ג'ואל אמביד, ההבטחה הבאה של ליגת ה-NBA, הוא ספורטאי שהלך נגד הזרם. בארצו, קמרון, כל ילד חולם להיות שחקן כדורגל מפורסם: מגיל קטן הם רואים את השחקנים שגדלו במדינה משחקים בהצלחה במגרשים הגדולים בעולם, עם השחקנים הטובים בעולם. סיפוריהם של סמואל אטו מככב במדי ברצלונה ואינטר, ושל שחקני הנבחרת שגדלו בשכונות שלהם וחותמים על חוזים של מיליונים בליגות הטובות באירופה, מציתים את הדמיון ומעודדים לחלום על משחק לצד מסי, או שער ניצחון באולד טראפורד. אבל לאמביד ולמשפחתו היו חלומות אחרים, לא פחות גדולים ושאפתניים, שפילסו את דרכו המיוחד של 'הענק הרועש' אל פסגת הספורט העולמי.

כיום, אמביד בן ה-24 הוא מפלצת כדורסל מודרנית. מתנוסס לגובה של 2.13 מ', עם מסת שרירים אדירה, כוכב קבוצת פילדלפיה סיקסרס נראה בלתי ניתן לעצירה. הסנטר נע במהירות בדרכו לסל, כשהוא קולע בממוצע 27.2 נק' מתחילת העונה, ובמקביל, שולט בצבע משני צידי המגרש ומספק מטריה אווירית בהגנה עם 13.4 ריבאונדים בממוצע ו-2.1 בלוקים למשחק. עם נתונים כאלה, קשה להאמין שלפני תשע שנים בלבד, מי שהוא אחד השחקנים הטובים בעולם כיום כלל לא הכיר את משחק הכדורסל.

הוא נולד ביאונדה, עיר הבירה של קמרון. מגיל צעיר עסק בספורט, וכילד חלם להיות שחקן כדורעף מקצועני מצליח באירופה. את התשוקה לספורט הקבוצתי קיבל ג'ואל מאביו שהיה קולונל בצבא הקמרוני ושיחק בעברו בנבחרת קמרון בכדוריד. האב האבא שלח את בנו הקטן להשקיע ולהתפתח בענף הכדורעף, בתקווה שהילד בעל הגנים המשובחים יתפתח ויזכה לייצג את מדינתו באחד מענפי הספורט האהובים עליו.

אמביד הצעיר היה גבוה וחזק יחסית לבני גילו, בעל פוטנציאל איכותי להפוך יום אחד לשחקן בספורט שבנוי בעיקר על שחקנים גבוהים ואתלטיים. הוא שיחק בקבוצה מקומית, והתאמן ימים ולילות באולם הספורט העירוני. בתקופת התיכון הוא חווה קפיצת גובה אדירה, וכבר בגיל 15 התארך למימדים יוצאי דופן.

בדרכו היום יומית לאולם הספורט, אמביד היה חולף על פני מגרש כדורסל – משחק שכמו מרבית תושבי קמרון, הוא לא הכיר כלל. מדי פעם הוא היה עוצר שם וזורק את כדור הכדורעף לסל, סתם בשביל הכיף. כשהבחין בו המאמן של קבוצת נערים שהתאמנה במגרש, הוא הזמין אותו להצטרף לאימון. אמביד נענה ווכך, רק בגיל 15, הוא התנסה במשחק המוזר הזה, שכמעט אף אחד במדינתו לא עסק בו או עקב אחריו.

אמביד החליט להמשיך ולהתאמן בספורט החדש. למרות התנגדותו של אביו שייעד אותו לגדולות כשחקן כדורעף, בחר הנער הצעיר לבנות את עתידו סביב הכדור הכתום. "אבא שלי היה נגד זה, אבל דוד שלי שכנע אותו לאפשר לי לשחק כדורסל", סיפר בראיון לאתר sportingnews.

