדיניות שהוא מוביל, הכוללת הגדלה של הוצאות ממשלתיות בתחומים שונים, ביניהם גם ההסכמים שרשומים כאן. אחרי שלוש שנים בהן הגרעון בפועל היה נמוך משמעותית מהיעד, שר האוצר מוכן להסתכן בחריגה קלה מכלל הגרעון כדי ליישם את המדיניות שלו.

אל זעקות השבר שהגיעו ממסדרונות האוצר הצטרפה העיתונות הכלכלית המציגה סיפור של הפקרות בתקציב המדינה. עד למשבר שיצרה התפטרותו של שר הביטחון, כחלון היה נכון לעמוד מול הפקידות ומול העיתונים ולהגן על עמדתו. מהצד השני כחלון דווקא היה רוצה לראות בחירות כמה שיותר מהר. הוא מרגיש שהוא מגיע עם הישגים רבים ועם כלכלה חזקה בתזמון טוב. הוא רואה איך הסתבכות בעזה הפכה את סדר היום נגד נתניהו, ויודע שאי אפשר לדעת אם ומתי יתפרץ משבר כלכלי שיאפיל על כל ההישגים שהוא מונה.

ביחס לכל מה שעוד עומד בצנרת, כחלון מוכן למעשה לקבל עצירה זמנית בישומם של ההסכמים שחתם עליהם לטובת הקדמת הבחירות. אומנם הוא חתם על ההסכמים, אבל למעט הרפורמה בחלב מדובר במהלכים שלא הוא ייזם אלא הגיב למשברים שהגיעו מהשטח. את היוזמות שלו לקדנציה הזו הוא כבר מיצה. את תוכניות ה"נטו" שייזם הוציא לפועל בתחילת הקדנציה, תוכנית מחיר למשתכן כבר בשלה לחלוטין. עדות לפוזיציה של כחלון ניתן למצוא בהודעה שהוציא בשעות האחרונות בה כתב "שר האוצר, משה כחלון שוחח זה עתה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר לו כי במצב הנוכחי הדבר הנכון ביותר עבור אזרחי ישראל וכלכלת ישראל הוא ללכת לבחירות מוקדם ככל הניתן. בפגישה אמר כחלון כי היציבות הנדרשת בעת הזאת לא ניתנת להשגה במצב הנוכחי ולכן המעשה האחראי ביותר הוא הקמת ממשלה חדשה, חזקה ויציבה. כחלון הבהיר כי הוא מוכן להוביל את המהלך בתיאום עם שאר גורמי הקואליציה."  עבור אלו המחכים להחלטות שתקועות בצנרת, הודעתו של כחלון רומזת שיערכו לתקופת המתנה.