בתום האימון הראשון, המאמן של אמביד העניק לו קלטת וידאו של שחקן הכדורסל הניגרי האקים אולאג'ואן. "הוא אמר לי לצפות בקלטת בכל יום, אחרי כל אימון" סיפר ל-sportingnes. אותו מאמן לא דמיין שהשחקן בן ה-15, שלומד בגיל מאוחר כל כך את היסודות והחוקים של המשחק, באמת יקשיב לו ויצפה בקלטת בלי הפסקה. הוא כנראה גם לא דמיין שניתן לשחזר את מסע הסינדרלה הבלתי נתפס של אולאג'ואן פעם נוספת.  אבל אמביד חשב אחרת: "אני צפיתי בכל צעד שהוא עשה וניסיתי לעשות אותו בעצמי,  וכך המשכתי לצפות בו בלי הפסקה", סיפר, "פשוט התאהבתי במשחק שלו, איך שהוא זז, עבודת הרגליים שלו והמהלכים שלו. רציתי להיות בדיוק כמוהו, בגלל שהוא נולד ביבשת אפריקה ועבר מניגריה לארה"ב. הרגשתי שאם תהיה לי את ההזדמנות להגיע לכאן (ארה"ב), אני גם אוכל לעשות כמה דברים."

ההשראה שהתעוררה באמביד מסיפורו של האקים אולאג'ואן אינה מקרית. גם אולאג'ואן גילה את הכדורסל בגיל מאוחר יחסית, אחרי ששיחק כנער בענפי ספורט אחרים – כדורגל וכדוריד. בגיל 17, במהלך משחק נבחרת של בית הספר שלו, גילה אותו מאמן כדורסל אמריקני שהתגורר בניגריה. אותו מאמן התפעל מגובהו יוצא הדופן, ושכנע אותו להצטרף לקבוצת הכדורסל של התיכון בלאגוס, ניגריה. כשסיים את התיכון החליט אולאג'ואן לקחת סיכון אדיר, ולהגר מניגריה לארה"ב עם החלום להיות שחקן כדורסל מקצועי. הוא החל ללמוד באוניברסיטת יוסטון, שם למד לשחק בצורה מקצוענית והפתיע את כל העולם כשהפך בשנתו האחרונה במכללות לשחקן הטוב ביותר.

ב-1984 נבחר אולאג'ואן בבחירה הראשונה בדראפט ע"י קבוצת יוסטון רוקטס, לפני כוכב העל הנוסף של התקופה – מייקל ג'ורדן. אולאג'ואן במדי יוסטון נחשב לאחד השחקנים הטובים בהיסטוריה: הוא הוביל את הקבוצה לשתי אליפויות רצופות, וב-19 שנות הקריירה שלו קלע בממוצע 21.8 נק' ולקח 11.1 רב'. באחד הראיונות לאחר פרישתו, סיפר אולאג'ואן שמה שהפך אותו לשחקן כדורסל שלם יותר הוא דווקא הניסיון הרב שצבר כשחקן כדוריד. לדבריו משחק הכדוריד שכלל את יכולת החסימה שלו, והפך אותו לאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה.

בחזרה לג'ואל אמביד: הנער מקמרון, שצפה בהתרגשות בקלטות של השחקן שהעריץ, חלם בסתר ליבו שיום אחד הוא יצליח לשחזר את סיפור ההצלחה הבלתי נתפס של אלילו מניגריה. כדי להתחיל ולהגשים את חלומו הצטרף אמביד השאפתני והגולמני באותה התקופה למחנה האימונים של "כדורסל ללא גבולות" אשר הופעל ע"י שחקן ה-NBA הצעיר לוק בא א מוטה הקמרוני. בא א מוטה היה באותה התקופה השחקן הקמרוני היחיד בNBA והוא החליט להעניק את ההזדמנות לנערים נוספים להצליח להתקדם בחיים ולהגשים גם הם את החלום לשחק כדורסל מקצועני בארה"ב. בא א מוטה גם גדל  בעירו של אמביד ובמהלך האימונים הפך למנטור ומורה הדרך של אמביד הצעיר והשאפתני.

כאשר אמביד הגיע למחנה האימונים של "כדורסל ללא גבולות " הוא גילה את הפער האדיר בינו לבין שאר השחקנים שהיו מאוד מיומנים ומנוסים יותר ממנו במשחק. הוא מספר את החוויה המתסכלת שלו במחנה הראשון לאתר הרשמי של ה-NBA "אני לא הייתי טוב כמו שאר החבר'ה. אני לא ידעתי איך לזרוק לסל, את המכניזם של איך לטפל בכדור. זה רק מראה על ההתקדמות הגדולה שעשיתי בעזרת העבודה הקשה. אני מכיר אפריקאים, אנחנו כולנו מתחילים לשחק כדורסל בשלב מאוחר. "

הצעד השני והגדול יותר, היה לעבור לגור בארה"ב ולהצטרף לתיכון בפלורידה. א מוטה שיכנע את אמביד לעשות את הצעד האמיץ ועזר לסדר לו מלגת לימודים בתיכון מוטוורדה. "אני רק עוזר להם למצוא את בית הספר התיכון הנכון וממנו לייעץ להם על אימונים ולהשתפר ולקבל החלטות חשובות כמו קולג '," אמר בא א מוטה. "רוב הילדים מתוחים ונרגשים. אני מתכוון, בתור נער אתה עוזב את ההורים שלך, זה לא קורה בדרך כלל במקומות רבים. אבל ג'ואל ציפה לכך, כדי להפוך לשחקן טוב יותר באמצעות מבנה מתקדם יותר ".

כאשר אמביד עזב את קמרון, אף אחד לא ידע עד כמה טובה התחלה בתיכון החדש הייתה לא פשוטה. אמביד לא ידע לדבר אנגלית והיה צריך במהרה ללמוד להסתגל לתרבות חדשה, ללא הוריו שנשארו כמובן בקמרון. בשנה הראשונה הוא בעיקר למד באופן מקצועני יותר את הבסיסים של המשחק. " אבא שלי לא רצה לתת לי ללכת, אמא שלי גם. זאת הייתה החלטה קשה, בגלל שאני רק התחלתי לשחק. אף אחד לא באמת ידע עד כמה טוב אני יהיה. הייתי צריך ללמוד לחיות לבד, אפילו לא ידעתי אנגלית. אני צריך לעבור דרך הרבה דברים, ללמוד את השפה ואת המשחק. אני שמח שעשיתי זאת בדרך הטובה ביותר."

לאחר שסיים את הלימודים בבית הספר התיכון בהתחלה אמביד לא זכה לשום הצעה או התעניינות רצינית, אך לאחר ששיחק בטורניר ראווה, הגודל והכישרון האתלטי הבלתי מלוטש הצליח למשוך את שומת לב של מכללת קנזס. לאחר התייעצות עם מורה הדרך בא א מוטה, החליט אמביד להצטרף מכללה שמתמחה בטיפוח שחקנים גבוהים. החיבור היה מושלם' אמביד עשה עוד קפיצת מדרגה בעונה היחידה שלו במכללה, לפני שנבחר ב- 2014 בדראפט ה-NBA ע"י פילדלפיה סיקסרס. למרות הפה הגדול וההופעה המוחצנת, אמביד הוא התגלמות העבודה הקשה והבלתי מתפשרת, בדרך ליצירתו של סיפור סינדרלה מודרני מקמרון לפסגות ה-NBA

"כאשר הגעתי לכאן, המאמן שלי בתיכון מ נתן לי עצה. פשוט תמשיך לעבוד, פשוט תעבוד, פשוט תעבוד. אני עשיתי את מה שהוא אמר. פשוט המשכתי לעבוד והמשכתי להשתפר. יש לי עוד לאן להשתפר.' למרות גילו, אמביד הוא עדיין שחקן שממשיך להתפתח ממשחק למשחק ומוסיף עוד אלמנטים לכישרון הבלתי נגמר שלו. בשנים הקרובות הוא יעמוד באתגר האמיתי של חייו, לזכות באליפות עם פילדלפיה כדי להשתוות באמת לאלילו משנות ה-90.